בג"ץ פסל את מינוי אהוד יתום לראש המטה ללוחמה בטרור בשל קו 300

לפיכך, החלטת שרון למנות את יתום לתפקיד איננה עולה בקנה אחד עם הנורמות הבסיסיות שעל פיהם היה עליו להנחות את עצמו. עם זאת, בג"ץ לא פסל את יתום מלהתמנות למשרה אחרת בשירות המדינה או בגופים ציבוריים. "ליתום יש כישורים מצוינים ואף זכויות רבות והוא כשיר וראוי להתמנות לתפקידים רבים", קבע בג"ץ.

בכך קיבל בג"ץ - בהרכב השופטים אליהו מצא, טובה שטרסברג-כהן ודליה דורנר - את העתירה שהגישו חברי הכנסת יוסי שריד ומוסי רז נגד המינוי האמור.

את פסק הדין כתבו השופטים אליהו מצא וטובה שטרסברג-כהן, שהתבססו על פסק דין קודם במקרה דומה המתייחס לאותו עניין. באותו מקרה נפסל מינויו של יוסי גינוסר בשל חלקו בפרשת קו 300 למנהל הכללי של משרד הבינוי והשיכון.

בפסק הדין זה עמד נשיא ביהמ"ש העליון, אהרון ברק, בראש ההרכב והוא שטבע את הנורמה הנוהגת במקרים דומים. פסק הדין גם התייחס לעובדה כי בעבר היה ניסיון למנות את יתום לתפקיד קצין הכנסת, אך על פי חוות הדעת של היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, הוחלט להסיר את מועמדותו של יתום לתפקיד.

בחודש יוני השנה החליט ראש הממשלה שרון למנות את יתום לתפקיד ראש המטה למלחמה בטרור. שלושה ימים לאחר ההודעה על המינוי פנו שני חברי הכנסת לבג"ץ בטענה כי נוכח חלקו של יתום בהריגת שני המחבלים שנלכדו באירוע קו 300 ונוכח החלק שהיה לו בשיבוש מהלכי החקירה שנערכו לאחר מכן, החלטת שרון למנותו לתפקיד האמור היא בלתי סבירה.

כתוצאה מהעתירה הוציאה השופטת דורנר צו ביניים האוסר על יתום להיכנס לתפקיד, אך לא מנעה ממנו להמשיך בתהליך החפיפה. השופט מצא מביא בחשבון כי יתום הקדיש למעלה מ-30 שנה לשירות בטחוני בתפקידים בכירים ושזכה לאמון מלא של הממונים עליו, לרבות ראש הממשלה.

השופט מצא מבחין בין "תרבות עדויות שקר" לבין המעשים שנעשו לשיבוש החקירה של ועדת זורע וועדת בלטמן. ההבדלים בין המעשים הללו הם גלויים וברורים, שכן אנשי השב"כ שנטלו חלק בשיבוש מהלכי החקירה עשו כך גם אם לא רק בכוונה להתחמק מעונש על המעשה המחפיר של הריגת שני מחבלים כפותים. "הקלון המוסרי הדבק ביתום בשל חלקו במעשה השיבוש כמו גם בשל חלקו בהריגת המחבלים הוא כבד וחמור".