שר החוץ האמריקני: "פיתוח בר-קיימא - צורך ביטחוני"

"עוני, ניוון חברתי וייאוש הם שלושת הגורמים, העומדים מאחורי ההרס של אנשים, חברות ואומות", כותב פאואל. "השילוש הבלתי קדוש הזה יכול לגרום לערעורם של משטרי מדינות, ואפילו של אזורים שלמים על פני כדור הארץ", הוא מוסיף.

עם זאת, מוצא פאואל סיבה לתקווה. "למרות הסיפורים והתמונות הקשות, שאנו נתקלים בהם בעיתונים ועל מרקע הטלוויזיה, זהו זמנן של הזדמנויות גדולות להשכנת שלום ולהשגת שגשוג וחופש. התפשטות הדמוקרטיה וכלכלות השוק משתלבת עם פריצות-דרך טכנולוגיות, ובכך מאפשרת לנו לחלום על היום שבו - בפעם הראשונה בהיסטוריה - רוב האנושות יהיה חופשי מנזקי העריצות והעוני".

דברים אלה זהים לדברים שאמר פאואל בוושינגטון לפני כחודש, בוועידה של משרד החוץ על פיתוח בר-קיימא. "אנו חיים במאה של תקווה", אמר אז פאואל. "חובתנו עתה היא להפוך אותה למאה של מימוש התקווה, מאה של פיתוח בר-קיימא, שיעשיר את בני כל האומות מבלי לרושש את כדור הארץ... כשאנו מדברים על פיתוח בר-קיימא, אנחנו מדברים על האמצעים למיצוי הפוטנציאל האנושי באמצעות פיתוח כלכלי ופיתוח אנושי, המבוסס על השקעה בבריאות ובחינוך, לצד התייחסות אחראית אל הסביבה, שהופקדה בידינו...

"מחקר של הבנק העולמי העלה, כי 24 מדינות מתפתחות, אשר פתחו את הכלכלה שלהן לתחרות בשנות התשעים, שיפרו את מצבן לאין ערוך לעומת מדינות, שנותרו עם כלכלה סגורה. מדינות אלה עשו יותר מהאחרות, כדי להגביר את המסחר וההשקעה הגלובליים, וכתוצאה מכך הן העלו את ההכנסה הממוצעת לנפש הרבה יותר מהמדינות האחרות. בין השנים 1998-1993 ירד ב-120 מיליון מספר האזרחים באותן מדינות, המתקיימים מהכנסה של פחות מדולר אחד ביום".

בנאומו קבע פאואל, כי ארה"ב מביאה איתה שלושה מסרים ברורים ליוהנסבורג: הראשון - מחויבות מוחלטת לנושא הפיתוח בר-הקיימא. השני - שפיתוח בר-קיימא חייב "להתחיל בבית", במקום שבו יש מינהל תקין ומדיניות פוליטית ברורה.

לדברי פאואל, "ההון הפרטי הוא פחדן, הוא בורח ממקומות של שחיתות ומדיניות פגומה". ולכן, יש צורך בחיזוק הממשל והמינהל התקין במדינות השונות על פני כדור הארץ, כדי לאפשר למשקיעים לרצות להגיע אליהם. המסר השלישי, שארה"ב תביא ליוהנסבורג, לדברי פאואל, קובע כי מדיניות תקינה אינה מספיקה לכשעצמה. "על האנשים לנצל את ההזדמנויות ולממש אותן", הוא קובע. "ולכן המסר שלנו יהיה, שחייב להתקיים שיתוף פעולה בין ממשלות, חברות אזרחיות והסקטור הפרטי, כדי להניע את המשאבים, הנחוצים להתפתחות בת-קיימא".