נדחתה תביעת דיבה של מבקר הקק"ל נגד בכיר בארגון; הדברים - "פרסום מותר"

בית משפט השלום קבע, כי הדברים שאמר איל בוועדת הביקורת על שגב, לפיהם הוא "משתמש בתפקידו כקרדום לחפור בו ולקידום ענייניו האישיים", אינם בבחינת לשון הרע.

השופט נעם סולברג קבע, כי הדברים שנאמרו בישיבת הביקורת הם בבחינת "פרסום מותר", המעניק הגנה מוחלטת לדובר.

בנוסף קבע סולברג, כי לאיל עומדת הגנת "אמת דיברתי" והגנת תום הלב: "התרשמתי, כי איל אינו איש ריב ומדון. איל לא ביקש להתעמת (...) אלא לעשות ביושר ובהגינות את מלאכתו".

מפסק הדין עולה, כי בוועדת הביקורת ביקר איל הסכם שהשיג שגב, לפיו יוכל להתמחות במשפטים במקביל לעבודתו כמבקר בקק"ל. איל טען, כי שגב יצר לעצמו את זכויותיו בדרך של עקיפת הדרג המינהלי והמקצועי ופנייה ישירה אל יו"ר הדירקטוריון.

סולברג קבע, כי לאיל עומדת הגנת אמת הפרסום. גם אם לא הוכחה אמיתותו של פרט זה או אחר. לדברי סולברג, אישור הסכם ההתמחות בא לעולם בדרך פתלתלה ויישומו בפועל נוקשה.

"הדעת אינה נוחה מן ה'דילוג' על כל הפקידות המקצועית. עובד מן השורה לא היה זוכה לסידור שעטנזי מעין זה", מציין השופט.

לדברי סולברג, היה עניין ציבורי בהבאת הדברים בפני ועדת הביקורת. השופט קובע, כי אין מצופה כלל שאדם כאיל ינהג כבת-יענה או כ"ראש קטן".

בפסק הדין מופיעות דוגמאות נוספות להתנהלות לא תקינה של המבקר. כך למשל מנהל יחידת הביטחון בקק"ל, יורם פדרשניידר, פנה למנכ"ל קק"ל בעניין נשק מוסדי, שהחזיק שגב. פדרשניידר טען כי המבקר שיקר כשאמר, כי ביצע מטווח והדרכה כמתחייב. סולברג קבע כי טענותיו של פדרשניידר לא נסתרו.

סולברג קובע, כי היה עניין ציבורי בהבאת הדברים בפני ועדת הביקורת.

סולברג מציין:"נדמה כי משאבים ומרץ בלתי נדלים מושקעים בתנאי שכר ורווחה של בכירים בקק"ל ובהתנצחויות על אודותיהם. יותר מאשר בגאולת הארץ ובשאר יעודיה של קק"ל. יש לקוות ולהניח, עם זאת, כי מדובר ביחידים ולא בכלל אנשי קק"ל.

(ת.א. 6122/01).