הנקראות ביותר

הכרעת הדין של צבי לידסקי

צבי לידסקי, באמצעות סיפוריו הבלתי נגמרים, רצה בסך הכל להראות כי החיים אינם שחוק-לבן. עו"דח יים משגב על על חבר, מורה, מדריך ומאמן

קשה לכתוב דברים לזכרו של צבי לידסקי. לרבים כל כך - הוא היה חבר, מורה, מדריך, מאמן. למעשה - הכל. תמיד במצב רוח טוב. אף פעם לא כועס. לעולם מתבונן בסובבים אותו בעיניים בוחנות. מחפש סיפורים מן החיים כדי להפוך אותם ל"סיפורי בדים" בספריו הרבים, או במדורו בשבועון "לאישה" - ובעצם מנסה כל העת לטשטש את המציאות ולהפוך אותה למשהו אחר. לא אמיתי. מצחיק. מלא בהומור. במוסר השכל.

הכרתי את לידסקי לפני כמה עשרות שנים. הייתי אז מתמחה בבית המשפט המחוזי של תל אביב, כשמשכנו היה עדיין בדרך יפו-תל אביב בבניין הישן של הבולשת הבריטית. לידסקי, אז עורך דין בראשית דרכו, ייצג את שמוליק קראוס. השופט מקס קנת, לימים נשיא בית המשפט המחוזי, גזר עליו 18 חודשי מאסר בפועל. לידסקי לא התייאש. בית המשפט העליון ביטל את ההרשעה - ולידסקי הפך בן-יום לסיפור הצלחה הכי גדול בעיר החטאים התל אביבית.

רבים שיחרו לפתחו - ודרכו אל התהילה היתה סלולה. אלא שלידסקי הרגיש כבר אז, מן הסתם, שעולם המשפט צריך גם מישהו שיתעד עבור הדורות הבאים את הסיפורים שמאחורי הסיפורים. לא באמצעות הפרטיכלים של תיקי בית המשפט - אלא באמצעות עינו הבוחנת. בדרך של רישום הדמויות באופן שלא השופטים ראו אותן - ולעתים אף לא הקרובים אליהם ביותר. לכן, תמיד היה מקום בליבו של לידסקי לאותה אישה אומללה שבעלה זנח אותה לטובת צעירה ממנה, או הבנה לשודד שכל מה שהוא ביקש, למעשה, זה להרשים את חברתו החדשה.

לידסקי, באמצעות סיפוריו הבלתי נגמרים, שרבים מהם נגזרו מן הסובב אותו, רצה בסך הכל להראות לכולם שהחיים אינם עשויים מעור אחד. לא הכל שחור או לבן. צבעי הביניים הם רבים יותר. באולמות המשפט הכל נחתך באורח אכזרי - ומתוך ראייה חד מימדית. הזיכוי הוא זיכוי וההרשעה היא הרשעה. לאחריה יש רק הרבה דמעות ואזיקים מרעישים.

אבל בסיפורים של לידסקי היה תמיד הרבה יותר מזה. הזונה - אף פעם לא היתה סתם זונה. מישהו גרם לה לעסוק במה שהיא עוסקת. הגנב, או המועל בכספים לא-לו, תמיד פעל מתוך כמה וכמה מניעים. בבית המשפט מניעים אלה לא תמיד עמדו לו - אבל בסיפוריו של לידסקי, לא אחת, דווקא הזווית האחרת מצאה את ביטוייה היותר צבעוני.

בסופם של הסיפורים של לידסקי, כמעט שלא היה קורא אחד שלא חשב לעצמו שאם הוא היה השופט, התוצאה בוודאי היתה אחרת - וזה היה כוחו האמיתי. להראות לכולנו שהחיים בנויים מכמה רבדים ושבבית המשפט מתגלה, לכל היותר, רק הצד האפל שלהם; שלכל אחד יש גם פנים חיוביות, מחייכות, אופטימיות, רגישות.

עשרות הספרים ומאות הסיפורים של לידסקי כתב בחייו הם, ללא ספק, מצבה נפלאה לאיש הנדיר הזה, אבל בלב רבים הוא ייזכר גם כמי שצבע את חיי הלילה של תל אביב בצבעים ססגוניים במיוחד. המסיבות שהוא ערך כל אימת שספר חדש שלו יצא לאור היו לשם דבר. במסיבות שהוא השתתף כאורח, תמיד הכל נראה עליז יותר - אופטימי, מלא עליצות.

בימים קשים אלה לכולנו, ביטחונית וכלכלית, חשוב שהצעירים, אלפי עורכי הדין שהצטרפו אל השורות, יידעו שפעם היו גם עורכי דין אחרים. רבי עשייה, מסורים למקצוע במובן החיובי של המילה, רגישים, מבינים, שעשייתם נעשית מתוך אהבה; לא רק לשם שכר הטירחה, אלא, ובעיקר, מתוך הבנה לאדם שנקלע למצוקה, לא תמיד מתוך בחירה, ומתוך התבוננות הטבולה בהרבה התחשבות והבנה.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות