שוק הנדל"ן בסין ישמור על יציבות בשנת 2002, למרות חוסר השקט בענף, חוזים מומחים
סיניים בדו"ח בשבועון Outlook Weekly. השוק היה שוורי ברבעון הראשון של 2001,
אך עלייה במחירים ומלאים גדולים מדי עצרו את מומנטום הצמיחה. סקטור המגורים
נחלש בחודשים הבאים, למרות ההכרזה על זכיית בייג'ין באירוח המשחקים האולימפיים
ב-2008 וקבלתה של סין לארגון הסחר העולמי.
רבים מאמינים, כי התקופה הטובה בשוק הנדל"ן הסיני, שנמשכה זמן כה רב, עלולה
להסתיים. הפסימיים אף חוזים נסיגה מעבר לפינה. עם זאת, התחזית ל-2002, אחרי
הכל, לא נראית שחורה - ודאי לא בהשוואה למשבר העולמי, שהשפיע על סין במידה
פחותה.
למרות שיותר ויותר בתים נבנו בשנים האחרונות, לא נוצרה בעיה של עודף היצע.
שטח הדירות הפנויות נשאר קבוע, סביב 90 מיליון מ"ר, במהלך השנים 2001-1998.
שליש מבתים אלו ימכרו במהלך העסקים הרגיל (בתוך תקופת זמן סבירה), שליש נוסף
ימכר בתוך שנה, ואילו שליש נוסף, 30 מיליון מ"ר, נחשבים כמעט בלתי ניתנים לשיווק,
וימתינו תקופה ארוכה לאכלוסם. דירות אלו מהוות בסה"כ 0.19% מכלל הדירות בערי
סין - שיעור סביר, שלא יפריע להתפתחות השוק, קובע הדו"ח.
במשך שנים רבות, המטרה העילאית של סקטור הנדל"ן בסין היתה לספק מספיק שטחי
מגורים לתושבי המדינה המאוכלסת בעולם. לאור הגידול החד באוכלוסיה, המצריך מיליוני
יחידות דיור בשנה, התמקדו הקבלנים בבניית דירות חדשות, ולא בשיפוצים והרחבת
דירות קיימות. הממשלה החלה לעודד בניית דירות בדרגות איכות גבוהות החל משנת
1996, אך עדיין למעלה מ-80% מהמשפחות העירוניות מתגוררות בדירות מיושנות.
הדו"ח מציע, כי יצירת שוק משוכלל לדירות יד שנייה היא אופציה ליצירת איזון
בין בניית דירות חדשות לבין מכירת דירות ישנות. בשוק דיור בריא, בעלי הכנסות
נמוכות יכולים לרכוש או לשכור את דירותיהם של משפרי הדיור, שעברו לדירות חדשות.
אלו שאינם יכולים לממן בתים פרטיים יכולים להגיש בקשה לדיור ציבורי, אשר עלויות
השכירות בו נמוכות למדי.
למרות בעיות מסוימות בשוק העכשווי, מחירי הבתים אינם צפויים לרדת בשנת 2002.
מחירי הבתים ברוב הערים הקטנות הם די נמוכים, ונעים בין כמה מאות יואן למ"ר
ועד למעלה מ-1,000 יואן (120 דולר) למ"ר. בערים סיניות גדולות (וכאלו מצויות
בשפע) עולים מחירי הדיור הממוצעים ל-2,000 יואן למ"ר - כלומר, כ-24 אלף דולר
לדירה מרווחת בת 100 מ"ר.
רק שלוש ערים רושמות מחירים ממוצעים של יותר מ-3,000 יואן למ"ר (360 דולר):
הבירה בייג'ין, שנזן ושנגחאי. בבייג'ין המחירים אף גבוהים מ-4,000 יואן למ"ר,
ומחיר דירת 100 מ"ר מטפס ל-48 אלף דולר בממוצע, הרבה מעבר להישג ידם של רובם
המוחלט של הסינים. בבייג'ין עלו מחירי הדירו ב-18% בשנת 2001 - אך הסיבה לכך,
על פי הדו"ח, היא הירידה במספר הפרויקטים לדיור זול, לעומת גידול ניכר בדרגים
האחרים.
דירות ברמת המחירים הבינונית התייקרו בשיעור מתון ב-5 השנים האחרונות - עיקר
ההתייקרות חלה בערים הגדולות, במקביל לפתיחתה של סין למשקיעים זרים. עם זאת,
לא ניכרה בהלה לנדל"ן, כפי שנראתה לפני 10 שנים, והביאה לנסיקה במחירים. מספר
חברות הנדל"ן גדל מ-3,700 בתחילת 1991, ל-20 אלף בסוף השנה, וההשקעות בנדל"ן
עלו ב-250% בתוך שנתיים. מחירי דירות ממוצעות עלו ב-51% בתוך שנה, ובאיזורים
מסוימים (ליד החוף) אף הוכפלו.
בניגוד לתקופה ההיא, ב-2001, שוק הנדל"ן התנהג במתינות. השקעות בבנייה עלו
ב-29.7%, ומחירי הבתים עלו ב-6.6% בהשוואה לשנת 2000. רק 23% מההשקעה באה מהלוואות
מהבנקים, והיתר מהונם העצמי של היזמים. 91% מהדירות החדשות שנבנו אשתקד כבר
נמכרו. קונים פרטיים היוו 94% מהקונים.
הדו"ח מסכם בהערכה, שכברומטר של כלכלת סין - ימשיך שוק הנדל"ן להתפתח, לפחות
כל עוד שהכלכלה הסינית חסונה, ותחת עיניה הפקוחות של הממשלה. הרפורמה בשיטת
המגורים, לפיה רוב הדירות ברפובליקה נרכשו על-ידי תאגידים ממשלתיים ונמסרו
לעובדיהם כהטבה - ימריצו את מכירת הדירות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
