בשורות (אנטון) איוב

עבודות הרחבת כביש נתיבי איילון דרום מאיימות להרוס את בית אנטון איוב, בניין בן 200 שנה בו גרו הביל"וים עם הגעתם לארץ

בית אנטון איוב (Ayub), בית מידות מפואר, שישב בעבר בלב איזור פרדסים ונבנה כנראה בשלהי המאה ה-18, יושב על ציר הדרך בין יפו לירושלים, סמוך לביה"ס החקלאי מקוה ישראל.

בבית זה התגוררו הבילויים, עם הגיעם לארץ. שם עשו את צעדיהם הראשונים ואת פעילותם הציבורית, והעניקו את השראתם האידיאולוגית לאנשי העלייה הראשונה ואלו שבאו אחריהם. בכל ספרי ההיסטוריה וביומנים מאותה עת, עולה הסיפור המופלא של חיי הביל"וים בבניין זה, והחשיבות שיחסו לו בפעילותם הציבורית בארץ. בבית זה אף פיתחו את תפוז השמוטי, שלימים הפך להיות סמלה של הפרדסנות העברית.

אתר זה שימש ומשמש במשך שנים אתר הדרכה אליו מגיעים תלמידים מכל רחבי הארץ. בשל חשיבותו הלאומית הוא הוכרז כעתיקה, על אף שחוק רשות העתיקות כולל מבנים עד שנת 1700 בלבד: היתה בכך אמירה ציבורית, ממשלתית ותכנונית, במטרה לעגן את מקומו בחוק ולהגן על אתר חשוב זה. כמו כן, אתר זה מופיע ברשימת השימור של עיריית תל-אביב, ועל פי הנהלים של צוות השימור בעירייה היה מקום, מעצם הכרזתו כבית לשימור, להכין תיק תיעוד למבנה, הבודק את מצבו ההנדסי של הבניין, ונותן הנחיות באשר לאפשרויות לשימורו.

למרות שנתון זה היה ידוע לרשויות התכנון, ולמרות העובדה שהוא צמוד לשכונת מגורים, בחרו המתכננים בעבר להתעלם מקיומו ותכננו את נתיבי איילון דרום ואת נתיב מסילת הרכבת בדיוק על מתחם היסטורי זה. במהלך עבודות הפיתוח שבצעה במקום לפני מספר שנים חברת נתיבי איילון, קרס חלק מהקיר הדרומי של הבניין.

המועצה לשימור אתרים מלווה את המאבק לשימור האתר זה שנים. אחד הפעילים המובילים בתחום זה הינו מראשוני החוקרים של תולדות תל-אביב, פיני בן-שחר, שזיהה את האתר וביקר בו עם צאצאי הביל"וים.

לאחר הרס גימנסיה הרצליה, ולאחר שנהרס במהלך השנה האחרונה המשרד הארצישראלי ביפו ומבנים חשובים נוספים מסוג זה, למדו לקחים במועצה לשימור אתרים, החברה להגנת הטבע וברשות העתיקות, ויחד עם תושבי השכונה הם נערכים למאבק ציבורי, הן במישור המשפטי והן במישור התכנוני.

לטענת גורמי השימור, קיימים פתרונות אלטרנטיביים המאפשרים את העברת הכביש וגם את שימור הבניין. לדברם, "זהו אחד הנכסים הלאומיים החשובים ביותר שנותרו בתחום תל-אביב, ובעבר נוכחנו, שכאשר נעשה שיתוף פעולה תכנוני בין הגורמים השונים, נמצאו הפתרונות ההולמים ונחסך זמן מיותר. אנו מקווים כי כך יסתיים גם מאבק זה.

"מדינת ישראל חתומה על אמנות השימור הבינלאומיות, והרס מבנים היסטוריים אינו דבר של מה בכך, כיוון שעל-פי אמנות השימור אין להרוס מבנים ולהזיזם, והעושה כך עובר על אחת העבירות החמורות על-פי הקונצנזוס הבינלאומי".

מנהלת מחוזות תל-אביב והמרכז של המועצה לשימור אתרים, תמר טוכלר, אמרה ל"גלובס": "הרושם כי אנו מתנגדים בכל מחיר לפיתוח התחבורה הוא מוטעה. עם זאת, לא יתכן שבמסגרת פיתוח הולכים מיד על הפתרון הפשוט והקל ביותר: להרוס. במיוחד השנה, כאשר מדינת ישראל חוגגת 120 שנה לעלייה הראשונה, קשה לנו להאמין שעיריית תל-אביב תתן לבית חשוב שכזה להימחק. אנו קוראים לכל הגורמים הנוגעים בדבר להתכנס לדיון דחוף ולמצוא פתרון הולם ומקובל, בטרם נעמוד שוב מול בכייה לדורות על הרס שאין להשיב".