החקלאים מבקשים להוון את חלקת המגורים לפי מקדם של 3.75% מערכה

בצוות המינהל מצויים המנכ"ל יעקב אפרתי, היועצת המשפטית רחל זכאי-נוימן ומנהלת האגף החקלאי שולה בן-צבי, נציגי הקיבוצים הם יונתן בשיא ובארי הולצמן, ומצד המושבים שר החקלאות לשעבר, שלום שמחון, וראש המועצה האיזורית עמק חפר, נחום איצקוביץ'.

בהצעת החקלאים שני עקרונות חדשים: פיצוי החקלאים בעבור שינוי הייעוד בערך של 10,000 דולר לדונם בכל רחבי הארץ, או פיצוי חקלאי שישולם בעבור ההשקעות בקרקע - לפי הגבוה מביניהם, ואפשרות להיוון 2.5 דונם במושב ובקיבוץ במקדם היוון של 3.75%.

החידוש בהצעה הוא בכך, שבהתאם להחלטת הבג"ץ היא מציעה פיצוי שווה לחקלאים בכל רחבי הארץ, במנותק מחישוב שווי הקרקע בעקבות שינוי הייעוד. כן זו הפעם הראשונה שבה עולה לדיון שאלת תנאי ההיוון של איזור המגורים.

הפיצוי החקלאי מחושב על פי טבלאות שהנהיג מינהל מקרקעי ישראל, ובהן קיימת הבחנה בסוג ההשקעה. שווי הפיצוי נע בדרך כלל בין 1,500 עד 5,000 דולר לדונם. אם על הקרקע ממוקמת רפת, לול או מבנה משמעותי אחר, שווייה עולה בהתאם.

הצעת החקלאים להיוון הנחלה, בשטח 2.5 דונם לכל חקלאי, בתשלום דמי היוון בגובה של 3.75%, נשענת למעשה על מבצע ההיוון בסקטור העירוני של חוכרים של צמודי קרקע משנת 1996, מבצע שהחל במקדם של 3.75% ועלה ב-20% כל שנה עד סיומו. באשר ליתרת השטח מוצע, שהחקלאים יקבלו חוזה חכירה ארוך טווח, כל עוד נעשה בקרקע שימוש חקלאי.

נציגי החקלאים דוחים את הביקורת הנשמעת נגד ההצעה, לפיה גם כאן הם מקבלים הטבה משמעותית, שכן במגזר העירוני נאלצו החוכרים לשלם דמי חכירה ראשוניים גבוהים מאוד, ובנוסף לכך גם דמי חכירה שנתיים (דח"ר), בעוד שהחקלאים שילמו דמי חכירה שנתיים סמליים, ולא נדרשו לשלם דמי חכירה ראשוניים.

לדברי איצקוביץ', גם בעת מבצע ההיוון בקרקע עירונית המינהל לא טרח לבדוק מקרים רבים בהם לא שולמו דח"ר. (ראו הרחבה גם ב"גלובס נדל"ן", עמ' 1).