"קפה איזביצקי" בנחלת בנימין, קפה שהוגדר במאמר של שלמה טנאי כ"בית קפה שבו ישבו הסופרים" - בתצלום דהוי השמור אצל בני משפחת איזביצקי, ניראים יושבים על המרפסת הרחבה של הקפה ביאליק, רבניצקי, אחד העם ושמריהו לוין.
מי הוא איזביצקי? מרדכי איזביצקי עלה מפולין בינואר 1921 עם אשתו לאה וארבעת ילדיהם. מרדכי היה קונדיטור מוכר, ובעל הון בעיירה וולוצלווק על גדות הויסלה. כדי לקבל אשרת כניסה לפלסטינה היה צורך להוכיח אפשרות כלכלית, ולמרדכי היו 1,000 לירות סטרלינג, סכום מכובד באותה תקופה. בתקופת ההמתנה הממושכת לאשרת הכניסה, הוא התפתה על-ידי קבוצת רמאים לקנות שמלות ונעלי נשף, כי "רק זה נחוץ בפלסטינה הצחיחה". כך נמוגו 1,000 לירות סטרלינג.
עם הגיעם ליפו, שכרו דירה בבית בין פרדסים, סמוך לשדרות ירושלים של היום, ומרדכי פתח קונדיטוריה במנשיה. במאורעות 1921 הפכו לפליטים. באותו יום, 1.5.21, דוד ולאה עבדו בקונדיטוריה, ואל הבית פרצו פורעים ששרפו ובזזו. שכן ערבי מכובד, אדמונד רוק, אסף את הילדים, טילפן למאיר דיזנגוף שדאג לשלוח מכונית ובה נהג מחופש לערבי, שהציל את הילדים. בעיירה בפולין שמעו שאיזביצקי נותר בחוסר כל, ערכו מגבית ושלחו כלי מיטה, בגדים ועוד.
את קפה איזביצקי פתח בשנת 1922. בקומה הראשונה פעלו הקפה והמאפיה, ובקומה השנייה גרו כל בני המשפחה. במודעת פרסומת משנת 1923 נכתב: "מאפיה קונדיטורית.. בית אוכל ומסחר יין, מרדכי איזביצקי, תל-אביב, נחלת בנימין מספר 2. יין ישמח לבב אנוש! ותופיני לבב אנוש יסעדו! כל מיני הקונדיטורין שלי שהצטינו במשך כל השנה עולים היום, לכבוד חג הפסח, בטיבם ובטעמם. מבקרי בית האוכל שלי ימצאו תמיד ארוחות הבקר, הצהריים והערב טריות וטעימות".
לאה, שהיתה צדיקה ושומרת מצוות, הכינה לקראת שבת חמין. את החמין שמרה בארון האוויר. למרות אדיקותה של לאה המסעדה פעלה גם בשבת, האורחים נכנסו דרך דלת צדדית, והתשלום נידחה.
באחד האגפים בקומה השנייה החלה את דרכה ההסתדרות. בן-גוריון נהג לרדת ולהזמין קפה, אמר שישלם אחר כך ולא שילם. לאחר שנים פגשה אותו לאה באוטובוס והזכירה לו שהוא חייב 5 גרוש. גם פעילים אחרים של ההסתדרות שתו תה, כמובן. כוס תה עלתה חצי גרוש, ארוחת צהריים עלתה 5 גרוש.
איזביצקי חלה בשנת 1929, נסע להירפא בברלין וניפטר שם כעבור שבוע. הוא קבור בברלין המזרחית.
את הבית המקורי תכנן בשנת 1922 האדריכל אלכסנדר לוי מברלין, ובאופן מפתיע הוא כמעט ולא תועד. הבית, שחזיתו פנתה לכיכר מגן דוד (שנקראת כך משום שמתוכה יצאו 6 רחובות), דמה למבצר. מבנה בן שלוש קומות עם גג משונן, מיגדלון שמזכיר צריח שחמט, ובו חלונות צרים וארוכים, ומרפסת רחבה בקומת הקרקע, ששימשה את בית הקפה.
בשנת 1925 תכנן האדריכל יהודה מגידוביץ מעטפת חדשה למבנה הקיים, כך שהבניין הישן מוסווה תחת מעטה האקלקטיות של מגידוביץ.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
