יו"ר הפרלמנט הלבנוני, נביע ברי, הסיר בשבוע שעבר מעל סדר היום של הבית הצעת
חוק, שאם היתה מאושרת, היתה מבטלת את האיסור המוטל על פליטים פלשתינאים להיות
בעלים על נדל"ן בלבנון. חוקי הנדל"ן בלבנון, השנויים במחלוקת, משכו לא אחת,
כולל גם הפעם מטחי ביקורת מצד ארגונים בינלאומיים לזכויות אדם.
מאות אלפי פלשתינאים חיים בעוני במחנות פליטים בלבנון, לאחר שנמלטו לתחומה
ב-1948, לאחר מלחמת העצמאות.
בשבוע שעבר נתבדו כל התקוות של הפליטים הפלשתינאים להיות אי פעם בעלים של נכס
כלשהו בלבנון.
"ברי הוריד מעל סדר היום את הצעת החוק שהגישו לו 10 חברי פרלמנט. ההצעה היתה
אמורה לתקן את החוק האוסר על פלשתינאים לרכוש נדל"ן בלבנון", אמר מזכיר הבית,
קבלאן עיסא אל חורי.
"הסוגיה הזו חוצצת בין הלבנונים", אמר ברי. "היתר לרכישת נדל"ן על ידי פלשתינאים
יפגע בעניין הפלשתינאי, בגלל שבדרך זו הפליטים יישארו בלבנון ולא ישובו לעולם
לאדמת פלשתין".
ראש ממשלת לבנון, רפיק חרירי, רמז יומיים לפני הצעד בו נקט ברי, שהעיתוי אינו
מתאים להעניק לפליטים הפלשתינאים זכויות כאלה, אך האיסור "הבלתי צודק", יוסר
יום אחד.
מאות פליטים פלשתינאים הפגינו בשבוע שעבר נגד מה שהגדירו צעדים "מפלים וגזעניים",
בחוק הנדל"ן משנת 2002, שעורר עליו גל של ביקורת מצד ארגוני זכויות האדם.
החוק אוסר על כל מי שאיננו אזרח לבנוני לרכוש נדל"ן במדינה, או כפי שהדבר בא
לידי ביטוי ברוח החוק: אדם "שאינו מחזיק באזרחות שהוצאה על ידי מדינה שזכתה
להכרה מצד לבנון".
הפליטים הפלשתינאים אינם מוזכרים בחוק באופן ספציפי, אך המטרה למנוע התיישבות
קבע של כ-390 אלף פלשתינאים בלבנון, מחציתם חיים במחנות פליטים.
מאות אלפי פלשתינאים נמלטו ללבנון כחלק מבריחה המונית ב-1948, לאחר הקמתה של
מדינת ישראל, אך כמה מהם זכו באזרחות לבנונית, בעוד שאחרים נטשו את לבנון בין
השנים 1975 ל-1990 בהם היתה המדינה נתונה במלחמת אזרחים אכזרית.
בשל סיבות כלכליות ודמוגרפיות, מסרבת ביירות להעניק מעמד של תושב קבע לפליטים
הפלשתינאים, מחשש שהדבר יביא להפרת האיזון הדתי העדין בלבנון, וטובת המוסלמים
במדינה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
