באתר האינטרנט של קבוצת דגוסה אפשר לקרוא תיאור מפורט של תולדותיה, אבל כמה שנים חסרות: שנות המשטר הנאצי בכלל והשואה בפרט. כל מה שנאמר הוא, שעסקי הקבוצה גדלו במהירות, אם כי מודגש שהגידול המהיר האמיתי בא אחרי מלחמת העולם השנייה.
לדגוסה יש סיבה טובה מאוד להתעלם מ-12 שנים אלו (1945-1933), משום שמיטבעת הקונצרן בברלין מילאה את אחד התפקידים מעוררי החלחלה ביותר בתולדות הנאצים: התכת הזהב השדוד, ובכלל זה - סתימות השיניים שנעקרו מגופותיהם של קורבנות השואה.
גרמניה שדדה מאות טונות של זהב ברחבי אירופה הכבושה, ובעיקר מאוסטריה, צ'כוסלובקיה, הולנד, בלגיה וצרפת. השווי הריאלי של זהב זה נאמד ב-4 מיליארד דולר. כמה זהב נשדד מיהודים - לא ייוודע לעולם. הערכות מציאותיות מדברות על טונות אחדות, הן בתכשיטים, הן במטבעות והן בשיני זהב.
הבעיה של גרמניה היתה כיצד להפוך את הזהב השדוד למטבע קשה. הבנק המרכזי של שווייץ שיתף פעולה ברצון, אך גם הוא לא היה מסכים לקבל מטילים הנושאים חותמות של בנקים מרכזיים אחרים, ובוודאי שלא - שיני זהב עקורות.
הפיתרון היה פשוט: להתיך מחדש את הזהב ולהטביע עליו חותמות של הרייכסבנק (הבנק המרכזי של גרמניה הנאצית), אשר ישאו תאריך מזויף של לפני המלחמה.
משימה זו בוצעה במסירות בידי דגוסה. בלי שיתוף הפעולה של דגוסה, לא היו הגרמנים יכולים להלבין את הזהב.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
