האם רשאי שמאי מכריע לבקש מוועדת ערר מחוזית שלא לאפשר לציבור לעיין בהחלטתו?
מתברר שכן. האם הוועדה נענית תמיד לבקשה זו? מתברר שהתשובה לכך שלילית.
בחוק ועדות הערר קיים סעיף המאפשר למתדיינים לבקש איסור פרסום זמני על החלטות
הוועדה. סעיף זה נועד להגן על פרטיותו של המערערים, וגם אז רק בעקבות בקשה
מפורשת מצדם לוועדה. מתברר, שעד כה, רק מעטים עשו שימוש בזכות זו, אם בכלל.
למרות שהסעיף לא נועד לשמש את השמאים או מומחים אחרים המופיעים בפני הוועדה,
מתברר, שגם הם מנסים להשתמש בו לצורכיהם, במיוחד אם ועדת הערר לא קיבלה את
השומה שפסקו.
מקרה כזה ארע בראשית ספטמבר 2003 בוועדת הערר המחוזית תל אביב, בראשות עו"ד
ענת בירן. הוועדה המרחבית (מקומית) קריית אונו, בראשות בנצי מורדוב, ערערה
לוועדת הערר, בדרישה לבטל את השומה של השמאית המכריעה פנינה אבן חן, שקבעה
פיצוי של 1.2 מיליון דולר ל-48 תושבים בקרית אונו. הוועדה קיבלה את רוב סעיפי
הערר של הוועדה המרחבית, ואבן חן ביקשה איסור פרסום. הוועדה דחתה את הבקשה.
השומה נקבעה בעקבות דרישת הדיירים לפצותם על פי סעיף 197 לחוק התכנון והבנייה,
בשל תוכנית הוועדה המקומית להקים בסמוך לביתם מרכז מסחרי בגובה שתי קומות,
וכן שני מגדלי מגורים ומשרדים בגובה של 10 קומות, פרויקט של חברת שופ-אזורים.
לדעת אבן חן, שיעור הפגיעה בדיירים נע בין 4% ל-21% והוא נובע מהגדלת הצפיפות,
הרעש וזיהום האוויר.
ועדת הערר קיבלה את עיקר טענת הוועדה המרחבית של מורדוב, וקבעה שאבן חן שגתה
בכך, שהשוותה את ערך הקרקע בקיראון לזה שבסביון; היא דחתה את הטענה כאילו צפויה
עלייה בכמות הרעש וזיהום האוויר, וגם דחתה את עמדת אבן חן, לפיה הקניון החדש
יגזול חניה פרטית מבעלי הדירות. בנוסף קבעה ועדת הערר, שעל אבן חן לנמק את
ממצאיה בנוגע למחירי הדירות לפני אישור התוכנית ולאחריה, וכי עליה לתת שומה
מתוקנת בתוך 30 יום.
הוועדה המרחבית, המיוצגת על ידי עו"ד נתן מאיר, אמנם ביקשו להעביר את הדיון
בסוגיה לשמאי אחר, אך בירן קבעה, שבשלב זה של ההליכים אין מקום להעביר את התיק
לשמאי מכריע חדש, וכי הדבר יסרבל, ייקר ויאריך את ההליכים שלא לצורך. עוד קבעה
בירן, שהיא סומכת על יושרה ואמינותה המקצועיים של אבן חן, ועל יכולתה להתנתק
מהשומה שערכה ולתקנה בצורה אובייקטיבית.
כמה ימים אחר כך שלחה אבן חן מכתב לוועדת הערר, ובו בקשה שלא לאפשר לציבור
לעין בהחלטה. הנימוק לבקשה היה פרסום מוקדם ב"גלובס" של ההחלטה, שלטענת אבן
חן, הייתה החלטת ביניים בלבד, ולכן אין מקום לפומביות.
בירן החליטה שלא לאפשר חסיון להחלטה, במקביל דחתה את בקשת המרחבית להעביר את
הדיון לשמאי אחר. המרחבית החליטה שלא לערער.
לדברי מורדוב, מקרה זה צריך לשמש כלקח לדיירים שלא להגיש תביעות בסעיף 197
שאינן מבוססות דיין.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
