בבית חלומותי, אשר בראש גבעה

מונרו רוצה לבנות את ביתו בעצמו, אבל לא יהיה זה סתם בית. הוא רוצה מקום מפלט, מהכל, ומוצא כזה במרומי צוק המשקיף אל הים. משהו שהוא יותר מסתם אבנים, קירות ומרצפות - ממש סמל, שאיפה אינסופית ובלתי נגמרת למימוש החלום האולטימטיבי האמריקני.

אבל החלום הזה נדחה שוב ושוב, בעוד הוא הולך ודועך. מונרו נקלע למשבר גירושין עמוק, וגרושתו, שפעם חלקה איתו את החלום, ממש מרוחקת ממנו. בנו לא מתכוון לנקוף אצבע על-מנת לעזור, חבריו מתרחקים, הרשויות עורמות בעיות, עומס העבודה ממוטט אותו פיזית, והכל נראה רע.

מה יהיה הסוף? האם נחישותו לבנות בית תעמוד מול פגעי המקום והזמן? כנראה שכן. הוא מתחיל לבד את הפרויקט, ולאט לאט נראה שאנשים חוזרים אליו. משהו חזק קורה לו, חזק מכפי שהוא עצמו שיער. קריסטין סקוט תומאס ("הפצוע האנגלי") היא הצלע הנשי. כמו כן משתתפים היידן כריסטנסן, ג'נה מלון, ג'יימס שרידן ומארי סטינבורגן. ביים: אירוין ויינקלר, בדרך מפיק, ומפעם לפעם במאי בינוני למדי. 123 דקות.

"בגידות בחיי נישואין" (שבדיה, 2001). ב-1981 אינגמר ברגמן הכריז שהוא נוטש את הקולנוע. סרטו האחרון, "פאני ואלכסנדר" (במקור סדרת טלוויזיה), היה גם שירת הברבור שלו, הקולנועית לפחות. הוא שב לתיאטרון, למוסיקה ולטלוויזיה, ו"חטא" בכתיבה, שחלק ממנה הפסך לתסריטים שבוימו בידי אחרים.

את "כוונות טובות" ביים הדני בילה אוגוסט, ואת "ילדי יום ראשון" ביים בנו של אינגמר, דניאל ברגמן. הסרט הראשון היה סיפור הוריו של הגאון השבדי והשני עסק ביחסים בין הבן אינגמר לאביו הכומר. עכשיו הגיעה שעת הנשואין, נכון יותר הבגידות.

ליב אולמן, השחקנית המזוהה יותר מכולן (והיו הרבה) עם יצירתו הקולנועית, מביימת על-פי תסריט חדש שלו, שהוא המשך מתבקש לסידרת הטלוויזיה המצוינת, "תמונות מחיי נישואין", עם אולמן, כמובן, ועם ארלנד ג'וזפסון. את בני הזוג מריאן ודייוויד מגלמים הצעירים, לנה אנדרה וקריסטר הנריקסון.

זהו סרט ארוך, שעתיים וחצי כמעט, שעוסק בסופר בשם ברגמן, שמתאמץ לכתוב רומן על סיפור אהבתו בימים הטובים ההם. אחרי נסיונות כושלים, סוף סוף מצליח לו משהו, לא לפני שהוא הופך לדמות האשה ברומן, ודרכה הוא מספר סיפור שכולל אהבה, נישואין, בגידות ומה שביניהם.