השר לענייני דמיון

סרט הרפתקאות ובו סיפורים בדיוניים על הוביטים, גמדים, קוסמים ושאר יצורים קסומים שלא מתים לעולם. במרכז העלילה טבעת, שנצרפה כולה מרוע ויש לחסלה, לפני שתגיע בחזרה לידיו של שר האופל, סאורון.

אורי קליין ("הארץ") לא קרא את ספריו של טולקין, ואינו משווה למקור, אבל כסרט, שאמור לעמוד כיצירה בפני עצמה, הוא מוצא ש"העבודה מרשימה. עיקר ההנאה נובעת מהעיצוב החזותי שלו", אך ניכר גם שהוא נעשה מתוך "התלהבות, ויש רגעים שההתלהבות הזאת מצליחה להדביק גם את הצופים בו". קליין מוצא בו משהו "אישי ופרטי", נדיר בהפקות ענק מסוג זה. הסרט "נע במיומנות בין הראוותני לאינטימי. יש בו סצינות פעולה מרשימות ביותר, מבחינת השימוש במגוון רחב של דמויות ובאפקטים מיוחדים, אבל יש בו גם סצינות שמאפשרות לדמויות לחשוף את עצמן זו מול זו".

בסך הכל, ג'קסון מצליח להפוך את "שר הטבעות" "לסרט שהוא בו-בזמן ההרפתקה עצמה וגם מבט מהורהר ומפוכח עליה".

נחמן אינגבר ("העיר") מעיד על עצמו, שעולם הפנטזיה מעולם לא דיבר אליו, ובכל זאת "הסרט מדהים באפקטים שלו, מציג דמויות משעשעות למדי, קרבות עקובי דם, סצינות מרהיבות. ועם זאת יש בו משהו פשטני, ראשוני, כמו באגדות".

יקיר אלקריב (עיתון "תל-אביב") גם לא מחובבי הז'אנר הספרותי הזה, ועל אף שהקולנוע מחמיר פחות מהספרות, עדיין "יש לו קווים אדומים. ו'שר הטבעות' נמצא עמוק בצדם הלא-נכון של הקווים הללו. במלים אחרות, הסרט, שאורכו 173 דקות, משעמם כמעט עד טירוף הדעת".

המסעות של הגיבורים גדושים ב"פרטים שרירותיים ובאין-ספור הפתעות מהשרוול. אך מלבד היותו רצף בלתי-פוסק של הרפתקאות מסמרות שיער (...), אין בו שום אלמנט אנושי. אהבה אין כאן, וסקס בוודאי שלא. רק מעין הומניזם דגול, מזוקק וצרוף, המסתכם בתחושה שיש לעמוד במשימה בכל מחיר, כדי להציל מקריסה את אותו עולם דמיוני, שבו נוצרו כל הבעיות הללו מלכתחילה".

בצד הוויזואלי גם אלקריב בדעה שההפקה מרהיבה: "הצילום וירטואוזי, התלבושות מדהימות והאפקטים מושלמים". אבל הסיפור, הסיפור "בעייתי" מאוד. דבורית שרגל ("רייטינג") מוצאת אף היא, שהסרט "מרהיב" ו"כל הכבוד לאנשי התלבושות והאביזרים והמעצבים השונים מכל הסוגים, אלו שיצרו עולם מופלא", אבל התחושה היא שההשקעה העצומה היתה בעיקר בדברים שכאלה.

"קרבות מרהיבים לרוב, סצינות ספקטקולריות, נופים בדיוניים שקמו לתחייה, סוסים אבירים ועצומים, רוכבים מרושעים מכוסי שריונים ומסכות" וכל אלה בהחלט יכולים להלהיב. אבל "עוגנים אישיותיים או תרבותיים לעולם העמוס, המפותל והרב-רובדי הזה, לרעים ולטובים" שרגל לא מצאה. שלושה כוכבים. בקיצור: הצד החזותי מרשים ביותר. בעיקר לאוהבי טולקין וז'אנר סרטי ההרפתקאות הבדיוניים.