קשיים במיזוג הנציבות במשרד האוצר: אי-אפשר לפטר את שמואל הולנדר

נציב שירות המדינה, עו"ד שמואל הולנדר, הוא עובד מדינה קבוע, שבעת מינויו לתפקיד בהחלטת ממשלה, לא עבר לחוזה בכירים, כמו שנדרשים המנכ"לים בשירות הציבורי. לכן אי-אפשר לאלצו לפרוש.

על פי פסיקת בג"ץ בנושא הנציב הקודם, פרופ' יצחק גלנור, משרת נציב שירות המדינה אינה קצובה בזמן, לעומת בכירים אחרים בשירות הציבורי, שתקופת כהונתם קצובה בחוזה לשנתיים. קודם לכן כיהן הולנדר כמזכיר הממשלה.

הולנדר, ששכרו מוגבל לשכר שופט מחוזי, משתכר כיום משכורת חודשית בגובה 38 אלף שקל ברוטו בממוצע, לאחר קיצוצי השכר השכר - פעם וחצי ממשכורתו של מנכ"ל. לפני הקיצוצים, הגיע שכרו של הולנדר ל-42 אלף שקל ברוטו בחודש.

מקורביו בנציבות מסרו היום (ה') ל"גלובס", כי הולנדר "אוהב את העבודה", למרות שמבחינה אקטוארית הוא עובד למעשה בחינם.

לדבריהם, אם הולנדר יפרוש לפנסיה, הוא יקבל שכר דומה לשכרו היום, משום שצבר כבר את מלוא זכויות הפנסיה המגיעות לו. במקרה כזה, יקבל 70% לפי שכר חודשי קובע של 42 אלף שקל. בנוסף, יוכל גם לעבוד בכל עבודה נוספת באזרחות.

עוד נאמר, שהולנדר מקבל שכר המוגבל לשכר שופט מחוזי עוד מאז היותו יועץ משפטי של משרד ראש הממשלה, בדומה למנהלי המחלקות במשרד המשפטים. הולנדר לא עבר לחוזה בכירים מבחירתו, ונשאר בדירוג המקצועי של משפטנים, כמו מנכ"ל משרד המשפטים. גם מנכ"ל משרד הבריאות מקבל את שכרו לפי הדירוג המקצועי של רופאים. בנציבות שירות המדינה יש 170 עובדים, מהם 10 בעלי חוזה בכירים. מספר נוסף של מנהלי מחלקות משתכרים שכר גבוה יחסית. מדובר בבכירים המשתכרים משכורת חודשית של מעל 25 אלף שקל.

מקורבי הולנדר מציינים עוד שלוש נקודות לזכותו:

הוא הוריד את מספר סגני הנציב וצמצם את מספר בעלי התפקידים הבכירים.

בנציבות יש צורך במספר אגפים מיוחדים, שאינם קיימים במשרדי ממשלה רגילים: בית הדין למשמעת של שירות המדינה, אגף המשמעת, אגף החקירות, ענף גימלאות ופרישה; אגף הדרכה והשכלה, טיפול בסגל הבכיר; מעמד האישה וטיפול בהטרדות מיניות ויועץ משפטי של שירות המדינה.

הוא מרגיז לא פעם את הדרג הפוליטי, משום ש"אינו הולך בתלם". "הוא מקפיד על קצה קצהו של היוד", בתקנים ובמינויים.