ביהמ"ש העליון: בני זוג יכולים להפריד נכסים לפני הכרזתם כפושטי רגל

בית המשפט העליון קבע, כי בני הזוג ביצעו הפרדה ברכוש, עוד שנים לפני פשיטת הרגל. על-פי פסיקה זו, המניע להפרדת הרכוש אינו חשוב, וגם מניע של מניעת סיכון עתידי אפשרי של ירידה לנכסים - איננו פוגע בכשרות ההפרדה.

לדעת בית המשפט העליון, יש לכבד את רצונם המשותף של בני הזוג ליצור הפרדה רכושית בנכסיהם. "הכרה בריבונותם של בני הזוג להתנות תנאים בעניין ההסדר הרכושי ביניהם, עולה בקנה אחד עם הגישה הרואה בנישואין קשר חופשי בין שני יחידים, המותיר בידם את הברירה לשמור על זהותם הנפרדת".

את פסק הדין כתב אליעזר ריבלין והסכימו עימו תיאודור אור ויצחק אנגלרד. מדובר בבני הזוג ורד ומאיר עצמון. בשנת 1978 הועברה הדירה שנבנתה על-ידי הקבלן מאיר עצמון לרשותה של אשתו ורד, ונרשמה על שמה בלשכת רישום המקרקעין.

בשנת 1991 הוכרזו שניהם כפושטי רגל, ועו"ד אורי רף מונה כנאמן על נכסי מאיר לאחר הסכם עם הבנק הנושה להוצאת ורד מהליך פשיטת הרגל.

הנאמן פנה לבית המשפט המחוזי, בבקשה להצהיר, כי דירת המגורים ושני כלי רכב הרשומים על שם האישה, הם רכוש משותף. השופט צבי כהן קבע, כי בין בני הזוג קיימת חזקת השיתוף, ולכן - גם שיתוף בנטל החובות.

השופט ריבלין אומר בעליון, כי חזקת השיתוף בראש ובראשונה נועדה לסייע לבני הזוג במישור הפנימי. הזכות לפנות לבית משפט להפעיל את חזקת השיתוף, באה במקורה לאפשר לבן הזוג לפעול להשגת זכויותיו.

מכאן אומר ריבלין, כי בית המשפט המחוזי הפעיל את דין המשפחה שלא לפי כלליו הרגילים לתכליות המיוחדות לדיני פשיטת הרגל, באופן שדין פשיטת הרגל הוצא מכלל האיזון הפנימי המאפיין אותו.

ביחס לחזקת השיתוף בחובות אומר פסק הדין בעליון, כי יש לבחון מהו טיבם של החובות אליהם התייחס השיתוף. אם החוב הוא בעל אופי אישי מובהק, ייתכן שאין לחייב את בן הזוג השני לשאת בעולו.

את ורד עצמון ייצג עו"ד יעקב חסדאי, ואת הבנק - עו"ד אברהם גרינבוים.