במסגרת תוכנית החירום הכלכלית של משרד האוצר נכללת הצעה לביטול התקרה לדמי ביטוח לאומי. עד כה נחשב צעד זה כהטלת מס נוסף, בשיעור לא מבוטל של 9.7%, על עובדים ששכרם גבוה מ-34,820 שקל (זה גובה התקרה לדמי ביטוח לאומי מהעובד). עיון בהצעת החוק שהגישה הממשלה לאישור הכנסת מלמד שמצעד זה ייפגעו גם מעסיקיהם של עובדים בעלי שכר גבוה. כך אומר דוד שי, ראש מוקד פיתוח יישומים בחברת חילן טק.
התקרה לדמי ביטוח לאומי שמשלם המעסיק בגין עובדיו נמוכה מהתקרה לעובד והיא 27,856 שקל. ביטול תקרה זו פירושו נטל נוסף על המעסיק בשיעור 4.93% מהמשכורת שהוא משלם ועולה על תקרה זו. נטל זה הוא בנוסף להעלאה בשיעור 1% בדמי הביטוח הלאומי החלים על המעסיק בגין כל השכר שהוא משלם.
את המס הנוסף על העובדים בעלי שכר גבוה ניתן להבין. הרי מדובר בשעת חירום כלכלית, ועובדים אלה מסוגלים לשאת בנטל, גם אם אינם מתלהבים לכך. שונה מצבם של המעסיקים. דברי ההסבר להצעת החוק קובעים שהמשק הישראלי נמצא כעת "במיתון העמוק ביותר בחמישים השנים האחרונות". מיתון זה פוגע לא רק בהכנסותיה של המדינה ממיסים, הוא פוגע עוד יותר מכך בהכנסות המעסיקים. בניסיון להמשיך ולשרוד מקצצים מעסיקים רבים בשכר עובדיהם הבכירים. כעת באה המדינה ולוקחת לעצמה חלק מפרותיו של קיצוץ זה, בדמות מס נוסף על המעסיקים, שספק עד כמה הם מסוגלים לשאת בנטל הנוסף, מציין שי.
בפעם הקודמת שבה החליטו הממשלה והכנסת להעלות את נטל דמי הביטוח הלאומי על בעלי הכנסות גבוהות (אוכלוסייה חביבה על גובי המסים, ששוכחים לרגע שלכל גמל קיים קש שישבור את גבו), בתחילת שנת 2000, בוצעה הפרדה בין המעסיקים לעובדים: התקרה הוגדלה רק לעובדים, ולא חל שינוי בתקרה למעסיקים. בדרך זו הוגדל נטל המס על העובדים, בלא פגיעה במעסיקיהם. ראוי לשקול הליכה בדרך זו גם עכשיו, משום שפגיעה במעסיקים היא פגיעה בצמיחה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.