עוד עבודה? לא תודה

בעידן שבו המשכורות הולכות ומצטמצמות וכושר הקנייה שלהן הולך ודועך, ניתן היה לצפות, כי שכירים רבים, המסוגלים לכך, ימצאו "חלטורה" נוספת, שתשפר את מצב החשבון שלהם. אלא שגם שכירים, שיש להם מה להציע לשוק, אינם ששים לעבוד בנוסף כעצמאים, משתי סיבות עיקריות: האחת, שמעסיקים רבים מטילים וטו על אפשרות זו; השנייה - הטרטור, הכרוך בכך.

מסתבר, שגם כאשר המעסיק מוכן לבוא לקראת עובד, ולאפשר לו לעשות חלטורות בחוץ, מעטים מהשכירים בוחרים למקסם את כושר ההשתכרות שלהם בדרך זו, בגלל שיקולים פשוטים של עלות/תועלת: עבור תוספת שולית בנטו, שהולכת וקטנה בתקופה האחרונה לאחר ביטול תקרת הביטוח הלאומי, לא תמיד משתלם לפתוח תיק במס הכנסה, מע"מ וביטוח לאומי, לבקר אצל יועץ מס פעם בחודש או חודשיים, להוציא קבלות וחשבוניות, להמציא אישורים, לבצע תיאומים וקיזוזים, להגיש דו"ח שנתי ולבזבז שעות יקרות על ויכוחים עם רשויות הגבייה, שמשום מה תמיד נוטות לטעות לכיוון הלא נכון.

"אם מדובר בעובד, שרוצה להיות ישר והוגן", מאשר אהוד דבורה, יו"ר הוועדה המקצועית של לשכת יועצי המס, "במקרים רבים התוספת הכלכלית היא נמוכה".

רודן גורדון, מנכ"ל חברת ייעול שכיר, מטפלת בקהל גדול של שכירים, שעובדים גם כעצמאים, מספר על לקוח חדש, שהעדיף לוותר על פרויקט גדול, רק כדי להימנע ממגע עם רשויות המס. "הציעו לו 30 אלף דולר עבור הפרויקט הזה, אבל כל העניין הזה של מס הכנסה, מע"מ וביטוח לאומי מאוד הבהיל אותו", מספר גורדון.

החברה של גורדון מציעה לשכירים כאלה טיפול מלא, החוסך את כאב הראש, שכרוך במגע עם רשויות הגבייה, תמורת עמלה חודשית. "התחלתי את העסק, כדי לתת מענה לבעיה של פרופסורים באוניברסיטה, שרצו לחלטר אבל לא רצו להתחיל להתעסק עם מס הכנסה", מספר גורדון. "היום, יש לי קליינטים מכל התחומים - מורי דרך, מתורגמנים, כתבים טכנים. יש ביניהם כאלה, שעובדים כשכירים במשרה מלאה, ואחרים שעובדים כשכיר במשרה חלקית".

על פי נתונים חדשים של הרשות לתכנון כלכלי במשרד העבודה והרווחה, אשר פורסמו במדור זה לפני כשבועיים, הקבוצה של "גם שכירים וגם עצמאים" בישראל אינה עולה היום על 22 אלף איש, המהווים כאחוז אחד בלבד מסך המועסקים במשק. רוב המשתייכים לקבוצה יוקרתית זו הם אקדמאים ובעלי מקצועות חופשיים, השייכים לעשירונים הגבוהים. ניתן להניח, עם זאת, כי המספר בפועל גבוה יותר, מאחר שנתוני הרשות מתייחסים רק לשכירים, שמדווחים על הכנסות מעבודה עצמאית.

דליה הוכברג, בעלי מרכז המרצים בישראל, מספקת תעסוקה לרבים מאלה השייכים לקבוצה זו. גם היא מספרת, כי יש מי שמעדיפים שלא להיענות להצעות שלה לעבודה. "יש אנשים, שגם כאשר מציעים להם לקיים הרצאות, מעדיפים לוותר על התענוג, כי הם לא רוצים להיכנס לכל התבשיל הזה של רשויות המס. כל העניין של פתיחת וסגירת תיקים - זה פשוט לא בשבילם. אין הרבה כאלה, אבל הם קיימים".

אהוד דבורה מביא כדוגמה את אותה מורה, שנותנת שיעורים פרטיים עבור תוספת ברוטו של 2,000 שקל בחודש. "מה נשאר לה מזה?" הוא שואל. "נניח, ששיעור המס השולי שלה הוא 30%, אז ננכה 30% מהכנסה שנתית של 24 אלף שקל, ועוד 15.45% בביטוח לאומי. נשאר לה, אם כן, סכום של קצת יותר מ-13 אלף שקל. נניח שהיא צריכה לשלם כ-5,000 שקל בשנה ליועץ מס, עבור הייצוג מול רשויות המס והטיפול בדו"ח השנתי, יישארו לה 8,000 שקל. אם מחלקים את זה ל-12 חודשים, מקבלים 666 שקל בחודש. זה מה שנשאר מ-2,000 שקל. אין פלא, אם היא חושבת שזה לא משתלם, ותוהה אם לא עדיף לעשות בייביסיטר".

אז למי, אם בכלל, כדאי לעבוד גם כשכיר וגם כעצמאי?

"למי שיש לו הכנסות גבוהות במיוחד מעבודה כעצמאי - כלומר, לא רק 2,000 שקל לחודש, או למי שהעלויות שלו אפסיות. בוא נגיד אחד, שמנהל את החשבונות שלו לבד".

זה אפשרי?

"בדברים מסויימים, כן, אם מוכנים להשקיע בזה שעה כל חודש. זה מתאים במיוחד לאנשים, שאין להם הוצאות גדולות. אנשים, שמוכרים בעיקר את הידע שלהם ולא צריכים להשקיע בחומרים או בציוד. עם זאת, רצוי שהכנת דו"ח שנתי תיעשה בסיוע יועץ מס".

לדברי דבורה, העלאת נטל המס, בעקבות ביטול התקרה לתשלומי ביטוח לאומי, הורידה עוד יותר את כדאיות העבודות הנוספות. "שכירים רבים, ברמות שכר גבוהות יחסית, היו משלמים פעם רק מס הכנסה על עבודה עצמאית, כי הם כבר עברו את תקרת הביטוח הלאומי", הוא מסביר. "היום, לעומת זאת, הם חייבים בתשלום ביטוח לאומי גם על מה שהם מרוויחים מחוץ לעבודה הרגילה שלהם".

לכל אלו יש להוסיף את אלמנט ההטרדה. כלומר, הדרישות לתשלומי מס על בסיס חישובים שגויים, הדרישות למקדמות גם אחרי סגירת תיקים, האיומים בעיקולים ובאי-תשלום קצבאות. כל הדברים, שהופכים את המגע עם שלטונות הגבייה לחווייה בלתי נעימה בלשון המעטה.

"בגלל כל הטעויות של רשויות המס, אנחנו עדים היום להקמתן של חברות רבות, העוסקות בהחזרי מס", מציין דבורה. "שכירים רבים גילו, שהם משלמים יותר מס ממה שהם חייבים לפי חוק".

למה זה קורה?

"כי מדובר במערכות גדולות, שלא תמיד קולטות נתונים כמו שצריך. לפעמים יש טעויות בהקלדה, לפעמים מגישים אישורים בלתי מתאימים, לפעמים מגיעים נתונים שגויים ממשרד הפנים. יש כל מיני סיבות".

יורם גבאי, יו"ר פעילים שוקי הון ולשעבר הממונה על הכנסות המדינה, מעריך כי שיעור הטעויות רק יילך ויגדל, עם יישום הרפורמה במס. "יש עשרות אלפי מקרים כאלה", הוא אומר. "מספיק, שספרה אחת בתעודת הזהות לא הוקלדה בצורה נכונה, כדי לשבש את כל הנתונים. בגלל הרפורמה, יותר אנשים יגישו דו"חות, ולכן אנחנו צפויים לראות עלייה במספר הטעויות".

להערכת גבאי, אחת הסיבות לכך שרק שיעור קטן מהשכירים בוחר לעבוד גם כעצמאי, קשורה לבעייה של אי-תיאום ציפיות. "כשמציעים לאדם פרויקט של 20 אלף ברוטו, הוא לא חושב על הברוטו, אלא על הנטו. אז נגיד, שייצא לו מזה נטו של 7,000 שקל. בשביל 7,000 שקל, הוא לא מוכן להשתתף בעשרות ישיבות, פגישות עם עורכי דין, שיחות באמצע הלילה ומה לא. אלה שהזמינו ממנו את העבודה מצפים, שייתן תמורה ששווה ל-20 אלף שקל - לא רק 7,000 שקל. ופה טמונה בעייה. לכן, אנשים מתרחקים מעבודות ייעוץ כאלה".

גבאי ממליץ, לפיכך, כי שכירים, שרוצים בכל זאת להרוויח קצת יותר על ידי עבודה כעצמאים, יתמקדו בעבודות דוגמת הרצאות או כתיבת מאמרים, שאינן דורשות השקעה גדולה בזמן או בנסיעות.

עם זאת, מוסיף גבאי, כי מבחינת המקרו-כלכלה, הנטייה הגוברת של שכירים לדחות עבודות נוספות אינה מבשרת טובות. "התוצר הוא פונקציה של מספר שעות העבודה. ככל שאנשים יעבדו פחות, כך יקטן התוצר".

פרופ' רות קלינוב, מהחוג לכלכלה באוניברסיטה העברית, מחזקת את הדברים, בציינה כי כאשר שכיר דוחה הצעה לעבודה נוספת, המשמעות אינה עבודה למישהו אחר. "מה שמאפיין את רוב השכירים האלה, שעובדים גם כעצמאים, זו רמת השכלה גבוהה, ולכן אין כאן עניין של תחלופה בין עובדים".