קפץ מהחלון

שלוש שנים אחרי שהודעת דואר אלקטרוני ששלח כמעט אפשרה לממשל האמריקני לרסק את האימפריה של ביל גייטס, יכול משה דוניה לנשום לרווחה. הסכם הפשרה במשפט האנטי-טרסט של מייקרוסופט הוריד אבן מעל לבו של מי שהיה סגן-נשיא החברה והאחראי לפיתוח מערכת ההפעלה חלונות 2000. ראיון ראשון

בשלהי 1998, לאחר 11 שנים מתישות, החליט משה דוניה, הישראלי הבכיר ביותר במייקרוסופט אז, לפרוש. עזיבתו המפתיעה של סגן-הנשיא את החברה היתה ככל הנראה חולפת ללא התעניינות תקשורתית, אלמלא התבצעה בשיאו של פיתוח המוצר החשוב ביותר של מייקרוסופט, חלונות 2000. דוניה היה האיש שעמד בראש הפרויקט היוקרתי. בשיאו של תהליך הפיתוח ניצח דוניה על כוח פיתוח חסר-תקדים בהיקפו, שכלל 3,000 מהנדסים שכירים ו-1,500 עובדי קבלן.

אבל זו לא היתה הסיבה היחידה להתעניינות התקשורתית בדוניה. הודעות דואר אלקטרוני ששלח דוניה לבכירי מייקרוסופט כשנה קודם לכן עמדו באותו זמן במרכז משפט האנטי-טרסט נגד החברה. התובעים הפדרלים השתמשו בשדרים של דוניה, כמו גם באלה של בכירים אחרים, כדי לבסס את טענתם שמייקרוסופט ניצלה את שליטתה בעולם מערכות ההפעלה כדי לדרוס את המתחרה בעולם דפדפני האינטרנט, נטסקייפ. היו לא מעט שמיהרו להסיק כי העזיבה המפתיעה קשורה גם להודעות שנחשפו במשפט.

"כדי לגרום לצרכנים להחליף את נטסקייפ", כתבה אז בדואר האלקטרוני מגאן בליס, מנהלת קבוצת מוצרי NT, "צריך לגרום להם לשדרג לחלונות 98... נוכל למנף את הנכסים הללו כדי להחליף את הנביגייטור (הדפדפן של נטסקייפ) ולהפוך למובילים בשוק. אם נסתמך רק על האקספלורר (הדפדפן של מייקרוסופט), ניכשל".

"כלפי חוץ", השיב דוניה באחד השדרים שלו, "איננו יכולים לשחרר את ממפיס (שם הקוד לחלונות 98) ללא IE4 (גרסה 4 של דפדפן אקספלורר)".

בסוף השבוע האחרון, אחרי שנים ארוכות של מאבק משפטי הפכפך, אישרה שופטת בית-המשפט הפדרלי בארצות-הברית, קולין קולאר-קוטלי, את הסכם הפשרה בין מייקרוסופט לבין הממשל ונציגי תשע מהמדינות שתבעו את החברה. מייקרוסופט, לפי כל הפרשנים, רשמה ניצחון משפטי מרשים. היא לא תפורק, ואף לא תיאלץ לפתוח את הקוד המשמש בבסיס מוצרי הדגל שלה. ביל גייטס יכול להתרווח שוב בכסאו בראש האימפרייה, וגם דוניה יכול להביט לאחור בחיוך על כל הפרשה.

"התביעה במשפט השתמשה בהודעות דואר אלקטרוני ששלחו עובדים שלא היתה להם כל השפעה על האסטרטגיה", אומר דוניה. "כל אחד יכול לשלוח אי-מייל לביל ולהציע הצעות - זה לא אומר שזה משקף את האסטרטגיה של מייקרוסופט. זה כמו הייד פארק. אנשים מרגישים צורך להשתתף בוויכוחים על נושאים טכניים".

כשמנהל בכיר כמוך כותב על אסטרטגיה נגדית לנטסקייפ, זה יותר מסתם רעיון.

"היו בינינו ויכוחים ענייניים, זה לא אומר שזה הפך להיות האסטרטגיה של החברה. זה היה מעין סיעור מוחות, והוא נעשה באמצעות האי-מייל. הייתי מקבל 300-200 אי-מיילים בכל יום. בימי ראשון, למשל, הייתי מקבל אי-מייל מביל, שנשלח גם לאחרים, על רעיון שעלה לו. באותה מידה מישהו אחר שלח מייל לביל ולאנשים אחרים.

"לפעמים אתה כותב באי-מייל דברים לא הכי חכמים. מישהו יכול היה לכתוב, 'בוא נחסל את נטסקייפ', והיה ברור שזו היתה התבטאות לקוחה מעולם הספורט, 'בוא נחסל את הקבוצה השנייה', ולא ממש התכוונו לזה. כשיש תחרות, נאמרים דברים שלא תחזור עליהם בציבור. הם לא משקפים אסטרטגיה, אלא משמשים מעין מוטיבציה לצוות. רוב הרעיונות באי-מיילים הללו לא חיו יותר משעה. אתה צריך לשפוט את החברה לא על סמך אי-מייל כזה או אחר, אלא על סמך מה שהיא עשתה"

עד כמה האי-מייל ששלחת לגייטס סיבך אותך בהליך המשפטי?

"עורכי-הדין של מייקרוסופט הודיעו לי יום אחד שהם באים למשרד שלי ולוקחים כל נייר שקשור למשפט. לא הסתרנו כלום, וכל מה שהיה לתביעה היו מסמכים שעורכי-הדין שלנו נתנו להם. הייתי גם צריך למסור עדות, וזה היה מאוד לא נעים - אתה מרגיש כמו באינקוויזיציה".

על מה נשאלת במשפט?

"הציגו פרזנטציה שהכנו למפגש עם ביל, ועליה הערות שכתבתי בזמן הפגישה. שאלו אותי אם אני מכיר את זה. כשאתה מפתח תוכנה, אתה לא חושב שיום אחד תתוחקר על-ידי עורכי-דין מהטובים בעולם, שמנסים בעצם להכשיל אותך".

הם הצליחו?

"חלק מהשאלות היו נורא טיפשיות ורק הוכיחו שעורכי-הדין אולי מבינים במשפט וחוקים אבל לא בתוכנה, במיוחד עורכי-הדין של המדינות התובעות. הם שאלו שאלות מדהימות בטיפשותן. עורכי-הדין של משרד המשפטים בממשל היו טובים יותר".

כיום ברור שמיקרוסופט ניצחה במאבק. אבל עד כמה השפיעו ההליכים המשפטיים על התוצאה הסופית של חלונות?

"כל עוד היו דיונים, המדיניות היתה שלא ניתן לזה להשפיע עלינו, אבל השפעה היתה בכל-זאת. ביל גייטס, פול מריץ (האחראי על מוצרי מייקרוסופט), ג'ים אולצ'ין (סגן נשיא) ואחרים הקדישו הרבה זמן למשפט, זמן שהיה טוב יותר אם היה מוקדש למטרות האסטרטגיות של מייקרוסופט. תאר לך שביל, עם כושר המחשבה שלו והתרומה לחברה, נאלץ להקדיש חצי מהזמן שלו למשפט, במקום לתכנן מוצר טוב יותר או שיווק יעיל יותר. זה בעצם הנזק העיקרי שגרם המשפט".

"אפילו במקלחת חשבתי על חלונות"

דוניה, אחד הבנים המועדפים במייקרוסופט, שימש כמנהל חטיבת חלונות היוקרתית מאז הקמתה, ותחת פיקוחו פותחו הגרסאות העסקיות והצרכניות של חלונות. בין השאר נזקפת לזכותו גם הקמת שלוחת הפיתוח של מייקרוסופט בישראל, הראשונה שהוקמה מחוץ לגבולות ארצות-הברית, ומונה כיום כ-150 עובדים.

חלונות 2000 היה ללא ספק הפרויקט השאפתני ביותר של מייקרוסופט עד לאותה תקופה, אך באביב 1998 כבר היה ברור שמלאכת הפיתוח מורכבת מכפי שחשבו, וכי יידרשו מאמצים גדולים יותר כדי להשלים אותה. ואז, כשגרסת הניסיון (ביתא) הסופית של חלונות 2000, שכללה את כל התוספות והשינויים, הושלמה (אם כי עדיין לא הופצה לבודקים), החליט דוניה לעזוב.

הפרישה הגיעה לאחר שכל הסימנים הראו כי מייקרוסופט לא תצליח לעמוד בתאריך-היעד להשקת חלונות 2000. הסברה היתה שדוניה יהיה השעיר לעזאזל שישלם על התקלה. "העיתונאים חיפשו סיבה מיוחדת למה שקרה", טוען דוניה. "בכלל, אנשים אוהבים לעשות ספקולציות. החלטתי עוד לפני-כן לפרוש כשאני מגיע לגיל חמישים, כדי להתנסות בדברים אחרים שעניינו אותי ולבלות יותר עם הילדים שלי, לפני שיעזבו ללימודים באוניברסיטה. קיוויתי שעד אז הפרויקט יהיה מושלם, אבל היו עיכובים".

נוצר הרושם שעזבת במפתיע.

"ג'ים אולצ'ין ידע על הכוונות שלי. הוא וביל וסטיב ופול מריץ ניסו לשכנע אותי לא לעזוב אלא לקחת שבתון, מתוך תקווה שהבטריות שלי ייטענו וארצה לחזור לתפקיד בסדר-גודל כזה.

"הסכמתי לקחת את פסק-הזמן הזה, ובינתיים הציעו לי תפקידים שלא ידרשו כל-כך הרבה מהזמן שלי. אבל אחרי זמן מה השתכנעתי שאני רוצה לעזוב ופרשתי סופית ממייקרוסופט. אחרי 11 שנה בתפקיד נחשבתי למשקיען רציני, אפילו במונחים של מייקרוסופט, שבה כולם ממילא עובדים קשה. התפקיד לקח את כל האנרגיה וכל הזמן שלי. הוא העסיק אותי כל-כך, עד שאפילו כשהייתי במקלחת חשבתי על חלונות. הייתי חוזר הביתה ב-9 בערב, אוכל ארוחת ערב, מדבר עם הילדים והאשה, וחוזר לעבוד עד 3-2 לפנות בוקר. לפעמים לא הייתי ישן כל הלילה.

ובכל זאת, עזבת משרה שכמעט כולם בתחום היו חולמים עליה.

"לא יכולתי לחלום על עבודה יותר טובה במקצוע שלי, לנהל פיתוח של מוצר שבו משתמשים מיליוני אנשים מכל העולם, שמאפשר להם לעשות כל-כך הרבה דברים. אבל כשאתה משיג את כל היעדים המקצועיים והכלכליים, נוצר צורך לעבור לדבר הבא. באנגלית קוראים לזה To smell the flowers. אפילו פול מריץ, שהיה מהבכירים המבריקים במייקרוסופט, עזב, והיום הוא מקים חוות חיות באפריקה".

כבכיר במייקרוסופט, שתוגמל היטב לאורך השנים ורופד בחבילת אופציות מכובדת, דוניה היה יכול לעשות ככל שיחפוץ. ובאמת, מאז עזיבתו הוא התמסר לאורח-חיים שונה לחלוטין מזה שהורגל בו, ואינו מגלה כל עניין בחזרה לעבודה המאומצת בזירה הטכנולוגית.

הוא מבלה עם משפחתו, מטייל בעולם ומעורב בפעילות פילנטרופית מגוונת עם אגודת ידידי הטכניון בסיאטל, שהוא משמש כנשיאה, ועם ה"אמריקן ג'ואיש קומיטי", בעיקר סביב הקולנוע היהודי והיחסים עם ישראל. דוניה גם מעורב בארגון גסטרונומי הקרוי Slow Food, הנאבק בתרבות ה-Fast Food ומבקש להשריש מחדש בעולם תרבות אוכל אחרת. בימים אלה ממש משלים דוניה חודש של מסע גסטרונומי באיטליה.

"כשעזבתי", הוא נזכר, "היו לי המון הצעות להקים חברות חדשות, אבל לא רציתי להיות קשור למשהו שיגזול ממני הרבה זמן. אני מסתפק היום בייעוץ למנהלי חברות ובעלי תפקידים בכירים בחברות חומרה ותוכנה, שעובדים על מערכות מבוססות חלונות. הכרתי אותם במהלך עבודתי במייקרוסופט, והם מתקשרים להתייעץ בנוגע לרכישת טכנולוגיות מסוימות. מאחר שזמני יקר לי, הייעוץ מאפשר לי להיות מעורב במה שקורה בענף מבלי להשקיע בזה יותר מדי זמן".

מתקשרים גם ממייקרוסופט?

"בהחלט. נותר לי עדיין קשר לא רשמי איתם, כי יש לי שם המון ידידי-נפש וחברים לקרב, בעלי תפקידים שהיו מעליי ומתחתיי. אני מעורה במה שקורה שם, בעיקר בכל מה שנוגע לחלונות, אבל לא בצורה פורמלית".

הגדולה של ביל

שלוש שנים לפני פרישתו, הכול נראה אחרת. דוניה, שהיה מופקד על חטיבת חלונות NT, מערכת ההפעלה לארגונים, קיבל כבר לידיו גם את האחריות לפיתוח חלונות 98, מערכת ההפעלה ללקוחות ביתיים. באופן טבעי, הוא הופקד גם על פיתוח מוצר-הדגל החדש, חלונות 2000, שהיה אמור לשלב בין קלות ההפעלה של המערכת הביתית ליציבות של המערכת הארגונית. "זה היה הפרויקט הגדול ביותר בהיסטוריה של התוכנה", אומר דוניה בלא-מעט גאווה, "זה היה פרויקט מדהים בהיקפו, והיו שטענו כי אי-אפשר להשלים פרויקט כזה. אלה שעבדו עליו היו הטובים ביותר, אבל מאחר שהיה מדובר בפרויקט כל-כך מורכב, עם יותר מ-40 מיליון שורות קוד, זה לקח יותר זמן".

בדיעבד, לא טעיתם כשהכרזתם מראש על תהליך ההשקה המדויק?

"הדד-ליין הזה לא בא מקבוצת הפיתוח. אנחנו הודענו תמיד מתי נעמוד באבן-הדרך הבאה, אבל לא קבענו מתי יהיה המשלוח הסופי של התוכנה לצרכנים".

אז מי הפיץ את התאריך שבו יצא המוצר?

"זה שילוב של התעשייה ואנשי השיווק במייקרוסופט. לעתים הם היו אומרים ללקוחות דברים שלא היו צריכים להיאמר. אני פיתחתי את המתודולוגיה לתהליך התיארוך של פרויקטים במייקרוסופט, ולפיה לא מפרסמים את תאריך המשלוח לפני שמפיצים את גרסת הביתא הסופית. מניסיון העבר למדנו שרק אז אפשר להעריך מתי המוצר יהיה מוכן".

הלחץ עליך הגיע מההנהלה או מהאנליסטים?

"הלחץ היה מבחוץ, מכל הענף. חייבים להבין שכשחלונות 2000 יוצא, הוא יוצר גל בכל הענף, כולל בחומרה, מאחר שהדרישות שלו לזיכרון יותר גדולות מגרסות קודמות של חלונות. זה משפיע על העסקים של חברות גדולות כמו קומפאק, דל ויבמ, וכל חברות התוכנה שיוצאות עם גרסות חדשות לתוכנות שלהן".

עד כמה היתה ההנהלה הבכירה מעורבת בפרויקט?

"בהנהלה ידעו עד כמה הפרויקט מורכב. ביל גייטס היה מאוד מעורב בו, והיה נלהב מכל התוספות שהכנסנו לתוכנה. היו לנו מפגשים קבועים איתו בבניין של חטיבת הפיתוח של חלונות, ולא בחדר הוועידות שלו, כדי שיוכל לבדוק בעצמו מקרוב את ההתקדמות בפיתוח ואת הבדיקות שהרצנו. כל מפגש שכזה נמשך ארבע שעות, כשגייטס עובר על כל פרט".

מה הופך אותו למנהל כל-כך מוצלח?

"יש כאלה שמבינים בתחום הטכנולוגי ויש כאלה שטובים בתחום העסקי. הייחודיות של ביל היא שהוא מצוין בשני התחומים. אם יש נקודה חלשה בפרויקט מבחינה טכנולוגית, ביל ימצא אותה. הוא מבין כל מה שאומרים לו, ושואל את השאלות הנכונות. והוא מסוגל לעבור מיד לביזנס, ולשאול שאלות על השוק ועל הלקוחות. זו הגדולה שלו".

"ללקוחות המונופול לא הפריע"

המשימה של דוניה וצוותו בפיתוח חלונות 2000 היתה לשלב את היציבות של גרסות חלונות ה-NT הקודמות, במערכת "ידידותית" יותר. "הסיבה לכך שבחרנו ב-NT כבסיס למערכת החדשה, ולא בחלונות 95, היא משום שהטכנולוגיה של NT עדיפה ואמינה יותר מהטכנולוגיה שצמחה מחלונות 95. חלונות 98 (הגרסה הבאה לאחר חלונות 95, נ' נ') היתה מוצר מצוין ואמין יחסית למספר המשתמשים בו, אבל צריך רק אפליקציה שלא מתנהגת כמתוכנן כדי שתיווצר בעיה, ואז האשמה תיפול על ה'חלונות'. ב-NT יצרנו מעין מחסום בין מערכת ההפעלה לאפליקציה, שמונעת פגיעה במערכת ההפעלה גם אם האפליקציה אינה עובדת כיאות. זה בעצם מה שהעלה את האמינות של חלונות 2000 בכמה דרגות".

למערכות מתחרות, כמו לינוקס, למשל, המבוססת על קוד פתוח, יש סיכוי נגד מייקרוסופט?

"נוחות השימוש, המחקר והמאמצים שהשקענו לפישוט המערכת הם עולם אחר בהשוואה למתחרים. כל התשתית שקיימת בחלונות, התוכנה והחומרה שרצים עליה והעובדה שזה עובר בדיקות מקיפות כל-כך, אלה דברים שלא קיימים אצל המתחרים - לפחות לא בהיקף הזה.

"אם אתה לוקח מערכת הפעלה כמו לינוקס, אתה חייב לשאול את עצמך האם אתה רוצה לרכוש מוצר שיחסוך לך עלות בקנייה, אבל תהיה לך בעיה כשתצטרך למצוא מישהו שייתן לזה תמיכה. כשאתה קונה מוצר של לינוקס אין חברה שעומדת מאחוריו, ואין להם העולם העשיר הזה של תוכנה. אם תניח לאנשי התוכנה בחברה לשנות את התוכנה של לינוקס, תקבל מוצר ייחודי שרק האנשים הללו ידעו איך היא עובדת. זה מחזיר אותך 20 שנה לאחור".

אתה מציג את החד-גוניות של חלונות כברכה - משרד המשפטים האמריקני ראה זאת ככפייה על הצרכנים.

"הצרכנים קונים את מה שטוב. תראה את ההצלחה של פאלם (יצרנית מחשבי כף-היד הפופולרית בעולם, נ' נ') - הרי למייקרוסופט יש כל הכסף שבעולם, ובכל-זאת פאלם שולטת בשוק. מדוע? משום שיש להם מוצר טוב. נכון שאם לחברה יש כספים היא יכולה לשכור אנשים מעולים ולהשקיע במחקר גדול, אבל אתה לא יכול לנצל את הכסף כדי להכריח את הצרכן לרכוש מוצר".

הטענה היא שכאשר אתה קונה מחשב, הוא מגיע עם חלונות מבלי שיטרחו לשאול אותך אם אתה רוצה את זה.

"מה היית רוצה להריץ על המחשב? מערכת של יוניקס שאין עליה תוכנה? מייקרוסופט לא מצמידה אקדח לראש של לאף אחד. עובדה היא שהשתמשו בחלונות כי זו מערכת טובה, הצרכנים יודעים כבר להשתמש בבה ונוח להם איתה. היום, יצרנים כמו דל וקומפאק מציעים גם יוניקס על המערכת שלהם, אבל לא הרבה קונים את זה".

העוינות כלפי מייקרוסופט ומוצריה היא כורח המציאות?

"יש עוינות מאוד טבעית מצד המתחרים לכל מי שהוא מספר אחת. כל הפעילות המשפטית נגד מייקרוסופט לא הונעה על-ידי לקוחות. אם יש בעיה של מונופוליות, מי הנפגע? הלקוחות. אבל התביעה לא באה מהלקוחות שצעקו חמס. זה הגיע מסאן ומהמתחרים, שאם היו במצבה של מייקרוסופט, לא היו מתנהגים אחרת, ואולי יותר גרוע. ומה בסך-הכול מייקרוסופט עשתה? כל אחד מנצל את החוזק והיתרון היחסי שלו. השאלה היא האם אתה מנצל את זה בצורה חוקית או לא חוקית".

ראשי התיבות של ׃Not There׃

דוניה החל את הקריירה הטכנולוגית שלו כעתודאי בטכניון, שם הוכשר כמהנדס חשמל. בתקופתו הושקה גם המחלקה למדעי המחשב, שמאוחר יותר יצאה לדרך עצמאית כפקולטה למחשבים. את הניסיון הניהולי הראשון הוא רכש בחיל-האוויר, שם פיקח על פיתוח ציוד מתקדם וסודי ששימש מערכות תעופה וחלל מתקדמות. לאחר שחרורו היה מעורב בפיתוח מחשב ל-F-16 בחברת אסטרונאוטיקס, ומשם דילג, כמו רבים אחרים, לעמק הסיליקון, ועבד בלנידס אנד גיר, שפיתחה מערכות לניהול אנרגיה.

התמחותו בתוכנה למיקרו-מחשבים, בראשית העידן הזה, סללה בפניו את הדרך למייקרוסופט. "עד אז", הוא אומר, "מייקרוסופט גייסה אנשים מבריקים מהקולג' כדי שיגדלו מבפנים, בתרבות של מייקרוסופט, ולא יהיו מושפעים מתרבויות של חברות אחרות. כשמייקרוסופט החלה לגדול, הבינו שצריך לשכור גם אנשים עם ניסיון בניהול, ואז מינו אותי למנהל פרויקט 2/OS, שביחד עם יבמ היה אמור להוות מערכת הפעלה שתחליף את הדוס".

באותה תקופה, מייקרוסופט לא היתה החברה הדומיננטית בנישת עיבוד התמלילים או גיליון הנתונים האלקטרוני, ובכיפה שלטו וורד פרפקט ולוטוס. מייקרוסופט חברה ל-יבמ בפיתוח מערכת ההפעלה הבאה, ובמקביל החלה לפתח את הגרסה השלישית של וורד, שהתבררה מאוחר יותר כהצלחה גדולה.

"חלונות היתה מיועדת למשתמשים ביתיים ועסקיים, כי כשאתה מגיע מהעבודה הביתה אתה רוצה להסתכל על אותו מסך. זה בדיוק מה שטענו בפני יבמ, והצענו להם להשתמש באותו ממשק משתמש, אבל הם סירבו, ואז הוחלט על ה"גירושין" בינינו ל-יבמ.

"מכאן השוק התפצל - אנחנו פיתחנו גרסת חלונות לוורד ולאקסל, בעוד שוורד פרפקט ולוטוס החליטו שהן נשארות מאחורי 2/OS. באותו זמן לא היה ברור לנו אם הניתוק מיבמ היה אסטרטגיה מוצלחת. זה היה הימור רציני, כי יבמ היתה החברה המובילה ואנחנו היינו 'החברה שהצליחה בזכות הקשרים שלה עם יבמ'".

ומתי עקפתם את המתחרות?

"וורד פרפקט ולוטוס איחרו בהוצאת גרסת חלונות שלהן, וכשהן כבר יצאו עם גרסות כאלה, הן היו נחותות בהשוואה לוורד ולאקסל. הלקוחות העדיפו לקנות וורד ואקסל, והשאר הוא היסטוריה. הפכנו ממספר שתיים למספר אחת".

כאיש פיתוח, צפית את ההצלחה הגורפת של התוכנות שלכם?

"לא ידעתי בביטחון מלא שההצלחה עם חלונות תהיה כל-כך מדהימה, אבל אנחנו אנשים שאפתנים, והיה לנו ביטחון ביכולת הטכנית. זאת היתה המטרה, והאמנו שזה מה שיקרה. כשהתחלנו עם חלונות NT, סקוט מקנילי, מנכ"ל סאן, טען שאלה ראשי-התיבות של Not There. וול סטריט התבססה אז על מערכות של סאן. היום, הרוב מעדיפים את חלונות".

חטיבת החלונות זכתה ליחס מועדף גם בתוך מייקרוסופט?

"אני אישית התקדמתי במייקרוסופט מעבר לציפיות שלי. לעובדים בחטיבה היה הציוד הטוב ביותר וכל מה שהיו זקוקים לו. צריך לזכור שחלונות ואופיס שילמו את המשכורות של רוב העובדים במייקרוסופט, כך שהחטיבות הללו קיבלו את רוב המשאבים ורוב תשומת-הלב של ההנהלה. היה ברור שכל מה שמשקיעים בחלונות משלם את עצמו בחזרה בגדול".

"מורכב מדי בשביל אמא שלי"

מדי מספר שבועות מגלה חברת אבטחה כזו או אחרת פרצת אבטחה באחת מהתוכנות של מייקרוסופט, והאחרונה נאלצת לשחרר תיקון למוצר. סקוט מקנילי, מנכ"ל סאן, ולארי אליסון, מנכ"ל אורקל, אינם מחמיצים הזדמנות כדי "לשבח" את היותה של חלונות מערכת ההפעלה הפרוצה ביותר, לטענתם.

גם היום, דוניה עדיין נחלץ להגנת מייקרוסופט, והוא עדיין מדבר בגוף ראשון רבים. "מקנילי עוד לא מצא דבר טוב אחד אצל מייקרוסופט", הוא אומר. "הסיכון אכן קיים, ויותר מאשר במערכת של סאן, מאחר שלא משתמשים במערכת של סאן בצורה כל-כך נרחבת ומריצים עליה כל-כך הרבה אפליקציות. השקענו המון באבטחה, ופיתחנו בישראל מערכת מאוד מתוחכמת. עדיין משקיעים בזה משאבים עצומים, אבל זה לא אומר שזה חסום לחלוטין".

אבל העובדה היא שמקנילי צודק - חלונות נפרצת יותר ממערכות אחרות.

"חלונות נפרצת יותר מאחר שהיא נחשפת יותר על-ידי יותר משתמשים. זה אתגר ממשי להפוך את המערכת לחסינה, ולכן אפילו שכרנו האקרים שינסו לשבור את מערכת ההפעלה. הנזק הגדול ביותר יכול להיגרם לנו כשמצליחים לפרוץ ומפרסמים את זה, ואז כל אחד יכול להיעזר בנתונים הללו כדי לפרוץ שוב".

מה צריך ממלא-מקומך לעשות כדי להפוך את חלונות למערכת ההפעלה האולטימטיבית?

"לדעתי, הכי חשוב להמשיך ולפשט את חלונות. עשינו עבודה מצוינת בהעשרה בתכונות נוספות, אבל זה עדיין מורכב מדי בשביל אמא שלי. חייבים לפשט את זה, כך שהרבה יותר אנשים ידעו וירגישו בנוח להשתמש במחשב. צריך לעודד שימוש בטכנולוגיות קיימות, כמו זיהוי קול, לצורך הפעלה של יישומים באמצעות קול. זה לא רחוק - למייקרוסופט יש טכנולוגיה מאוד מתקדמת בנושא".

עד כמה מחשוב הבית כולו חיוני?

"לי יש בית די ממוחשב, וזה נחמד. אני יכול לשנות טמפרטורות מהמחשב שלי בחדרים שונים. האם זה חיוני? לא, כי אני יכול לחיות בלי זה".

מה יהיה הלהיט הבא?

"אני מעריך שהדבר הגדול הבא יהיה חיבור מהיר של הבית לרשת. בעתיד יהיה לך מחשב במטבח, וכשתרצה לבדוק תפריט תבדוק במחשב ולא בניירות. התמונות בבית שלך יהיו שיקוף של תמונות מפורסמות שמתחלפות על מסך גדול, כמו בבית של ביל גייטס. לו כמובן יש זכויות מקוריות של התמונות, ובחדרים שונים בבית, ואפילו בבריכה, התמונות מתחלפות כל כמה דקות.

"אני גם לא מבין מדוע הטלוויזיה עדיין אינה מחוברת לטלפון. הטכנולוגיה קיימת. זה לוקח יותר זמן, כי צריך מישהו שישקיע ויהפוך את זה למוצר שאפשר למכור לשוק רחב מאוד, ויוריד את המחיר. היום זה נמכר בכמויות קטנות והמחיר גבוה מדי".

אתה לא מתגעגע למייקרוסופט?

"אני מתגעגע לתקופה הזאת כי נותרה ידידות עמוקה עם האנשים שם, ובתוך-תוכי אני עדיין אחד מאנשי החברה, אבל אני מאוד מרוצה מהחיים החדשים שלי. יש אנשים שעוזבים את מייקרוסופט, ומאחר שהם מתעניינים רק בתחום המחשבים, הם חוזרים אחרי שבתון. אני, לעומת זאת, אהיה באיטליה חודש בלי שאצטרך לתת דין-וחשבון לאף אחד".

אתה לא מעוניין בהקמת חברה עצמאית?

"כרגע לא. כמובן שזה יכול להשתנות בעוד שנה-שנתיים".

חלונות ממותגים

אחרי שסבלה במשך שנים רבות מתדמית של "החברה שהביאה לכם את המסך הכחול", נראה שמייקרוסופט הצליחה בכל-זאת לעמוד ברוב היעדים שקבעה לעצמה עם השחרור (המאוחר) של חלונות 2000. המערכת אכן היתה יציבה יותר, ונמכרה לארגונים בקצב משביע רצון, אולם שני גורמים עיקריים עמדו בדרכה.

ראשית, השחרור המאוחר, בפברואר 2000, הגיע לאחר שנתיים שבהן תועלו תקציבי הטכנולוגיה של הארגונים לטיפול בבעיית באג 2000, מה שהשאיר מעט מאוד כסף לביצוע שדרוג מסיבי של מערכות ההפעלה בארגון.

שנית, מייקרוסופט ביצעה מהלך מיתוגי לא ברור באותן שנים. מחלוקה לשני קווי-מוצרים - מערכות הפעלה משרדיות תחת המותג NT, ומערכות הפעלה ביתיות תחת "גרסה 3" (תחילת שנות ה-90), חלונות 95 (1994) וחלונות 98 (1997) - היא החליטה להפוך את מערכת ההפעלה המשרדית הבאה ל-2000, ובכך גרמה ללא מעט לקוחות פוטנציאליים לתהות האם מדובר בהמשכה של ה-98.

לכך נוספה גם מערכת ההפעלה Millenium) (Edition ME, שהיתה למעשה ממשיכתה של ה-98, ובעצם לא היתה יותר מאותה מערכת הפעלה מוכרת, עם תיקוני באגים ותוספות מולטימדיה שונות. למעשה, שלא לייחוס מוכנים כמה מאנשי מייקרוסופט להודות בדיעבד שהוצאתה של ה-ME לשוק היתה טעות, כיוון שהיא שוחררה פחות משנה לפני שהוצגה לעולם המערכת הנוכחית, חלונות XP.

חלונות XP עצמה יצרה שוב בעיה מיתוגית - היא מבוססת בחלקה על הקוד של ה-2000 (כלומר NT), ולפיכך נחשבת ליציבה יותר מהמערכות הקודמות למשתמשים ביתיים, אבל היא מוצעת בכמה גרסות - גרסת ה-Home מיועדת למשתמש הביתי, וגרסת ה-Professional למשתמש המשרדי.

כך או כך, עניין המיתוג משפיע בעיקר על המשתמש הביתי, ששואף להצטייד במערכת ההפעלה החדשה ביותר בשוק (בהנחה שהיא אינה מותקנת מראש על המחשב החדש שהוא רוכש). כשמדובר בארגונים, ההנחה השגורה היא שהם מעדיפים לראות מישהו אחר "מתגלח" על מערכת ההפעלה החדשה, או לכל הפחות להמתין עד שחבילת תיקוני באגים ראשונה מגיעה לשוק, בטרם יחליטו לרכוש אותה.

חלונות וחרכי ירי

ה"טענה" המרכזית נגד מייקרוסופט היא שמדובר בחברה שההצלחה שלה הגיעה בעיקר בזכות גניבת רעיונות מוצלחים של אחרים. את מערכת ההפעלה DOS רכש גייטס תמורת נזיד עדשים מחברה קטנה, והצליח למנף אותה, באמצעות עסקה עם יבמ, למערכת ההפעלה הסטנדרטית במחשבים האישיים. את הרעיון שמאחורי חלונות נוהגים לשייך דווקא לאפל ולסטיב ג'ובס, למרות שהיתה זו דווקא זירוקס, מלכת מכונות-הצילום, שפיתחה ממשק משתמש גרפי.

אבל אפילו אחד הבכירים בחברה המנהלת עם מייקרוסופט קרב יום-יומי בעולם הפיתוח, הסכים להודות באוזניי כי הוא נדהם מיכולת השיווק שלה. "ראשית, גם לארוז מוצר של מישהו אחר בצורה שתקסום ללקוח, זו עבודה קשה, והם עושים את זה טוב מאוד. בנוסף, והם כמובן לא מודים בזה בקול רם, גם הם נכשלו לא מעט ביוזמות שהתבררו כמוטעות - ממשק משתמש בשם BOB, למשל, שנבנה כולו על טהרת האייקונים, והלך לעולמו לפני יותר מעשור, וכמוהו גם עוד כמה מיזמים פחות ידועים. ובכל-זאת, מייקרוסופט עדיין מצליחה לשמור על תדמית של חברה שעושה הכול נכון. מהבחינה הזו, צריך להוריד בפניהם את הכובע".

אבל ספק אם כובעים מושפלים הם אלה שיבטיחו למייקרוסופט לעבור את השנים הקרובות בשלווה. בכירי החברה כבר מצהירים זה זמן-מה שהעשור הקרוב יתאפיין בגידול אטי יותר במכירות. זו כנראה הסיבה שמייקרוסופט נקטה מאז ראשית העשור בשורת צעדים אגרסיבים, שמביאים אותה לעימות ישיר עם חברות שעמן לא התמודדה בעבר.

אחרי שכבשה את עולם מערכות ההפעלה הביתיות, השתלטה על מרבית עולם המערכות העסקיות, תקעה יתד בשוק מסדי הנתונים ונטלה נתח שוק משמעותי בעולם מכשירי כף-היד - מייקרוסופט נכנסה לעולם הסלולר. בשבוע שעבר הציגה החברה מערכת הפעלה ששולבה בטלפון שהציגה רשת אורנג'. בשוק הזה היא מתמודדת, בין היתר, מול "סימביאן", מיזם הנתמך, בין השאר, בידי נוקיה ואריקסון.

לפני יותר משנה הציגה מייקרוסופט את ה-XBox, מכונת המשחקים שעמה היא מבקשת לכבוש את התחום שהכנסותיו ברחבי העולם עולות על ההכנסות מהסרטים. כאן היא נאבקת מול נינטנדו וה"פלייסטיישן" של סוני.

מייקרוסופט גם לא שוכחת את עולם המחשבים, ובעקבות רכישות שביצעה בשנתיים האחרונות, היא מתכוונת להשיק בקרוב תוכנות לעולם ה-CRM (ניהול קשרי לקוחות) וה-ERP (ניהול משאבי הארגון). המאבק בשוק הזה צפוי להיות קשה במיוחד, שכן חברות כמו סאפ, אורקל, פיפלסופט וסיבל פועלות בשטח כבר שנים רבות.

אבל עם קרוב ל-40 מיליארד דולר בקופה, ולאחר שאיומי הממשל האמריקני הוסרו, למייקרוסופט לא תהיה בעיה לשרוד בצמרת לפחות עוד כמה שנים טובות.

חלונות שאי-אפשר לשבור

"מערכות ההפעלה בסדרת חלונות x9, הכוללות את חלונות 95 ואת חלונות 98, הן עדיין הנפוצות ביותר מבין אלה המותקנות בשוק, ומחזיקות עדיין בנתח כולל של 46% מכלל מערכות ההפעלה בעולם, אם כי הן מצויות במגמת ירידה", כך קובעת חברת המחקר והייעוץ הבין-לאומית גיגה אינפורמיישן גרופ.

האנליסט רוב אנדרלה, האנליסט הבכיר לתחום הפי.סי של גיגה, מציין כי נתח השוק של חלונות XP עומד כבר כיום על כ-16% מהשוק, והוא מצוי במגמת עלייה. באשר למערכות הפעלה אחרות למחשבים שולחניים, מציינת גיגה כי נתח השוק של חלונות 2000 הוא כ-25% מהשוק ושומר על יציבות, בעוד נתח השוק של חלונות NT עומד על 8%, ונמצא במגמת ירידה. מערכות הפעלה אחרות, שאינן מבוססות-מייקרוסופט, תופסות נתח קטן בלבד מהשוק.

לפי נתוני גיגה, מערכות ההפעלה של המקינטוש מחזיקות בכ-3% אחוזים מהשוק, וגם נתח זה מצטמצם במהירות. מערכות הפעלה מבוססות לינוקס מחזיקות בנתח דומה, אולם קשה מאוד לקבל הערכה מדויקת לגבי היקף שוק הלינוקס, בשל כך שבמקרים רבים מותקנות מערכות לינוקס על מחשבים שסופקו תחילה עם מערכות הפעלה בגרסה כלשהי של חלונות.