קבלן ראשי וקבלני משנה: מי הבוס

מלחי (משיב 1) הוא קבלן בניין, שבבעלותו מגרש בחולון. הוא ביקש להקים על המגרש בניין למגורים. מלחי שכר קבלני משנה לביצוע העבודות השונות, ובכללם את משיב 2 (מזרחי), קבלן שלד, שהתחייב להקים את שלד הבניין. בניגוד להוראות תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה), העבודות באתר בוצעו מבלי שמלחי מינה מנהל עבודה לאתר. בהיעדר מנהל עבודה לאתר בנייה, חלה האחריות לקיום הוראות הבטיחות על "מבצע הבנייה".

המערער, קטין בן 16 במהלך ביצוע העבודות, הועסק בביצוע עבודות בבניין, כעובד של מזרחי. במהלך עבודתו, וכתוצאה מביצוע עבודות בניגוד להוראות הבטיחות, נפגע המערער בראשו. מי אחראי לפצות את המערער על נזקי פציעתו - מלחי? מזרחי? אולי שני האחרונים גם יחד? בסוגייה זו עוסק פסק דינו דלהלן של בית המשפט העליון (פסק הדין נכתב ע"י השופט אליעזר ריבלין, בהסכמת חבריו להרכב).

שופטת בית המשפט המחוזי בת"א, הילה גרסטל, קבעה שמזרחי אחראי. מלחי הופטר מאחריות, שכן על פי ההסכם שנכרת בינו לבין מזרחי התחייב האחרון לדאוג לבטיחותם של עובדיו, לאור אי קיום יחסי עבודה בין מלחי למערער, מעמדו של מזרחי כ"קבלן עצמאי", וחוסר קשר סיבתי בין מחדלו של מלחי לבין הנזק. השופטת גרסטל קבעה, שמזרחי, ולא מלחי, שימש כ"מבצע הבנייה".

מסקנת בית המשפט העליון היתה שונה, ולפיה מלחי הוא "מבצע הבנייה", והוא ביחד עם מזרחי אחראים לפיצוי המערער על נזקיו.

לפי תקנה 6 לתקנות הנ"ל, מקום בו מבוצעות עבודות בנייה ע"י קבלן ראשי יחיד, הרי שהוא (ולא מזמין העבודות) משמש כ"מבצע הבנייה". כאלו הם פני הדברים, גם אם באתר מועסקים כמה קבלנים, אלא שאחד מהם מקבל על עצמו באופן רשמי את האחריות למילוי הוראות הבטיחות בהתייחס לכל העבודות המבוצעות באתר. בכל מקרה אחר, ייחשב מזמין עבודות הבנייה ל"מבצע הבנייה".

"נדרש, על פי הדין, שיהא זה גורם אחד ויחיד שיהיה אחראי למילוי הוראות הבטיחות", קבע השופט ריבלין. על פי גישתה של השופטת גרסטל, ניתן לחלק את כלל עבודות הבנייה שבאתר בנייה לגזרות שונות של עבודות, על פי סוגיהן (עבודות שלד, עבודות אינסטלציה, וכדומה). לפי הלך חשיבה זה, ככל שהדבר נוגע לעבודות השלד, הקבלן הראשי המבצע את עבודות השלד הוא "מבצע הבנייה" לצורך התקנות האמורות.

בית המשפט העליון שלל את הפרשנות הנ"ל. "בבסיסה של תקנה 6 מונחות שתי תכליות עיקריות. התכלית המרכזית היא תכלית של בטיחות. תקנה 6 נועדה, בראש ובראשונה, לתרום לצמצום הסיכונים הבטיחותיים הנובעים ממלאכת הבנייה. הטלת האחריות למילויין של הוראות הבטיחות על גורם אחד ויחיד מקטינה את החשש ליצירת סכנות בטיחותיות כתוצאה מחוסר תיאום בין פעולות הבנייה וגזרות הבנייה השונות. אכן, סיכון בטיחותי שנוצר בגיזרה אחת עלול ליצור סיכון בטיחותי גם בגיזרה אחרת. לפיכך, ישנה חשיבות רבה להימצאותו של גורם אחד שיהיה אחראי, בכל גזרות הבנייה, לקיומן של הוראות הבטיחות".

"זאת ועוד, פיצולה של עבודת הבנייה לגזרות שונות, תוך הצמדתו של אחראי שונה לכל גיזרה, עלול ליצור מצב בו אין אדם הנושא באחריות, או מצב בו שניים או יותר מטילים את האחריות זה על כתפיו של זה".

התכלית הנוספת נועדה למנוע מצב שלפיו לנפגע תהא חסרה כתובת אחת, ברורה, להפנות כלפיה את טענותיו ואת תביעותיו, והוא ייצא כשידיו על ראשו.

שתי התכליות לא יוגשמו אם תינתן פרשנות מצרה למונחים "עבודות בנייה" ו"מבצע בנייה" שבתקנות הנ"ל. מונחים אלו צריכים להתפרש כמשקפים את כלל פעולות הבנייה הנדרשות להקמתו של נכס מקרקעין והיווצרות סיכון בטיחותי באתר הבנייה בכללותו.

במקרה הנדון, הסיכון הבטיחותי שגרם לנזקיו של המערער אמנם לא נבע מחוסר תיאום בין גזרות הבנייה השונות, ולמערער יש כתובת ברורה להפנות אליה את תביעותיו (מזרחי). "עם זאת", המשיך וקבע השופט ריבלין, "המטרות העומדות מאחורי תקנה 6 תסוכלנה אם תשתנה זהותו של 'מבצע הבנייה' לפי הנסיבות שבהן נוצר הסיכון הבטיחותי. על מנת להגשים תכליות אלה, יש להבטיח כי זהותו של הגורם האחראי תהא ברורה וידועה מראש - למן תחילת מלאכת הבנייה. מקום בו זהותו של 'מבצע הבנייה' אינה ידועה מראש, אלא משתנית על פי אופיו של המעשה או המחדל שגרם להתרחשות הסיכון הבטיחותי, עלול להיווצר מצב בו לא יהיה - בכל רגע נתון - גורם אחד ויחיד האחראי למילויין של הוראות הבטיחות".

(ע"א 3805/01 דואני נ. מלחי ואח', פס"ד מיום 27.4.03. מ"מ הנשיא (בדימ') שלמה לוין והשופטים אליעזר ריבלין ואשר גרוניס. בשם המערער עו"ד גוטסמן, בשם המשיב עו"ד שקלאר)