מצב עכשיו

אוטובוס של תיירים פלסטינים חודר לתוככי הקו הירוק. "הטיול הפנימי", הערב בערוץ 2

אחרי שיצא הקצף על ערוץ 2, שהוא מסתיר סרטים שהוא עצמו יזם, קמו בטלעד ועשו מעשה. הם יריצו תשעה סרטים לימי אינתיפאדה. אבל סתם לשדר לא מספיק, אז יש רצועת שידור. "תמונת מצב" קוראים לה. מין קריצה, או הגבהת-מצח שכזו, נו, אתם יודעים, יש מדע בדיוני, יש רטרוספקטיבה של סרטי ג'יימס בונד ויש מצב.

די לאנחות. כדאי להספיק עוד הערב לסרט הפותח, שנחשף בכמה הקרנות פנימיות, הוצג בפסטיבל ברלין, ומאז נעלמו עקבותיו. "הטיול הפנימי", סרטו המעולה של רענן אלכסנדרוביץ', מספר סיפור שבימים אלה באמת נראה מתחום המדע הבדיוני. אנחנו חוזרים לתקופה שלפני האינתיפאדה. אלכסנדרוביץ' מצטרף לנסיעת אוטובוס תיירים מהשטחים לתוככי הקו הירוק. היה פעם שירות כזה. הנהג יהודי מתל-אביב, הפלסטינים בסיור מאורגן, הדרך היחידה שלהם לראות את הארץ.

ישראל פלאית בעיניהם, הם מביטים בה כמו תיירים מאיזו פרובינציה, אבל הזיכרונות, הו הזיכרונות. הם הולכים לכיכר דיזנגוף, ואחת הנוסעות אומרת שאם היתה פוגשת כאן את מי שהרג את יקירה, היתה אוכלת אותו חי. נהג מונית לוקח אחד מהם לאנדרטה בכיכר רבין, וזה מספר לו על הפגישה שלו עם רבין בכלא קציעות.

הערבים הרוחצים בים מושכים מבטים, ואנחנו, הצופים בסרט, שיודעים כבר שהם "בסדר", זוכים להתבוננות אנתרופולוגית בהומו-ישראל החרד מהחיה שבאה למרבצי החוף שלו. משם לקטע עם חבורת תיירות אירופיות. אלה עם מפת ישראל, והפלסטינים מבלבלים אותן עם מפה אחרת, שבה מסומנים מאות הכפרים שהיו וחרבו. והסרט מרחיק לצפון, לקטע סוריאליסטי במוזיאון בחניתה. המדריך משמיע את כל האמירות הציוניות ולמולן הסקרנות הפלסטינית, כן, אבל איפה אנחנו בסיפור הזה. לבסוף הם מזהים בתצלומים הישנים כמה ערבים שעזרו בהקמת חניתה, משת"פים בשפת היום.

בסוף הסרט נעצר האוטובוס בשולי הכביש המהיר. לא, לא הקטע שנעמדים להשתין. אחד הנוסעים יורד, חותך לשדה הירוק. כאן היה הכפר שלו. איש זקן, ידיים מגוידות, מלאות ביטחון, חושפות בתוך האדמה צמחים מאז. האדמה זוכרת ומזכירה. וזה המצב, עד הרצועה של השבוע הבא.