קרנית פלוג: להצמיד שכר המינימום לשכר החציוני - במקום לממוצע

"שכר המינימום הוא חוק חשוב, שנועד להבטיח שכר הוגן ולצמצם את איהשוויון במשק. אבל חשוב להבטיח שרמתו של שכר המינימום, ורמת הבטחת ההכנסה, לא יהוו חלופה מועדפת, לעומת האלטרנטיבה של אי-השתתפות בשוק העבודה", אמרה פלוג בערב עיון במרכז ספיר באוניברסיטת ת"א.

לדברי פלוג, שיטת חישוב שכר המינימום בעייתית ומייקרת את עלות העבודה. לדבריה, הצמדת שכר המינימום לשכר הממוצע היא ייחודית לישראל, ומגלגלת עלויות שכר מענפים שבהם עולה הפריון, לענפים עתירי עבודה שמתקשים לשרוד בתחרות הבינלאומית הגוברת.

"צריך להבטיח שכר הוגן. אך שכר המינימום חייב להיקבע ברמה שלא תגרום לפגיעה ניכרת בתעסוקה. אחרת, ייפגעו העובדים שעליהם נועד החוק להגן. צריך להשוות את שכר המינימום הן להתפלגות השכר בישראל והן לשכר המינימום הנהוג במדינות אחרות, שעימן מתחרות התעשיות בישראל", אמרה פלוג. לדברי פלוג, שכר המינימום אינו כולל מרכיבי שכר שונים, כגון תוספת ותק, משמרות, שעות נוספות, מענקים, משכורת 13, קצובת נסיעה, דמי הבראה והחזקת רכב. לפיכך, במגזרים שונים שכר המינימום בפועל עולה משמעותית על זה הקבוע בחוק. לדברי פלוג, מן הראוי לבטל את הצמדת שכר המינימום לשכר הממוצע, ולהצמידו לשכר החציוני במשק.

שכר המינימום מהווה כיום כ-53% מהשכר החציוני, השכר שמתחתיו מצויים 50% מהשכירים המועסקים במשרה מלאה. שכר זה גבוה משמעותית מהשכר ביחס לשכר החציוני ברוב המדינות שבהן קיים שכר מינימום. לפי נתוני פלוג, שכר המינימום האמיתי בישראל הוא 4.15 דולר לשעת עבודה, גבוה משמעותית מזה הנהוג במדינות שהתוצר לנפש בהן דומה לזה של ישראל.

רמת הציות לחוק שכר המינימום בישראל נמוך. 15% מהעובדים הישראלים משתכרים בפועל פחות משכר המינימום. רמת הציות נמוכה במיוחד בקרב עובדים זרים ונשים במגזר הערבי.

לדברי פלוג, אי-הציות לחוק שכר המינימום ביחס לעובדים הזרים מגביר את הכדאיות של העסקתם, לעומת עובדים ישראלים. לכן לצד הכנסת תיקונים בחוק שכר המינימום, יש לפעול להגברת אכיפת החוק, באמצעות ביקורות וקנסות. עד כה לא הוטלו קנסות משמעותיים על מפירי חוק שכר מינימום, גם אם נתפסו.