אכזבה במשלחת הישראלית בוועידת המדינות התורמות הפלשתינים: מדיניות הסגר גורמת להידרדרות כלכלתנו; ישראל: אומדני הנזק שלהם מנופחים

ישראל התחייבה לתמוך בכלכלה הפלשתינית בחבילה בסך 65 מיליון דולר למשך שלוש שנים. 15 מיליון דולר ינותבו לפרוייקטים ספציפיים בתחומי מים, ביוב ותשתיות. 50 מיליון דולר ישמשו כביטוח להשקעות של יזמים ישראלים בפארקים תעשייתיים של הרשות הפלשתינית.

החבילה הישראלית הוזכרה אתמול (ב') בסוף נאומו של מנכ"ל משרד החוץ, איתן בנצור. יצויין, כי ב"גלובס" פורסם בעבר על הפניית 50 מיליון דולר לביטוח סיכונים בהשקעות בפארקים התעשייתיים ועל הפניית כספים לפרוייקטים.

בנאומו בוועידה אמר בנצור, כי השנה העבירה ישראל לפלשתינים כ-500 מיליון דולר, ובחמש השנים שחלפו מחתימת הסכמי אוסלו, הועברו לרשות יותר מ-1.7 מיליארד דולר. אלה "סכומים ניכרים... שמהווים יותר מ-%60 מההכנסות בתקציב הרשות", אמר בנצור.

מקור דיפלומטי ישראלי ציין, כי התמיכה הישראלית הישירה ברשות, ללא העברות מיסים, מאז 93', הסתכמה ב-5 מיליון דולר לשנה בלבד.

הנשיא ביל קלינטון, הדמות המרכזית בוועידה לצידו של יאסר ערפאת, אמר בנאום, כי ארה"ב מגדילה את תרומתה לחבילת הסיוע הבינלאומי לפלשתינים ב-400 מיליון דולר, נוסף לתרומה שנתית בסך 100 מיליון דולר במשך חמש השנים הבאות. התרומה האמריקנית מסתכמת איפוא ב-900 מיליון דולר לחמש שנים (כפוף לאישור הקונגרס).

תרומות בולטות נוספות: האיחוד האירופי - כ-480 מיליון דולר; יפאן - 200 מיליון דולר; נורווגיה - 170 מיליון דולר; סעודיה - כ-100 מיליון דולר.

בסך הכל גוייסו בוועידת המדינות התורמות יותר מ-3 מיליארד דולר, לדברי שרת החוץ האמריקנית, מדליין אולברייט. היא אמרה, כי "זו תחילת תהליך שיהפוך מילים על נייר לחוזים, לאתרי בנייה ומסחר בגדה המערבית וברצועת עזה וברחבי המזה"ת כולו".

מבחינת ישראל, שציפתה לשבחים על הסכם וואי ועל תחילת יישומו, לא היתה הוועידה הצלחה גדולה בתחום יחסי ציבור. בנאום שהפתיע את המשלחת הישראלית, תקף ערפאת במילים קשות את הסגרים שמטילה על מעברי הגבול ותלה בהם את הקולר לכשל הכלכלי של הרשות הפלשתינית.

"מדיניות הסגרים של ישראל היא הסיבה הישירה והראשונה במעלה להידרדרות המסוכנת בביצועי הכלכלה הפלשתינית בחמש השנים שחלפו", אמר ערפאת.

דיפלומט ישראלי אמר ל"גלובס" בתגובה: "באנו עם נאום מוכן, בעל אופי חיובי, ולפתע שמענו את דברי ערפאת על הסגרים. נאלצנו לשנות את הנאום ברגע האחרון, כדי שיכלול מענה על ההתקפה הפלשתינית".

בנאום המתוקן טען בנצור שהנתונים הפלשתיניים על הנזק שנגרם לכלכלתם בעקבות הסגרים - מנופחים. הוא הוסיף: "הסגרים מעולם לא היו העדפה ישראלית... לרוע המזל אנו מוצאים עצמנו נאלצים להזכיר לעצרת הזאת את הסיבות שמניעות אותנו להטיל סגרים... הייתי רוצה שתחשבו כמה בני אדם ניצלו בעקבות צעדי הזהירות שאנו נוקטים להגן על אזרחינו. אני תמה כמה מדינות בעולם היו נוהגות כמונו, לו היו נתונות במתקפת טרור מהסוג שמכוון כלפינו".

המשלחת הישראלית התאכזבה מתמיכת שר החוץ הנורווגי, קנוט וולאבק, בדברי ערפאת. לדבריו, בעוד שממשלתו מכירה ב"דאגות הביטחוניות הממשיות ביותר" של ישראל, ההגבלות שמוטלות על אנשים וסחורות היוצאים מהגדה המערבית ורצועת עזה גרמו להפסדים של 3 מיליארד דולר לכלכלה הפלשתינית.

בגינוי מרומז לישראל, קובע נוסח ההודעה המסכמת של הוועידה, שהמשתתפים נתנו דעתם על "החשיבות שיש ליצירת תנאים שיאפשרו תנועה מירבית של סחורות ואנשים ומתן גישה קלה יותר לשווקים בינלאומיים".

אכזבה נוספת נגרמה לישראל מסיכול תוכניתה להעלות פרוייקטים של התפלות מים על סדר היום בוועידה, או בפורום במסגרת הוועידה. נציב המים, מאיר בן מאיר, בא במיוחד לכנס כדי לטפל בנושא.

ביוזמת האיחוד האירופי, התקבלה הסכמה לכינוס "מפגש מרובע" - נציגי ארה"ב, האיחוד האירופי, ישראל והפלשתינים - לדיון בבעיות המים. אך בעוד שישראל דרשה להעלות לדיון מערכת להתפלת מי שתייה, שתניב תועלת לפלשתינים - התעקשו הפלשתינים לדון בנושאים שדיפלומטים ישראליים הגדירו כ"פוליטיים" - זכויות מים, חלוקת מקורות מים והפניית מים.

"אלה נושאים שצריכים להידון במסגרת בילטרלית לקראת הסדר הקבע", אמר מקור דיפלומטי ישראלי. "בגלל עמדת הצד הפלשתיני, נאלצנו לוותר על המפגש המרובע". נושא ההתפלה אוזכר במילים ספורות בנאומו של בנצור ולא עורר הדים. מבחינת בן מאיר, השתתפותו בוועידה בוזבזה.

ההודעה המסכמת קובעת, כי "התשתית הכלכלית בגדה המערבית וברצועת עזה שופרה בצורה דרמטית עם היווספותם של כבישים חדשים, בארות חדשות, קווי מים וחשמל חדשים ומאות פרוייקטים בהיקף בינוני וגדול שמתנהלים עתה במטרה לשפר את התשתית".

עם זאת קובעת ההודעה, ש"התנאים הכלכליים בגדה וברצועה נותרו קשים ושצורכי פיתוח רבים טרם מולאו".

לבד מנאום ערפאת, נאומו של קלינטון היה מסמר האירוע. הנשיא קרא למדינות התורמות "להודות בגילוי לב" שמאמצי גיוס כספים עד עתה לא הניבו את הפירות המקווים, כלומר צמצום האבטלה, שיפור רמת המגורים, וגידול בהכנסות ברמת המשפחה.

לפי הערכת מקורות בוושינגטון, ישראל כאילו נדחקה לפינה בוועידת התורמות. בעוד שברור שנושא הוועידה חייב התמקדות בפלשתינים, ישראל היא בכל זאת אחד משני השותפים העיקריים בהסכם וואי. קולה לא זכה להבלטה שהיה ראוי לה בעקבות ביטול השתתפות שר החוץ, אריאל שרון.

מפגשי המשך למעקב אחר תוצאות ועידת וושינגטון יתקיימו באירופה בפברואר