בלרוס: בין שאיפות למציאות

אם אשתקד נמכרו שטחי משרדים תמורת 350 דולר למ"ר, המחירים כיום נעים כבר סביב 450 דולר למ"ר והציפייה על פי האנליסטים היא להמשך המגמה, מאחר והביקוש עולה פי 3 על ההיצע, וכל נכס שיכול לשמש כמשרד הופך לכזה, חניונים פרטיים, גני ילדים וחדרים בבתים פרטיים.

כיום, אין כמעט פרויקטים חדשים בצנרת והממשל, הידוע בגישתו האנטי-עסקית, אינו מנסה לשפר את המצב על ידי יצירת תנאים פיננסיים ליזמים.

ההסבר ברחוב לצמיחה הפתאומית היא הכניסה המסיבית של "כסף שחור", בעיקר מכיוון מזרח. מדינות מזרח אירופה, שרק לאחרונה הוכרז על הצטרפות חלק מהם לאיחוד האירופי בשנת 2004, הידקו בצורה משמעותית את החגורה סביב פעילות בלתי חוקית של ארגונים בלתי וחצי חוקיים, שצצו עם התפוררות המעצמה הסובייטית. מינסק הבירה, היא שוק קטן יחסית, שאינו יכול לשמש יותר מחצר אחורית קטנה לאימא רוסיה ככל שזורם יותר ממון, הביקוש עולה והמחירים מיד אחריהם.

מצד שני, הממשל במינסק, הרוצה מאוד באיחוד הרפובליקה עם הפדרציה הרוסית, פשוט לא יכול לעמוד מול פרץ ההון, מאחר והוא חושש שבכך למעשה הוא יפגע בתהליך האינטגרציה המיוחל.

אחת התופעות המעניינות ביותר בשוק המגורים בבלרוס בכלל ובמינסק בפרט, יותר מרמות המחירים שעלו רק במעט בשנתיים האחרונות, הוא הימצאותם של חברות שירותי רכישה אקסקלוסיביים. במילים אחרות, הן מבטיחות לייצג אך ורק את הרוכשים ולא את המוכרים. כמובן שהן אינן כפופות בצורה כלשהי לחוקים אדמיניסטרטיביים.

בלרוס, או רוסיה הלבנה, משתרעת של שטח של 207 אלף קמ"ר ואוכלוסייתה מונה מעט למעלה מ-10 מיליון תושבים. בשלהי המאה ה-18 היא הפכה לחלק מהאימפריה הרוסית תחת שרביטם של הצארים הגדולים.

לאחר מלחמת העולם הראשונה היא הכריזה לראשונה על עצמאותה ושנה אח"כ הפכה לרפובליקה במסגרת בריה"מ. בשנת 1991 היא הכריזה בשנית על עצמאותה ובשנת 1994 כוננה בה חוקה חדשה.

בשנת 1996 נטל לעצמו הנשיא, אלכסנדר לוקשנקו, המוכר בכינוי BATKA שפירושו האבא הגדול, סמכויות רודניות כמעט, וזאת לאחר משאל עם. בשנת 1999 הוחלט על כינון הסכם לאיחוד כלכלי, צבאי ומדיני עם אימה רוסיה, למרות שעל פי מספר מקורות עבר לאחרונה חתול שחור בין נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, ללוקשנקו. בנוסף לכך, שכנתם המערבית, פולין, לא מסתירה את השאיפות המדיניות שלה מבלרוס.

בלרוס חוותה מעט שינויים מבניים בכלכלה מאז 1995, כשלוקשנקו הזניק את תוכנית "סוציאליזם השוק". בתוכנית זו למעשה, ריכז לוקשנקו שליטה אדמיניסטרטיבית על המחירים ושערי החליפין, והגביר את יכולת המדינה בהתערבות בכיסו של האזרח ובשליטה על נכסיו הפרטיים, במילים אחרות, שובה של ההלאמה.

בנוסף לקשיים הנובעים מאינפלציה גבוהה של כ-46%, וגירעון מסחרי, העסקים נתונים ללחצים כבדים של השלטון המרכזי, דוגמת רגולציה מחמירה מאוד, ביקורות חוזרות ונשנות, החלה רטרואקטיבית של תקנות וחוקים מכבידים, וסילוק של אנשי עסקים "לא מתאימים". לפי שעה, יחד עם הקרבה לרוסיה, בלרוס נותרת מבודדת מבחינה כלכלית משוקי המערב.

מבחינה מקרו כלכלית, המספרים סבירים. התוצר המקומי הוא מעט מעל ל-8,000 דולר לנפש, שיעור הגידול השנתי שלו הוא מעל 4%, שיעור האבטלה עומד על כ-2% בלבד. יחד עם זאת, שיעור האנשים החיים מתחת לקו העוני עומד על כ-22%. חשוב לציין שאלו הם המספרים הרשמיים של הממשל, וכך גם צריך להתייחס אליהם.

תמהיל התושבים כולל כ-81.2% בלורוסים, 11.4% רוסים והשאר פולנים ואוקראינים. 80% מתושבי המדינה הם נוצרים אורתודוקסים והשאר כוללים קבוצות דתיות שונות כמו יהודים, מוסלמים, פרוטסטנטים וכאלה המשתייכים לכנסייה הרומית-קתולית.

התוצר המקומי נשען ברובו על תעשייה 44% ושירותים 42% כשהחקלאות תופסת כ-14% ממנו. הענפים העיקריים בתעשייה הם עיבוד מזון, כימיקלים, מכונות חקלאיות, כלים וטקסטיל. היבוא (8.1 מיליארד דולר) מתרכז רובו בנפט, גז טבעי, ומתכות בעיקר מרוסיה, אוקראינה, גרמניה ופולין. היצוא (7.5 מיליארד דולר) מרוכז בעיקר במכונות, ציוד תובלה וסיבים סינתטיים, בעיקר לרוסיה, אוקראינה, פולין ולטביה.