על חורבותיה של גרמניה המזרחית

אנשים שרכושם הופקע בימי השלטון הקומוניסטי במזרח גרמניה דורשים כעת מהממשלה בברלין פיצויים בסך 13 מיליארד אירו. עורכי דין בארה"ב ובית הדין האירופי לזכויות אדם מעורבים בתביעות שמתבססות על תקדים פועלי הכפייה

12 שנים אחרי איחוד שני חלקי גרמניה, מסתמן מיפנה דרמטי במאבק סביב הקרקעות והנדל"ן ברפובליקה המזרח גרמנית (דד"ר) שהתמוטטה.

בעלי רכוש לשעבר מהמחוזות המזרחיים של דד"ר, רוצים לאלץ את הרפובליקה הפדרלית הגרמנית לשלם להם פיצויים של מיליארדי אירו, בדומה לתביעות המשותפות שהוצגו בהצלחה על-ידי עובדי כפייה מימי השלטון הנאצי בבתי משפט בארה"ב.

מדובר בפיצויים בגובה של 13 מיליארד אירו בקירוב. בחוג התובעים התארגנו בעלי נכסים שקרקעותיהם במזרח גרמניה לא הוחזרו להם אחרי האיחוד, או שנאלצו להסתפק בתשלומים מזעריים מצד הממשלה הפדרלית בברלין.

הניסיונות להבטיח את זכויותיהם נתמכים על-ידי ארגונים כמו "האיגוד לשאלות אגרריות" (ארבייטסגמיינשפט פיר אגררפראגן - AFA) ו"איגוד הפעולה, דין ורכוש" (ARE).

ברם, התערבות הארגונים האלה נכשלה ברוב המקרים. בין הטוענים לקיפוח בולטת משפחת מלטצאהן שהתנגדה לנאצים, משפחת פוטבוס מהאי ריגן ואחרים שנשארו ברפובליקה המזרח גרמנית עד נפילת החומה ולא זכו אפילו לאותו הפיצוי כמו תושבים שהיו במערב גרמניה.

בינתיים יצרו עורכי דין גרמנים קשר עם עמיתיהם בארה"ב שהפעילו, ובהצלחה, לחצים באמצעות הגשת תביעות משותפות בשם עובדי כפייה שהועסקו בתקופת השלטון הנאצי.

אמנם על התובעים לנמק מדוע בתי משפט בארה"ב מוסמכים לדון בסוגיה. שכר הטירחה שהפרקליטים האמריקנים דורשים הוא לא פחות מחצי מיליון דולר.

שר המשפטים הגרמני לשעבר, אדזרד שמידט יורציג, מאשר: "מבחינה פוליטית, האסטרטגיה של תביעות בחו"ל מתקבלת על הדעת. אין זה סוד שנשקלת האפשרות להגיש תביעות משותפות בדומה שלאלו שהוגשו בארה"ב על-ידי עובדי הכפייה.

שמידט יורציג, משפטן בעל מוניטין בינלאומי, מגלה הבנה לרצון של בעלי נכסים לשעבר בדד"ר להגיש תביעה משותפת. "קשה להאמין שרוב בפרלמנט הגרמני יכול לחיות עם אי צדק שנעשה לבעלי הקרקעות במזרח גרמניה, אבל זה לא מזיז כנראה לאיש בבונדסטאג", אומר המשפטן.

בינתיים הגישו 55 קורבנות של רדיפה והפקעה רכוש קובלנה לבית הדין האירופי לזכויות אדם בשטראסבורג בגין דחיית התביעה לפיצוי.

יו"ר האיגוד לשאלות אגרריות אומר: הממשלה הפדרלית לא יכולה לטעון שאין לה יכולת לשלם פיצויים בהיקף של 13 מיליארד אירו, בגלל משימות אחרות שמוטלות על קופת המדינה, מאחר שהרכוש שהופקע בניגוד לחוק, הועבר לידי המדינה, לידי המחוזות החדשים, ולידי הרשויות המקומיות במזרח גרמניה. לכן אפשר לממן את הפיצויים מההכנסות שמביאה ההפרטה השוטפת של נכסי המדינה.

בית הדין האירופי לזכויות אדם קבע לממשלה מועד להגשת כתב הגנה, עד ה-2 ביולי. ממשלת גרמניה ביקשה הארכה והשופטים קבעו מועד חדש: 9 בספטמבר.