צריך להוציא מהמשחק את רשם האגודות

כללי המשחק של האגודות השיתופיות שימשו את המינהל עד היום כאליבי להתחמקות מטיפול בבעיות במושבים ובקיבוצים

צמרת מינהל מקרקעי ישראל אמורה להיפגש מחרתיים (ג') עם רשם האגודות השיתופיות עו"ד אורי זליגמן, כי סוף סוף הבינו שם במינהל, שמוכרחים לעשות משהו בסקטור החקלאי, וקודם כל אצל 32 אלף בעלי הנחלות במושבים, שמחזיקים בערך 2 מיליון דונם אדמות מדינה וקק"ל: האם יש עוד מקום לכלל הישן, שאסור לפצל נחלה ורק זוג נשוי או יחיד זכאי להיות בעל זכויות חכירה, ואולי הגיע הזמן להבחין בית החוזה לגבי בית המגורים לבין החוזה על השטחים החקלאיים המשותפים? האם אפשר עוד להמשיך במצב, שבו האגודה השיתופית, בזכות הוטו שיש לה על קבלה לחברות, יוצרת מצד אחד מצבים מעוותים הן לגבי זכויות הקניין של מוכרי וקוני נחלות, ומצד שני נוצרים מצבים מושחתים של ועדי אגודות המנצלים את כוחם ממניעים אישיים.

האם שרי אריסון מבנק הפועלים היא חקלאית נאמנה שמתחילה את היום בחליבת בוקר, הראויה להיות חברה מן המנין ברשימת בעלי הנחלות באגודת מושב בצרה, שם בנתה טירה לתפארת? האם למשפחת ראש הממשלה אריאל שרון, שכבר כ-15 שנים לא מאיישת את הנחלה במושב כפר מל"ל, מגיעה תמורה מהפשרות הקרקע בכפר מל"ל? איך ייתכן שהמינהל משלים בשוויון עם התופעה, לפיה הנחלה של יו"ר הוועד הממונה מטעם רשם האגודות בכפר אז"ר, חיים רזניק, רשומה בפרהסיה בפיצול של אם, בן ובת?

סיפור מכפר שמריהו - לא תאמינו אבל מדובר באגודה שיתופית, שבה חברים גם שולמית אלוני ואהוד ברק: לפני עשר שנים קנתה רות אברמוב, אשתו של הקבלן אמיל אברמוב, נחלה בכפר שמריהו, ומאז המשפחה מתגוררת בה. אבל, האגודה השיתופית מסרבת לקבל אותה כחברה, בגלל שלבעלה יש "רקורד מסוים". מצד שני, אגודת כפר שמריהו, נדיבים שכמותם, היתה מוכנה לאפשר לרות אברמוב חוזה חכירה רק על הבית, אבל לא על החלק החקלאי היחסי שמחוץ לשטח הקהילתי. דהיינו, החברים מכפר שמריהו רצו להפקיע את השטח הזה, שיופשר מתישהו, לטובת שאר חברי האגודה.

סיפור הפוך מכפר אז"ר, שגם בו גרים כמה מיליונרים: היועץ הפיננסי מיכה אסטרחן קנה לפני 9 שנים נחלה במושב והתקבל כחבר באגודה, אבל לא גר בנחלה אפילו יום אחד וקשה גם לראות אותו בעתיד מטפח מטעי אבוקדו. בין אסטרחן לבין המינהל מתנהלת מלחמה על גובה דמי ההסכמה למינהל בגין דמי הסכמה, בגובה של למעלה ממיליון שקל. אם אסטרחן משלם דמי הסכמה של מיליון שקל, האם יש לו פחות זכויות בנחלה ובתוכניות ההפשרה, מאשר ל-30 משפחות בכפר אז"ר, שמעולם לא שילמו דמי הסכמה ושמתחמקות מרישום כהלכה של חוזי הנחלה (בעיקר בגלל פטירה ואי הסכמה על הירושה) או כאלה שעזבו את המושב לפני 20 ו-30 שנים?

ערימת הבעיות בסקטור המושבי היא רק המבוא לפתיח של הבעיות בסקטור הקיבוצי, המחזיק עוד בערך 2 מיליון דונם. בקיבוצים רק מתחילים לדבר על שיוך הנכסים ואופן רישום הזכויות במקרקעין.

כללי המשחק של האגודות השיתופיות שימשו את המינהל עד היום כאליבי להתחמקות מטיפול בבעיות הללו. בפגישה עם רשם האגודות, אורי זליגמן, צריכים בכירי המינהל לדרוש ממנו להציג הצעות קונקרטיות איך הוא יוצא ממשחק הכוחות במושבים, לכל הפחות מכל מה שקשור לבית המגורים והשטח הקהילתי.