כדי לפרסם לבני נוער בגילאי 17-12 בצורה אפקטיבית, יש לדעת כיצד לשדרג את רמת הנוכחות באמצעי המדיה השונים הקיימים היום, הן בכל הנוגע למסר והן בנוגע לתכנון המדיה, כך שיתאימו לעידן הרב-ערוצי והרב-תוכניתי. כך טוען אלון הוכדורף, מנכ"ל חברת זניט מדיה, מקבוצת באומן-בר-ריבנאי.
הוכדורף, שדיבר בוועידת ישראל לעסקים של "גלובס", התייחס למגמות צריכת המדיה הרווחות בקרב בני נוער. לדבריו, בכל העולם הטלוויזיה נחשבת עדיין לאמצעי המדיה החזק ביותר בקרב בני נוער, הרדיו הוא מספר 2, העיתונות נמצאת במגמת ירידה (אם כי בישראל מגמת הירידה מתונה יותר) ועוצמתם של המגזינים נמצאת במגמת עלייה.
לדברי הוכדורף, בקרב בני הנוער קיימת מגמה של התרחקות הדרגתית מצריכת "מדיה ישנה" ומעבר לצריכת "מדיה חדשה". בקנדה, למשל, ירדה הצפייה של בני נוער בטלוויזיה בין השנים 1996 ל-2000 ב-20%. באנגליה ירדה הצפייה שלהם בטלוויזיה ב-10% בין השנים 2001-1999.
לדבריו, בקרב הנוער הישראלי חלה ירידה בשיעורי הצפייה בערוץ 2. הוכדורף מדגיש כי אין פירוש הדבר שהנוער הישראלי צופה פחות בטלוויזיה אלא שהוא נמצא בערוצים אחרים. דוגמה לשינוי בדפוסי צריכת המדיה של הנוער הישראלי היא העובדה שרק 40% מהם מבקרים בקולנוע פעם בחודש, וירידה מסוימת שחלה בשיעור ההאזנה שלהם לרדיו.
במקביל, ישנה התקרבות ל"מדיה החדשה". ל-89% מבני הנוער יש גישה לטכנולוגיה ממוחשבת, 80% משתמשים ב-SMS (הודעות טקסט כתובות במכשיר הסלולר) ו-55% מהם גולשים באינטרנט. הנוער צופה בטלוויזיה 3.5 שעות בממוצע וגולש באינטרנט 6 שעות ביום בממוצע.
הוכדורף מציין כי אחד הגורמים שתורמים תרומה מרכזית לשינוי בדפוסי צריכת המדיה של הנוער הוא צריכת אמצעי מדיה "ישנים" באמצעות אמצעי מדיה חדשים - למשל, צפייה בטלוויזיה באמצעות האינטרנט או גלישה באתר אינטרנט שמשדר רדיו. לדברי הוכדורף, מגמה נוספת שניכרת אצל בני נוער היא מעבר מצריכה ייחודית של מדיה אחת לצריכה סימולטנית של מספר ערוצים בו-זמנית. על-פי מחקר של פורסט ריסרץ', 60% מבני הנוער מחוברים לאינטרנט בזמן שהם צופים בטלוויזיה, 54% מהם קוראים מגזין וצופים בטלוויזיה בו-זמנית ו-30% מאזינים לרדיו.
מגמה נוספת בקרב בני נוער היא מעבר לצריכת אמצעי מדיה שונים על מרקע אחד, שתגרום לטשטוש הגבולות בין טלוויזיה, מחשב וטלפון סלולרי. המסך המשותף ממוקם בחדר השינה, שבו הם מסתגרים, אך ההסתגרות מאפשרת להם להתחבר לעולם הגדול ולעולם החברתי שלהם (באמצעות גלישה באינטרנט, צ'אטים וכדומה).
מגמה נוספת אצל בני נוער היא הפופולריות הרבה של תוכניות המשלבות את בני הנוער בקביעת התכנים באופן אינטראקטיבי. דוגמה למגמה זו היא תוכנית ב-MTV המאפשרת לבני הנוער לבחור באמצעות האינטרנט את השירים המשודרים בתוכנית.
הוכדורף טוען כי בכל הנוגע למדיה, הנוער מוביל את המבוגרים ומכתיב את הטון שבאמצעותו יש להעביר את המסר. לדבריו, במקומות שבהם הנוער נמצא היום, הבוגרים יהיו מחר. טון הפנייה לנוער צריך, לדבריו, להיות קצר, מיידי, מגביר מדיה (הכוונה להבנת אמצעי המדיה כדי למקסם את השפעתם) ופותח שיחה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
