ניו-יורק: החברות הגדולות נודדות לפרברים

חברות רבות מפזרות את כוח העבודה שלהן ברחבי העיר, מגמה עם השפעות נדל"ניות וכלכליות ישירות

פיזור כוח העבודה בניו-יורק והשפעתו על שוק הנדל"ן בתפוח הגדול היוו מרכיב מהותי מאז התקפת הטרור של ה-11 בספטמבר. הגל הראשון של תזוזות מועסקים בא בעקבות הצורך הדחוף להמשיך בפעילות לאחר המתקפה, כל שטח משרדים פנוי במנהטן, ומשני גדות ההדסון והאיסט ריבר נתפסו.

הלהט הפטריוטי הוסיף למגמה זו. רבים מבעלי החברות אמרו, כי הם רוצים לסייע לעיר, ואכן, מתוך 9.7 מיליון רגל רבועה של שטחי משרדים שהפכו ל-450 מגהטון של ברזל ובטון, רק 2.1 מיליון רגל רבועה הושכרו מחוץ לניו יורק. יתרה מזאת, חברות רבות, דוגמת מריל לינץ', אמריקן אקספרס והבנק אוף ניו יורק, חזרו למשרדיהם בדאון טאון מנהטן לאחר שאלו שופצו.

סיבה עיקרית לחזרה לעיבורה של התופת, היא ללא ספק הרצון להוביל בהתאוששות והבנייה מחדש של ניו יורק, וכמובן הישארותן של נכסים רבים של חברות רבות על תילן בחלק הדרומי של האי.

לאחרונה החל הגל השני של ההגירה המחודשת, בו פיזור כוח העבודה ישמש מרכיב מהותי. תאגידים לא רוצים יותר לרכז את כל עובדיהם באיזור אחד. כתוצאה מכך, צפויה, על-פי אנליסטים של חברת הנדל"ן הבינלאומית Colliers, תזוזה של חברות לפרברי העיר, מחוץ לחמשת הרבעים המוכרים, אך לא רחוק מדי.

חברות שנהגו לבנות קמפוסים שלמים עבור עובדיהם, שינו את קו המחשבה, וככל שהם יכולים לשמור על קשר ישיר ורציף בין העובדים, בין אם פיסי ובין אם אלקטרוני, ההעדפה היא לפיזור.

הטרנד החדש החל מחברות ליבה דוגמת הבורסה של ניו יורק. הבורסה ביטלה את תוכניותיה לבניית מטה חדש בדאון טאון מנהטן, ובכוונתה להקים זירת מסחר נוספת בחלק אחר של העיר, אולי אפילו בפרבריה. תנועה זו של חברות, בעיקר פירמות פיננסיות, שכיום שוכנות בניו-יורק, יכולה להשפיעה בצורה ישירה על כלכלת העיר.

כך, למשל, למרות שתעשיית השירותים הפיננסיים מחזיקה ב-5% בלבד מכוח העבודה בעיר, היא מחזיקה ב-22% מסך המשכורות. בנוסף, מועסקים בענפים אחרים, החל משירותים וכלה מקמעונאות ומסעדות, יושפעו ישירות ממעבר גדול של הפיננסיירים מחוץ לעיר. אפקט הדומינו שמהלך כזה עלול להביא, יכול להשפיע לתקופה ארוכה על התפוח הגדול. חברות קטנות יותר, כאלה המרוכזות במקום אחד בלבד, יושפעו גם כן, אם לא יותר. מהלך מסוג זה, יכול להיות הרסני עבורם לא פחות.

מבחינה היסטורית, ניו יורק כבר חוותה קטסטרופות כלכליות קשות הרבה יותר, עוד בסוף המאה ה-19. יחד עם זאת, שני הבדלים מהותיים בולטים בין שתי התקופות הקשות. הבדל אחד הוא המרכיב הטכנולוגי, שהודות לו חברות כבר לא צריכות להתמקם מעברו השני של הכביש, מול הבורסה.

ראשיתו של תהליך זה חל בשלהי שנות ה-80 וראשית שנות ה-90 של המאה הקודמת, כשמספר חברות פיננסיות מרכזיות העבירו את משרדיהם למרכז מנהטן וחלקן אף לאיזורים זולים יותר דוגמת ברוקלין וניו ג'רזי.

המרכיב השני הוא מרכיב הטרור - האם הוא יתרחש שוב? שאלה זו יצרה סוג של מעטה בניו יורק, יותר מבכל מקום אחר במדינה.

עם זאת, קיימת גם חצי כוס מלאה. דמי השכירות יורדים, שטחים איכותיים ואטרקטיביים מתפנים, תמריצים ממשלתיים ועירוניים מפתים מאוד עומדים בפתחם של אלה המוכנים "ליטול את הסיכון" ולהתמקם בדאון טאון מנהטן וזו גם הזדמנות לחברות חדשות לצלול ישירות לתוך המים העמוקים.

שאלה שהעסיקה מומחים רבים היא, האם חברה משנה מהותית את הדרך בה היא עושה עסקים, בעקבות מאירוע חד פעמי קולוסאלי, חד פעמי בתקווה? האם חל תהליך של עיצוב מחדש בדרך בה כולם עושים עסקים היום? רק הזמן יכול להשיב על שתי השאלות הללו.

מנהטן היא נקודה ייחודית על המפה, מכל הבחינות. אי אורבני, מיקרוקוסמוס שלא ניתן להישאר אדישים כלפיו - או שאוהבים או שלא. התפוח לא רק חש ישירות את השפעות ה-11 בספטמבר, הוא יהיה זה שיעמוד בחזית הקדמית של שינוי כלשהו.