קשה להאמין, אבל זו עובדה: לצד משרד הבריאות פועלת מערכת בריאות אחרת, מקבילה, שצמחה בשנים האחרונות והגיעה למימדי ענק. היא מעסיקה כ-4,300 עובדים ומגלגלת מחזור של 400 מיליון שקל בשנה, ועוד היד נטויה. המערכת הזו, שחדרה לכל תחומי הבריאות, מסתתרת מאחורי השם התמים "האגודה למען שירותי בריאות הציבור", עמותה רשומה מספר 58-001-610-3. כתובתה במסמכים הרשמיים: רחוב בן טבאי 2, ירושלים. במקרה או שלא במקרה, זו הכתובת של משרד הבריאות.
כמעט כל הגורמים עימם שוחחנו במהלך הכנת הכתבה, אמרו לנו: "חשבנו שהאגודה הזו שייכת למשרד הבריאות". העירפול הזה, כנראה, אינו מקרי. תחקיר "גלובס" העלה כי חלק ניכר מהפעילות נעשה תוך ניגוד עניינים ומבלי שנערכו מכרזים. לפחות במקרה אחד, נופל נטל התשלום על כתפי האזרח הקטן, שנדרש לשלם עבור שירות אותו קיבל בעבר בחינם.
במשרד הבריאות מעדיפים, כך נראה, לטמון את הראש בחול ולראות באגודה גוף שמספק שירותי כוח אדם, במעמד של "עמותה ללא מטרות רווח". במשרד החשב הכללי באוצר, שם נחשפו לנתונים במסגרת התחקיר, אומרים כי ישנם דברים לא תקינים בפעילות האגודה, הנוגדים את הוראות נציבות שירות המדינה.
הטריק שצמח האגודה הוקמה ב-1972, כאשר ראשי משרד הבריאות דאז רצו לפתח שירותים חדשים, שלא היו קיימים במסגרות הרגילות של המשרד. למשל, שירותים עבור נפגעי נפש בקהילה. תקנים חדשים לא אושרו, ולכן החליטו על הטריק הידוע - הקמת מערכת שתפעל עם עובדים חיצוניים. מעין זרוע חדשה, שתספק עובדים למסגרות החדשות, אך תפעל בתוך המשרד. ברבות השנים, הפכה המערכת הזו לחברת כוח אדם ענקית, שמספקת למשרד הבריאות אלפי עובדים חיצוניים.
התהליך התרחב עם השנים. מה שהחל כגיוס כמה מאות עובדים, הפך להיות הזרוע הארוכה של המשרד בהעסקת עובדים חיצוניים. יתרה מזו, לפני כ-14 שנה הפך עובד אגף התקציבים של המשרד, יהודה כהן, שנחשב כמקושר היטב במערכת הבריאות, למנכ"ל האגודה. הוא מחזיק בתפקיד עד היום, ומשתכר כ-40 אלף שקל בחודש. קשריו של כהן סייעו לאגודה להגיע להיקפי פעילות אדירים, שהוגדרו על ידי בכיר באוצר "ללא אח ורע בשום משרד ממשלתי אחר".
רק בשנת 1997, אחרי שבמשך שנים העביר המשרד לאגודה את ביצוען של מאות מטלות, הוגשה עתירה נגד משרד הבריאות, בטענה שהוא מעביר לאגודה - ללא מכרז - ביצוע שירותי בריאות מונעת לתלמידים בבי"ס יסודיים. עתירה זו אילצה את המשרד לפרסם מכרז בנדון, ולהפריד את האגודה מהמשרד.
אך כאמור, מסתבר כי הפרדה אמיתית לא נעשתה. במשרד הבריאות לא ידעו להסביר, למשל, למה כתובתה של האגודה היא עד היום כתובתו של המשרד, וגם לא ידעו לומר מיהם מנהלי האגודה.
את הנתונים הללו לא קשה לגלות, אך למשרד הבריאות עדיף להתעלם מהם. מנהלי האגודה, פרט למנכ"ל כהן, הם שלושה אנשים: היו"ר אידל אלוני, הוא איש משרד הבריאות המכהן כמנהל האדמיניסטרטיבי של בית החולים הגריאטרי בראשל"צ; הגזבר נתן עדיני, הוא עובד המשרד לשעבר, שפרש בינתיים לפנסיה; והמזכיר ניל פרלמן, הוא איש מינהל הרפואה של המשרד.
לדברי כהן, "אין בעובדה זו כדי לפסול אותם מניהול האגודה, שכן בתוקף תפקידם במשרד הם לא מעורבים במכרזים אליהם ניגשת האגודה. שלושת המנהלים הנ"ל גם עובדים בהתנדבות". הוא מוסיף ואומר כי על פי תקנון האגודה, כל חברי הוועד המנהל אינם רשאים לקבל שכר. "אין לנו שום עניין להפוך את האגודה לעסק, ואנו פועלים באמת שלא למטרות רווח וללא כל הקשר פוליטי", הוא טוען.
"גלובס": ומי קובע את גובה שכרך?
כהן: "מנהלי האגודה הם שקבעו כי שכרי יהיה מקביל לזה של מנהל אדמיניסטרטיבי של בית חולים גדול".
בשנת 2000 הסתכמו רווחי האגודה בכ-4.4 מיליון שקל. לאן הולכים הרווחים?
"אולי קשה לקבל את זה, אך הוצאות הניהול של האגודה מגיעות בממוצע בסך הכל לכ-1.6% מהתקציב, והן נמוכות ביותר בהשוואה לכל גורם אחר שנותן שירותים דומים. אנו מפעילים את כל העסק ברמת יעילות מאוד גבוהה, וכל הסכום שנותר בידי האגודה מיועד לתשלום משכורות ל-20 עובדי המנהלה, להוצאות משרדיות ולשכר לרו"ח וליועץ משפטי".
מה יקרה אם האגודה, חלילה, תתפרק?
"על פי התקנון, אם זה יקרה, יועברו הנכסים לעמותה או לעמותות שיש להן אותן מטרות".
אגב פירוק, לחוק חברות כוח אדם אמורה להיות השפעה לא קטנה על פעילות האגודה. כזכור, בחודש מארס השנה החוק היה אמור להיכנס לתוקף, ולחייב את משרדי הממשלה לקלוט את עובדי חברות כוח האדם כעובדים מן השורה בכל משרד - אך יישומו של החוק נדחה בשנה. במשרד הבריאות נערכו לחוק, וביקשו לקלוט 2,500 מבין 3,000 העובדים שמעסיקה האגודה עבור המשרד.
כהן אומר כי באותה עת, האגודה אכן הוציאה מכתבי פיטורים לעובדים, אך כאמור המהלך נמנע. עם זאת, לדבריו המהלך לא היה מביא לפירוק האגודה. "אנו נותנים מגוון שירותים רחב שלא במסגרת חברת כוח אדם", הוא טוען, "ולכן לא נוצרה בעיה להמשך קיומנו. האגודה יכולה להתרחב ולגדול בהתאם לצרכיה".
מי צריך מכרז כך, עם הערבוב התמוה של ראשי האגודה במשרד הבריאות, הפכה האגודה בפועל לספק הבלעדי של כוח אדם למערכת, ומבצעת עבור המשרד 450 פרוייקטים שונים. ב-1998, למשל, היא זכתה במכרז למתן שירותי כוח אדם בתחומי עיבוד נתונים ושירותי כוח אדם לשירותי בריאות הציבור, וב-1999 זכתה במכרז לשירותי כוח אדם לכל יחידות המשרד. עו"ד ברוס רוזנטל, מהלשכה המשפטית של המשרד, אומר ל"גלובס": "אנו רשאים לרכוש שירותי כוח אדם, והאגודה אכן זכתה בכל המכרזים כמציע הזול ביותר, בהפרש ניכר לעומת המציעים האחרים". בעניין כתובתה של האגודה, אומר רוזנטל: "לא ידוע לי שכתובת האגודה היא במשרד הבריאות. למכרזים הם ניגשו עם כתובת אחרת".
כהן מבהיר את הסוגיה. "הכתובת שלנו במשרד הבריאות היא כתובת היסטורית", הוא אומר, "כשהוקמה האגודה, ישבנו במשרד הבריאות, אך היום אנו יושבים בכתובת אחרת, בבניין שרכשנו לפני חמש שנים, ברחוב כפר עציון בירושלים".
מדוע הכתובת של משרד הבריאות עדיין רשומה במסמכים שלכם?
"זה מכוח האינרציה".
אינרציה או לא, מסתבר כי האגודה פועלת לא רק על ידי זכייה במכרזים, אלא גם באמצעות פטור ממכרזים. בין היתר, מתברר כי האגודה מנהלת עבור משרד הבריאות עשרה מרכזים לטיפול במכורים לסמים. את הניהול היא קיבלה באמצעות פטור ממכרז, שהתקבל לפני עשר שנים. מאז לא היה כל מכרז חדש.
שיטת הפטור ממכרזים פעלה לטובת האגודה גם בתחומים נוספים. למשל, האגודה מפעילה מזה שנים כ-12 מרכזים לחולי נפש בקהילה. לדברי כהן, "היות שמדובר בתעריף אחיד, שנקבע על ידי משרד הבריאות, אין צורך במכרז. אין כאן בעיה, כי התעריף אחיד. כל גוף שרוצה בכך, רשאי להציע את אותם השירותים, במידה שהוא עומד בקריטריונים של משרד הבריאות".
בשיטת הפטור ממכרזים הצליחה האגודה לשלוח זרוע ארוכה גם לתחומים נוספים, מחוץ למשרד הבריאות, אשר מכניסים לקופתה מיליוני שקלים בשנה. הבולט שבהם הוא המסגרת הנקראת "הערכת תלות עבור הביטוח הלאומי". זו קובעת את זכאותו של האזרח הנזקק לקבל שירותי סיעוד מסוגים שונים, מכוח חוק הנכות וחוק הסיעוד.
ושוב, מתברר כי מזה 15 שנה לא פורסם שום מכרז בתחום, וכך הפכה האגודה לגוף הבלעדי, המבצע כ-100 אלף הערכות תלות בשנה, במחיר של 294 שקל לכל הערכה. בחשבון פשוט, הנושא הזה לבדו מכניס לה כ-30 מיליון שקל בשנה.
"למיטב ידיעתי", מגיב כהן, "הביטוח הלאומי קיבל פטור ממכרז. הפעילות נעשית בשיתוף עם משרד הבריאות, היות שהאחריות המקצועית היא של המשרד, והצד הארגוני הוא שלנו".
וזה עוד לא הכל. לאחרונה הצליחה האגודה לקבל לידיה תפקיד נוסף: ביצוע הערכת תלות עבור שירות התעסוקה. הערכה זו מיועדת לאנשים שאינם מתאימים לקריטריונים של הביטוח הלאומי, אך מבקשים שירות סיעודי של עובד זר.
גם במקרה זה, מתברר, לא פורסם שום מכרז, והמטלה החדשה נפלה לידיה של האגודה כפרי בשל. מבדיקת "גלובס" עולה כי עד היום בוצעה הערכת התלות עבור שירות התעסוקה על ידי אחות מקופת החולים שבה מבוטח האזרח, ללא כל תשלום מצידו. כעת המצב השתנה, והאגודה - שהפכה בעצם לגוף מתווך בתחום - גובה מכל אדם סך של 472 שקל.
תקן משלהם כמה כסף זה יכניס לאגודה? בינתיים קשה להעריך. מנכ"ל האגודה טוען כי בחודש בו העסק החדש פועל, פנו לשירותיו 80 איש. גורמים בתחום העריכו כי גם כאן יגיעו המספרים, במשך הזמן, להיקפים עצומים, שיבטיחו את המשך זרימת הכספים לקופת האגודה.
"שירות התעסוקה שייך למשרד העבודה והרווחה", מבהיר כהן, "זה אותו משרד לו שייך גם הביטוח הלאומי. היות ששם לא היה מכרז, גם בשירות התעסוקה לא נחוץ מכרז". כהן מודה, עם זאת, כי "יש כאן הרבה אי בהירות, וייקח עוד קצת זמן עד שהדברים יתבררו".
על הערבוב התמוה שבין האגודה לבין משרד הבריאות, מצביע בין היתר הסיפור הבא, ש"הקפיץ" את אנשי האוצר: על תקן סגן החשב, מעסיק משרד הבריאות אדם בשם רז טביב. בשאר המשרדים, ככלל, מוקצה לתפקיד זה תקן קבוע ומוגדר. טביב, לעומת זאת, מועסק למרבה הפלא באמצעות האגודה לשירותי בריאות הציבור - וזו מוכנה לשלם לו אלפי שקלים לחודש מעבר לשכר התקני. מדוע? לחשב המשרד פתרונים.
משהתגלתה הפרשה, החלו לברר באוצר את הפרשה. לדברי סגן החשב הכללי באוצר, צביקה חלמיש, באוצר "מתייחסים לכך במלוא החומרה, ונפעל כדי לתקן את הדבר".
כתבות
ני"ע
