השאלה שהוצגה בפתק ההצבעה הייתה ברורה: "האם את/ה חושב/ת ששוודיה צריכה לאמץ
את האירו כמטבע שלה?" נשאלו אמש (א') שבעה מיליון תושבי המדינה.
גם תשובתם הייתה ברורה: ציבור הבוחרים השוודי החליט באופן חד משמעי וברוב בולט,
שלא לאמץ את האירו ולשמור על המטבע הלאומי שלהם. כך התנגדו למעשה השוודים למאמצי
ראש הממשלה שלהם, גורן פרסון, להמיר את הקרונה בת ה-130 שנה, במטבע האחיד של
גוש האירו, כשהם מנחיתים מכה ניצחת על היצואניות הגדולות ביותר בכלכלת סקנדינביה,
דוגמת חברת אריקסון וחברת וולוו.
בסופו של משאל עם, שפיצל את מדינה לשני מחנות ועמד בצל רצח שרת החוץ, אנה לינד,
תומכת מושבעת של ההצטרפות לאירו, העדיפו 56% מהבוחרים לומר " Nej' לאירו לעומת
42% אומרי "Ja'' ו-2% נמנעים. כ-81% מבין 7.1 מיליון זכאי הבחירה נטלו חלק
במשאל העם.
למרות שורת הסקרים שנערכו בששת החודשים האחרונים והציגו התנגדות נחרצת להצטרפות
לאירו, בנה "מחנה התומכים" על מעבר של הרגע האחרון של קולות מתנדנדים. גם הרצח
האכזר של שרת החוץ, ביום ד' שעבר, היה אמור לשחק תפקיד נכבד במעבר של קולות
מתנדנדים למחנה תומכי האירו.
ואכן, סקרים של הרגע האחרון הראו, כי קיים סיכוי שהרצח עשוי להביא לניצחון
מפתיע של תומכי האירו.
בסופו של דבר, גרפו המתנגדים ניצחון מוחץ יותר מכפי שחזו המשאלים האחרונים.
"אנחנו אנשים מבוגרים, שיכולים להבחין בהבדל בין רגשות ובין דעות", הכריז מנהיג
המפלגה הירוקה פטר אריקסון, בסופו של השבוע הסוער ביותר שעבר על שוודיה, מאז
הירצחו של ראש הממשלה, אולף פאלמה, לפני 17 שנה.
מכה למימסד הפוליטי הדעה שהביע הציבור השוודי היא מכה למימסד הפוליטי, הן בשטוקהולם
והן בבריסל, שלחמו קשות בניסיון להביא להצבעת תמיכה באירו. פעמיים התבקשו הסקנדינבים
להביע את דעתם על האירו - עכשיו בשוודיה ולפני שלוש שנים בדנמרק - ופעמיים
נתקלו הממשלות ב'לא' רבתי.
12 המדינות שהצטרפו למעגל הראשון של האירו, ב-1 בינואר 1999 מעולם לא נועצו
בציבור הבוחרים שלהן, ולא שאלו אותו אם לוותר על המטבעות הלאומיים שלהן לטובת
אימוצו של המטבע האחיד. ייתכן, שאם היו עורכים משאלים, היו נתקלים בהתנגדות
דומה.
בריטניה, המדינה הנוספת היחידה שהתחייבה להקשיב לתחושות הציבור בנושא ההצטרפות
למטבע האחיד, עשויה עכשיו להחליט, שלא לקיים משאל הצטרפות בעתיד הקרוב. בחודש
יוני, הודיעה ממשלת הלייבור, כי טרם בשלו התנאים הכלכליים להצטרפות כזו. סקרים
המתקיימים מעת לעת בנושא זה, מראים כי שני-שלישים מציבור הבוחרים תומך בהשארת
הליש"ט על מקומה.
ראש ממשלת שוודיה, גורן פרסון, אמר בתגובה להצבעה, כי "התוצאה משקפת ספקנות
עמוקה ביחס לאיחוד המוניטרי והכלכלי בקרב השוודים". לדבריו, "בטווח הרחוק ההחלטה
שלא לאמץ את האירו, רק תזיק לנו. אולם כולנו נתאחד סביבה, למרות מה שזה אומר
לגבי ההזדמנויות שלנו".
לא קשה להבין מדוע הבוחרים השוודים הזהירים התקשו כל-כך לוותר על הקרונה שלהם.
שיעורי הצמיחה בשוודיה הם כפולים מהממוצע באיחוד האירופי, ורמות האבטלה בה
נמוכות בהרבה. השוודים חששו, כי ההצטרפות לגוש האירו, המשתרע בין ליסבון ובין
הלסינקי, תבלום את הצמיחה הכלכלית, תוביל לעליות מחירים ותיאלץ את המדינה לוותר
על ריבונותה.
האשמות: צרפת גרמניה ופורטוגל מאמצי פרסון לאחד את כלכלת שוודיה, ששוויה נאמד
ב-301 מיליארד דולר, עם הכלכלות של 12 המדינות המרכיבות את גוש האירו, נכשלו
גם בשל החשש השוודי מקיצוץ ההוצאות הממשלתיות.
שוודיה נהנית ממדיניות רווחה מהנדיבות בעולם. על-פי דו"חות האו"ם היא נמצאת
במקום השלישי בעולם ברמת פיתוחה. תושביה חששו, כי חוקי האשראי של גוש המטבע
יובילו לקיצוצים בקצבאות הרווחה והביטוח הלאומי ולקיצוצים דומים בהוצאות הבריאות
והחינוך, בעיתות של מיתון.
"קשה מאוד לשכנע אנשים בנושאים כאלו", אמר פרסון, זמן קצר אחרי שנודעו תוצאות
המשאל בטלוויזיה השוודית. ראש הממשלה השמאלי-מרכזי גם האשים את צרפת, גרמניה
ופורטוגל, שהפרו את 'אמנת היציבות' של האיחוד, כאשר צברו גירעונות תקציביים
מעל התקרה המותרת.
כלכלת גוש האירו, הנאמדת ב-8 מיליארד דולר, התכווצה ב-0.1% ברבעון השני של
השנה, בעיקר על רקע המיתון שפקד את גרמניה, איטליה והולנד. על-פי הערכות האיחוד
האירופי, ירשמו כלכלות שוודיה, בריטניה ודנמרק, שלוש חברות האיחוד האירופי
שלא אימצו את האירו, ביצועים משופרים יותר משל כלכלת הגוש.
באיחוד מעריכים, כי כלכלת שוודיה תצמח השנה ב-1.4%, פי שלושה כמעט מכלכלת גוש
האירו. שיעור המובטלים בשוודיה עומד על 5.3%, בהשוואה לממוצע של 8.9% במדינות
גוש האירו. התקציב השוודי מצוי בעודף מאז 1997, בעוד שגרמניה וצרפת מפירות
את חוקי האירו, המגבילים את הגירעון התקציבי ביחס לתמ"ג.
הצבעת אי אמון באירו "אני מפרש את ההצבעה כהצבעת אי אמון בכלכלת גוש האירו",
אומר ראג'יב דאמלו, מנהל תיקים בז'נבה. "זהו אות נוסף שאירופה נדרשת להקשיב
לו".
בתגובה לתוצאות המשאל, נפלה הבוקר הקרונה ב-1.4%, הנפילה היומית החדה ביותר
שלה ביחס לאירו מאז 2 באוגוסט, 2002. הקרונה נחלשה ל-9.2087 לאירו, מכ-9.0835
ביום ו', והיא הבוקר בשטוקהולם ב-9.1888 קרונות לאירו. סוחרים מעריכים, כי
אם היו השוודים בוחרים לאמץ את האירו, הייתה הקרונה מוצמדת לאירו בשער של 8.8.
"הקרונה עשויה להיחלש עוד יותר, לכ-9.25 לאירו, מה שהופך אותה להזדמנות קנייה
מצוינת", כך טוען מנהל תיקים בחברת ההשקעות SEB אסט מנג'מנט בשטוקהולם. השרה
אנה לינד, שנפטרה ביום חמישי האחרון מפצעיה, אחרי שנדקרה על-ידי תוקף אלמוני
במהלך קניות בחנות כל-בו בבירה, הופיעה על כרזות שדירבנו את השוודים להצביע
בעד אימוץ המטבע האחיד, תחת הכותרת, "אם נבחר להישאר בחוץ, נישאר מאחור".
שרת החוץ המנוחה ומנכ"ל אריקסון, קרל-הנריק סוונברג, הזהירו, כי חברות זרות
עלולות לקצץ את השקעותיהם בשוודיה, אם לא יאומץ האירו.
פרסון טען, כי האירו היה מחזק את השפעתה הפוליטית של שוודיה ומגביר את הסחר
עם מדינות גוש האירו, שאליהן מפנה שוודיה 40% מהייצוא שלה. לדבריו, שערי הריבית
הנמוכים בגוש האירו - העומדים עתה על רמה של 2%, לעומת שערי ריבית בסיסית של
2.75% בשוודיה - היו תורמים גם לעסקים וגם לצרכנים.
'המכון הלאומי למחקר כלכלי' בשטוקהולם העריך, כי הצטרפות לאירו הייתה מאיצה
את הצמיחה הכלכלית השוודית בממוצע של 0.3% במהלך השנתיים הבאות, על ידי גידול
בסחר וירידה בשערי הריבית.
הצבעתי 'לא' בלי להתלבט "זה יכול היה להיות נחמד אם היה קורה להיפך", אומר
יו"ר אריקסון, יצרנית רשתות האלחוט הגדולה בעולם, בראיון לרשת הטלוויזיה השוודית
TV4.
"הצבעתי 'לא' וזו הייתה החלטה קלה", אומרת כריסטיאנה מטסון, יועצת כלכלית בת
31, שיצאה מהקלפי בדאון-טאון שטוקהולם. "איחוד המטבע לא עובד; יש בו יותר מדי
מדינות וכלכלות".
הניסיון הסקנדינבי מרמז, כי שוודיה לא תקיים משאל עם נוסף בתקופה הקרובה. לנורווגיה
עתירת הכנסות הנפט, שדחתה את ההצטרפות לאיחוד ב-1994, אין כוונות לקיים משאל
עם נוסף, ואילו דנמרק לא תקיים משאל עד שנת 2006. להערכת פרסון, משאל נוסף
בנושא ההצטרפות לא צפוי להתקיים עד 2010.
תבוסתו של פרסון לא תיאלץ אותו, ככל הנראה, לפרוש מתפקידו, כך מעריכים אנליסטים
פוליטיים. במקום זאת, שוודיה תתאחד בוודאי סביבו במאמץ להביא ליציבות, שתהיה
חשובה במיוחד אחרי הרצח הטראומטי של שרת החוץ, אומר ארנה מודיג, מנהל חברת
המחקר והסקרים טמו משטוקהולם.
פרסון, ראש הממשלה, הודיע על מותה של לינד, שנתפסה כיורשת אפשרית שלו, במסיבת
עיתונאים ביום ה' שעבר בבוקר, ובהמשך אותו יום שודר בטלוויזיה הממלכתית נאום,
שבו אמר: "איבדנו את אחת מהנציגות החשובות ביותר שלנו, הפנים שלנו לעולם".
אמש: כן סוחף מאסטוניה נשיא הנציבות האירופית, רומאנו פרודי, תיאר את תוצאת
ההצבעה בשוודיה כ"גרועה מהצפוי". עם זאת, ראש הממשלה האיטלקי לשעבר, יכול היה
להתנחם בעובדה, כי אסטוניה החליטה אמש על הצטרפות לגוש המטבע.
לעומת ההתנגדות השוודית, אימצה אמש אסטוניה בחום את האירו, כאשר בחרה ברוב
סוחף באירו, כשהיא מחזקת בכך את האחיזה האירופית שלה, 12 שנים בלבד אחרי שזכתה
בעצמאותה מברית המועצות.
"האביב הגיע לאסטוניה - חזרנו לאירופה", אמר אמש יונן פרטס, ראש ממשלה אסטוניה,
אחרי שהתברר כי שיעורי התמיכה בהצטרפות הסתכמו ב-,66.9%בהשוואה לאומרי הלא
שהסתכמו, ב-33.1%.
אסטוניה, שאוכלוסייתה נאמדת ב-1.4 מיליון נפש, היא השמינית מבין תשע המדינות
המתכננות להצטרף לאירו בשנה הבאה, והמקיימות משאלי עם בנושא.
ההצבעה נבחנת עתה בשבע עיניים בלטביה, האמורה לקיים משאל עם משלה בנושא בשבת
הבאה. כן! חזק מצידה של אסטוניה צפוי לחזק את טיעוני מצדדי האירו בשכנה הבלטית.
ליטא, המדינה הבלטית השלישית המצטרפת לאירו, כבר אישרה במשאל עם וברוב מוחץ
של 91% את הצטרפותה.
קמפיין התומכים בהצטרפות לאירו הדגיש את היתרונות הכלכליים הטמונים בהצטרפות
לאירו. 75% מהיצוא המקומי מיועד למדינות גוש האירו ומדינות האיחוד אחראיות
על 80% מההשקעות הזרות הישירות במדינה.
ההחלטה משקפת גם החששות באשר ליחסי המדינה הבלטית עם רוסיה, השכנה הענקית ממזרח.
אסטוניה אולצה להצטרף לברית המועצות ב-1940 וזכתה בעצמאותה רק במסגרת 'מהפכת
הקטיפה' של 1991.
כתבות
ני"ע
