סין: הסכר על "הנהר הצהוב" עלול להביא לאסונות גיאולוגיים

מאגר המים אמור להתחיל להתמלא בשנה הבאה, ועל-פי סוכנות הידיעות הסינית סין-הואה, הודיעה ממשלת סין, כי הקציבה כבר עתה 480 מיליון דולר לטיפול בגלישות קרקע ואסונות גיאולוגיים אחרים, שעלולים להתרחש ב-2,500 אתרים סביב המאגר, שזוהו כמסוכנים.

שו ג'יאהואה, סגן השר למשאבי הסביבה, אף אמר, כי "עם השלמת בניית הסכר בשנת 2009, הוא יהיה רגיש במיוחד לאסונות גיאולוגיים".

פרויקט הסכר, הגדול מסוגו בעולם כולו, יצא לדרך בשנת 1993, בעלות של 25 מיליארד דולר. הוא אמור להיות הסכר ההידרו-אלקטרי הגדול ביותר בעולם, ולדברי ממשלת סין, נחיצותו רבה הן כדי לשלוט במים השוצפים של הנהר בשעת הגאות, והן כדי לענות על צרכי האנרגיה העתידיים של המדינה.

בשנת 1989 הצליחה התנגדות עזה של אזרחים לגנוז את פרויקט הסכר, אולם בעקבות אירועי כיכר טיאנאנמן, הוא נשלף במהירות מהמגירות על ידי ממשלתו של לי פנג והוחזר לביצוע. לא רק אזרחים סינים נזעקו להתנגד לסכר אלא גם ארגונים שונים מרחבי העולם. בין אלו היו ארגונים ירוקים, שקבעו כי הפרויקט יגרום נזקים סביבתיים קשים ביותר, וכן ארגונים חברתיים, שקבלו על תוכניות ממשלת סין לטרנספר כ-1.5 מיליון בני אדם, כדי לפנות מקום לסכר ולמאגר המים. אגב, 646 אלף איש כבר פונו מהאזור שאמור להכיל את אגן המאגר עצמו.

בנוסף להתנגדויות העקרוניות הללו נמתחה בשנים האחרונות ביקורת קשה על מעשי שחיתות במהלך בניית המאגר והסכר. זאת תוך קביעה, שלמרות האתגרים ההנדסיים האדירים שפרויקט כזה מציב בפני מתכנניו, נעשה בו חיסכון במשאבים, הגורם לנזקים יסודיים בתשתיות. ואכן, בחודש אפריל האחרון דיווח הבי.בי.סי, כי בסכר נתגלו סדקים מסוכנים.

בי.בי.סי ציטט את קיאן ז'נגיין, לשעבר השר למשאבי מים בסין, שערך במקום ביקור מקצועי בן שבוע ימים, וחזר מזועזע. "בשלוש השנים האחרונות נעשה בפרויקט שימוש בבטון לא מסוג א', והדבר גורם להיווצרות הסדקים", הוא פסק. אגב, סדקים נמצאו לא רק במבנה הסכר עצמו אלא גם בתאי הנעילה של הספינות וב"מעליות", שאמורות להעביר אותן ממפלס למפלס לאורך מסלול הפרויקט.

הסינים, למותר לציין, לא ממש מתרגשים מהביקורת וגם לא מהעובדה, שנאסר על ארה"ב והבנק העולמי לתמוך באופן רשמי בפרויקט השנוי במחלוקת. דיווחים בתקשורת קובעים, כי בין השאר מקבלת ממשלת סין מימון לפרויקט מבנקים שוויצריים, גרמניים ויפניים.

הסינים התחילו להזיז נהרות עוד בשחר ההיסטוריה, ואין פלא שדמותו של הדרקון שוכן המים הפך לגילומו של אלוהי האדמה. זה 2,400 שנים הם מזיזים נהרות וחופרים תעלות כדי לחבר ביניהם, והיום כמעט ולא ניתן להבחין בין נהר שהטבע יצר על כדור הארץ לבין תעלה שהאדם חפר.

במאה השישית לספירה נחפרה התעלה הארוכה בעולם, שחיברה את לו-יאנג מצפון לנהר הצהוב (בירת קיסרי שושלת סוי) אל האנג-ז'ו, השוכנת על שפת הים הסיני מדרום לשפך היאנג-צה. התעלה, שהקיסרים המונגולים המשיכו והאריכו אותה, מגיעה היום לכדי 2,000 ק"מ. בעשר השנים הראשונות לחפירתה, שילמו כמיליון סינים בחייהם על הפרויקט, שממשיך להתנוסס לגאווה ואף נצפה מהחלל (לצד החומה הסינית, אף היא מעשה ידי אדם, שנצפית מהחלל).

אפילו בימים אלו טורחים הסינים לא רק על סכר שלושת הערוצים שעל היאנג-צה, אלא על פרויקט אדיר ממדים נוסף - הטיית ערוץ הנהר הצהוב בעלות ראשונית של 12 מיליארד דולר. את הפרויקט הזה מממן הבנק העולמי, והוא נועד להקל על מצוקת היובש בחלקיה הצפוניים של סין, תוך העברת מים מהיאנג-צה צפונה, אל אגן הנהר הצהוב.

כמו במאה השישית לספירה, גם עתה מופיעים שמותיהם של שני הנהרות הענקיים בסמיכות מסורתית. לפני חודשים אחדים הודיע בטאון העם הסיני בגאווה, כי בשנת 2008 יוכלו משתתפי המשחקים האולימפיים שיטיילו בסין, לשתות את מי היאנג-צה גם כאשר יבקרו בפרובינציית שאנג-דון הצפונית, וזאת לאחר שמימי הנהר הארוך בסין יוזרמו לתוך הנהר הצהוב.

בניגוד לפרויקט סכר שלושת הערוצים, הטיית ערוץ הנהר הצהוב לא תחייב להעתיק את מקום מושבם של מיליוני סינים, וייתכן שמסיבה זו עובר הפרויקט בשקט יחסי, למרות הביקורות שנשמעות בנוגע לעלותו הגבוהה ולהשפעותיו האפשרויות על הסביבה.

עם זאת, השלב האחרון של פרויקט ההטיה עלול לעורר התנגדויות קשות, שכן הוא עתיד להטות מים מחלקיו הצפוניים של היאנג-צה בצ'ינג-חאי ובסה-צ'ואן - פרובינציות, שבהן מתגוררים טיבטים. בנוסף להשלכות שיהיו להטיה כזו על התרבות הטיבטית, שלב זה עלול להציב בפני המתכננים את הקשיים ההנדסיים הגדולים ביותר, בהתמודדות עם חפירת ערוצי תיעול חדשים בהרים התלולים של הפרובינציות הללו.