שמן למדורה

נזכיר את עיקרי הדברים. לפני כחצי שנה הסיר ועד הכשרות את ההכשר למוצרי שמן והחברה-הבת מילומור, בטענה שהמפעל רצה לייצר בשבת. למרות הטענה, בתוך ימים ספורים קיבלה שמן הכשרים משבעה גורמים מכשירים, שמייצגים את קשת הגוונים החרדית. בתגובה, בצעד חסר תקדים, תבע ועד הכשרות את שמן תעשיות בבית משפט אזרחי. שמן הגישה תביעה שכנגד, חוזית ונזיקית, בהיקף של 3 מיליון שקל.

הדיון נקבע לספטמבר, ובינתיים, פתחו הצדדים במגעים להליכה לבוררות, לפי דין תורה, בבית דין רבני. כמקובל בבוררויות, המו"מ עסק בקביעת מסגרת הבוררות, כלומר: מי יהיה מוסד הבוררות, מי יהיו הדיינים ובמה תעסוק הבוררות. בדיון הראשון בבית המשפט קיבלו מהשופט סוקול ארכה של 40 יום להשלמת המהלכים לקראת הליכה לבוררות.

בשלב הראשון הסכימו הצדדים לקיים את הבוררות בבית הדין של הרבנות הראשית בתל-אביב - גם זה תקדים, שהבד"ץ יסכים לבוררות בבית דין של הרבנות הראשית. כעת, הלחץ הוא לגבי נושאי הבוררות. ביהדות יש מושג שנקרא "גרמא", ופירושו אחריות לנזק שנגרם בעקיפין או על-ידי צד שלישי.

כאן הוויכוח: ועד הכשרות מסרב לכלול בשטר הבוררות את הגרמא - כלומר, אחריותו הנטענת להפסדים הכספיים והנזקיים שנגרמו לשמן בגין הסרת ההכשר. שמן, מצידה, מסרבת ללכת לכל הליך של בוררות שלא יכלול גרמא, שכן, כפי שאומר פינק, "הם גרמו לנו נזק ואני רוצה שישלמו". בבית המשפט הציג עו"ד דורון רז, בא כוחו של הוועד, שטר בוררות סטנדרטי ואמר, כי הוא מוכן לחתום עליו כעת. באי כוחה של שמן סירבו לעשות כן, מבלי להתייעץ עם מרשיהם - ואלה, כאמור, לא יחתמו על שטר בוררות שאינו כולל גרמא.

בעוד עורכי הדין ממשיכים לדון ביניהם על הניסוחים והתכנים של שטר הערבות, מקבלת שמן הודעה מפתיעה מבית דין צדק של הרב נסים קרליץ - בית דין פרטי, שאיננו צד לדיון. בהודעה זו נאמר, כי על שמן "לחתום לאלתר על שטר בירורין סטנדרטי הנהוג בדרך כלל בביה"ד הרבני. עליכם לעשות זאת תוך ארבעה ימים מעת קבלת הודעה זו".

הדיון לקראת הודעה זו נעשה במעמד צד אחד ומכעיס את פינק, שכן שמן לא יוצגה בדיון זה. במקביל, הוא חושש שכפי שנעשה במקרה קודם בפרשה זו, גם הפעם הוטה בית הדין שלא ביודעו, שכן מדובר במהלך חריג: בית דין אחד (בד"ץ העדה החרדית) שפתח במשפט עם גוף (שמן) פונה לבית דין אחר, פרטי (הרב קרליץ), שאיננו בית הדין המוסכם על הצדדים לצורך בוררות (בית הדין של הרבנות הראשית בתל-אביב) - כדי ליצור לחץ על אותו גוף (שמן), להיכנע לשטר ערבות סטנדרטי, שבו ידונו על הכל חוץ מאשר על מה שמעניין את שמן באמת ומטריד את ועד הכשרות באמת - הנזק הכספי. שמן, נזכיר, אמדה אותו ב-3 מיליון שקל.

"כיהודי דתי אני לא מסרב, אני הולך לאן שיזמינו אותי להתדיין", אומר פינק, "אבל לא אשקוט עד שישלמו לי את הנזק שנגרם. אם בית הדין לא ידון על הנזק שנגרם - אין לי בשביל מה ללכת".

ארבעת ימי האולטימטום של בית הדין של הרב קרליץ עברו, ובכל רגע נתון בית הדין יכול להכריז על פינק כעל סרבן של בית דין תורה, כי לא ביצע את דרישת ה"לאלתר" שקיבל. הפרק הבא ייכתב כנראה במועד הדיון שקבע השופט, בסוף הארכה של 40 יום: 25 בדצמבר.

יהושע גרוס מוועד הכשרות מסר בתגובה, כי כבר מספר פעמים ניסו הצדדים לחתום על שטר בוררות סטנדרטי, אולם שמן מסרבת לחתום. בתגובה לטענת שמן, לפיה לא תחתום על שטר בוררות שלא כולל את הגרמא, טען גרוס, כי השטר ששמן מציעה הוא בבחינת הודאה באשמה של ועד הכשרות. באשר למעורבות הרב קרליץ, אמר גרוס, הוא מעורב בנושא כבר חמישה חודשים, ביוזמתו.