אילת: תוכניות לבנייה עמידה לרעידות אדמה

עיריית אילת, משרד הבינוי והשיכון ומינהל התכנון במשרד הפנים החליטו לגבש תוכנית פעולה רב-משרדית, שתכין את העיר אילת, ובעיקר את הבנייה החדשה שלה, לעתיד לבוא לכל רעש אדמה פוטנציאלי. זאת, לאחר שהפיקו, כנראה, את הלקחים מרעידת האדמה בגובה 7.1 בסולם ריכטר שפקדה את אילת ב-1995, וגרמה לנזקים רבים למבנים בעיר, לבתי המלון, למבני מגורים ולתשתיות תת-קרקעיות. לצורך זה אף מונה ד"ר אבי שפירא, מנהל אגף הסייסמולוגיה במכון הגיאופיסי לישראל, כיועצה של לשכת התכנון בנושאים סייסמולוגים.

סקר שנערך באילת העלה, כי מוקדי רעידות האדמה שהתרחשו בשנים 1999-1900, ובעיקר הריכוז הגבוה ביותר של רעידות אדמה בעוצמות גבוהות של 8-4 בסולם ריכטר, התרחשו מדרום לאילת, ועל קו השבר הסורי-אפריקני. במסגרת הסקר המקיף, נעשתה פנייה של מנהלת מינהל התכנון במשרד הפנים, דינה רצ'בסקי, אל שר הפנים, להקים צוות משותף עם משרד השיכון, התשתיות והמשפטים, שיבחן דרכים ליישום תקנות הקושרות אישור תוספת בנייה לחיזוק המבנה בידי הדיירים, והעשויות להיות תמריץ לבעלי הנכסים לחזק המבנים בלא שימוש בכספי ציבור.

ח"כ רן כהן אף הגיש הצעת חוק בעניין זה, "לייצוב בתים משותפים על-ידי בניית יחידות דיור, כנגד רעידות אדמה". על-פי הצעת החוק, השלמת הביצוע של התוכנית לא תהיה מאוחר מחודש אוקטובר 2004. יצוין, כי הממשלה הטילה אכיפת תקני בנייה וביסוס על משרד השיכון והבנייה, למבנים אשר מוקמים עבורו ובפיקוחו.

באילת מדובר במתחם המגורים הגדול בעיר, שכונת שחמון, בה מתוכננים להיבנות (חלק כבר נבנו) אלפי יחידות דיור, כאשר כל בנייה חדשה בה, תיעשה לפי תכנון ומפרט אנטי סייסמי, כלומר, עמידות גבוהה במיוחד לכל רעש אדמה.

כל מתכנן יחויב לחתום, כי הוא מודע לדרישות החדשות בעניין כתנאי לקבלת היתר בנייה. כך גם מינהל מקרקעי ישראל, מבני תעשייה, חפח"א, וחברות אחרות, פרטיות וציבוריות הבונות מבני מגורים ותשתיות לשכונות מגורים.

עיריית אילת עומדת בפני הכנת תוכנית מתאר חדשה לעיר. אגף ההנדסה וגורמי התכנון בעיר העלו את הצורך בהכנת סקר גיאולוגי, סייסמי וגיאוטכני לתוכנית המתאר. נקבע, כי סקרים אלה הם תנאי בל יעבור לפני אישור תוכנית המתאר החדשה.

הבעיה העיקרית באילת היא, שבתחומה עוברים השבר הסורי-אפריקני וקווים של שברי משנה. העיר בנויה על קרקע לא יציבה, המורכבות ממניפות סחף המכסות את הסלע, ובעת רעידת אדמה יגביר הרכב זה של הקרקע את תאוצתה ואת משך הרעידה. מדידות סייסמיות שוטפות מצביעות על פעילות סייסמית בלתי פוסקת באזור אילת.

בשל הקרקע הלא יציבה בעיר, בוחנים גורמי התכנון והועדה המקומית באילת להרחיב את העיר מערבה, לרגלי ההרים, בבנייה רוויה ומדורגת, לרבות המתחייב לעדכון בתוכנית המתאר החדשה, ועדכון התוכניות החדשות לשכונות מגורים שבתכנון ובהכנה: שכונה 11, גבעות מערב אילת ורצועת הבנייה המרכזית שביניהן.

בנוסף גובשו תוכניות לעיבוי הבינוי של השכונות הוותיקות באילת, תבונה, יוזמה, המאפייה, ערבה וחלק משכונת אופיר. מהנדסת העירייה אף פנתה ל-519 בעלי דירות ב-16 מבנים שנפגעו ברעידת האדמה ב-1995, וביקשה מהם לפעול לחיזוק המבנים שבבעלותם.

באשר לרובע שחמון, נעשה סקר גיאולוגי וסייסמולוגי, לרבות מפת סיכונים סייסמיים, על-פיו הוחלט, כי בחלק מהשטח לא תותר כל בנייה, אלא רק סלילת כבישים, מדרכות ופיתוח ריאות ירוקות. באיזור אחר תותר בנייה עד לגובה שלוש קומות, ובכל מקרה לא ייבנו מבנים בעלי קומה מפולשת, כאשר כל הבתים ייבנו לפי תקנים מחמירים כנגד רעידות אדמה. איסורים אלה חלים על רובע 9 בשכונת שחמון, ואילו ברבעים 4, 5, 7 ו-8 יש תוכניות בתוקף שאין לגביהן איסורים.