העתיד הממשי של חברות הדוט.קום

בתקופה האחרונה כמעט שאין מזכירים יותר את הפס הרחב, אותה אוטוסטרדת מידע המביאה למסך המחשב שלנו קבצים כבדים במהירות גבוהה ומאפשרת לנו לצפות בקליפים של וידיאו, לשחק במשחקים עתירי גרפיקה, ולהעביר סרטונים ותמונות של ילדינו לכל קרובי המשפחה בארץ ובעולם בהקלקה אחת. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שפשוט התרגלנו אליו, אל אותו חזון שהפך למציאות יומיומית שגרתית. כאילו כבר שכחנו את התקופה בה הצפצוף המעצבן של חיבור המודם האנלוגי ייצג גלישה מלאת תסכולים, של דפי אינטרנט המופיעים רק לאחר שהכנו לעצמנו כוס קפה, כדי שלא נירדם בזמן בו שעון החול היה מרצד מול עינינו בלי סוף. העניין הוא, שלפס הרחב המובן מאליו, השפעות רבות על תחומים נוספים שלא כולנו ערים להם.

אחת מהן היא הפרסום באינטרנט: לפני כחודש הודיעה חברת TNS כי הפרסום באינטרנט הגיע לכ-%5 מהיקף הפרסום בארה"ב: כ-2.3 מיליארד דולר, לעומת 8.2 מיליארד בתקופה המקבילה אשתקד.

ההפתעה הגדולה ביותר היא כי ארה"ב, שלא כמצופה, לא רק שאינה מובילה במספר המשתמשים בפס הרחב, אלא נמצאת די בתחתית הרשימה. מחקר שנעשה על ידי הסוכנות לקומוניקציה של האו"ם מראה כי דרום קוריאה היא הראשונה בעולם במספר הגולשים באמצעות הפס הרחב: %3.12 מכל משתמשי האינטרנט במדינה זו, מחוברים לפס הרחב.

בישראל, על פי נתונים שפורסמו בעיתונות, מחוברים לפס הרחב כ-004 אלף מתוך מיליון וחצי גולשים. 000,092 מהם מחוברים באמצעות קו הטלפון ו-011 אלף באמצעות הכבלים. נתונים אלה, הנראים כמגמתיים ושאין להם סימוכין במחקרים בינלאומיים, מציבים כביכול את ישראל במקום הראשון בעולם: %6.62 מהגולשים מחוברים לפס הרחב.

יש תקווה לדוט.קום

הפס הרחב מהווה את אחת המהפכות הטכנולוגיות הגדולות, המניעה גלגלים עסקיים רבי עוצמה, ומהווה דלת להתפתחותו של שוק גדול ומבטיח ביותר בתחום המוסיקה, המשחקים, העברת נתונים בין עסקים והסחר האלקטרוני. מומחים אומרים שהחדירה המשמעותית של הפס הרחב, היא שהוציאה את חברות הדוט.קום מהבוץ שבו היו שרויות עם התפוגגותה של הבועה. הפס הרחב מאפשר להן להציע למיליונים רבים של גולשים מוצרים ושירותים און-ליין, אשר בתקופת המודם האנלוגי הוצעו, אך בשל האיטיות היו לא שמישים ולא זמינים.

המונח 'פס רחב' מייצג יכולת להעביר קבצים כבדים יחסית במהירות גדולה. למעשה מדובר בתשתיות טכנולוגיות שונות, אשר החברות העומדות מאחוריהן מתחרות ביניהן במלחמת חורמה. הדוגמה הישראלית היא התחרות הקשה בין האינטרנט המהיר של הכבלים לבין קווי הטלפון של בזק. בעמדת היכון לכניסה לתחרות החריפה ממילא, עומדות נכונות לפעולה גם חברות הסלולר עם דור ה-G3, המאפשר העברה מהירה ואלחוטית של קבצים קלים ככבדים. טכנולוגיית ה-G3 תאפשר לאיש עסקים להמשיך ולעבוד מחוץ למשרד באמצעות המחשב הנייד שלו המקושר סלולרית לאינטרנט, גם אם הוא נמצא באותו זמן במונית, ממתין בשדה התעופה, או מחכה לפגישה בבית קפה. הצפי הוא כי התחרות העיקרית תתרחש בין הפס הרחב הקווי לזה האלחוטי.

סחר במהירות הפס

לחדירה המסיבית של הפס הרחב השפעה משמעותית על ההיקפים ההולכים וגדלים של הסחר האלקטרוני, ובדרך עקיפה גם על רכישה של מוצרים אוף-ליין, ביניהם מצלמות דיגיטליות המאפשרות העברת צילומים לקרובים וחברים, ואביזרי מחשב כמו כרטיסי Wi-Fi, המאפשרים לחבר מספר מחשבים לאינטרנט המהיר גם בזירה הביתית. אך הביקוש העיקרי של משתמשי האינטרנט המהיר הוא למידע, מוצרי צריכה ושעשועים. הסחר האלקטרוני, המתאושש ממוניטין עסקי גרוע שנוצר לו בעיקר בגלל שהקדים את הטכנולוגיה החדישה במספר שנים, מתפתח עתה תודות לפס הרחב במהירות עצומה והופך לחלק בלתי נפרד מענף הקמעונאות והסחר בין עסקים (B2B).

הפס הרחב הפך לנחלת העולם כולו וחודר כמעט לכל מדינה שהיא חלק מהכפר הגלובאלי הטכנולוגי. אך ארה"ב, כאמור, לא רק שאינה מובילה במספר המשתמשים בפס הרחב אלא נמצאת במקום ה-11 ברשימה, עם %9.6 מחוברים. הונג קונג היא שניה ברשימה, וקנדה שלישית.

בישראל, מספר גולשי האינטרנט המהיר עלה בשנים האחרונות משמעותית, בין היתר בשל התחרות העזה בין ספקי השירותים, המציעים את מרכולתם במחירים נמוכים המתאימים כמעט לכל כיס. ניתן לצפות, אם כן, כי בעתיד הלא רחוק נראה בישראל את אותן השלכות שיש לפס הרחב במקומות אחרים בעולם.

סיבה נוספת לחדירה המהירה של הפס הרחב בישראל היא צפיפות האוכלוסין, המקלה על פיתוח תשתיות אינטרנט מהיר לאנשים רבים יותר במחיר זול יותר. דרום קוריאה ויפאן הן מדינות קטנות יחסית בשטחן עם צפיפות אוכלוסין גדולה, ולכן גם התשתיות ההכרחיות לשימוש בפס הרחב נבנות בשטח קטן, משרתות מספר רב של משתמשים ועלותן לפיכך זולה יותר למשתמש.

זו גם הסיבה שבארה"ב, בעלת השטח הפיסי הענק וריבוי הפריפריות, חדירת הפס הרחב היא יחסית צנועה. אך 5.22 מיליון בתי אב שכבר מחוברים שם לאינטרנט המהיר מייצגים קהל יעד משמעותי שקל להגיע אליו בפעולות שיווק מתוחכמות העושות שימוש מרבי ביכולותיו העיקריות, אשר אחת הבולטות שבהן היא היכולת לספק בזמן אמיתי מידע עדכני כמעט על כל נושא שהוא.

הגולשים המצויים שוב אינם מסתפקים בקריאת עיתון אחד או שניים ביום, כפי שנהגו בעבר. הם הפכו למכורים למגוון של מקורות מידע בתחומים המעניינים אותם, בין אם בקריאה שוטפת יומיומית, ובין אם באיסוף מידע מהארכיונים של עיתונים ומגזינים מכל רחבי העולם. הם אף מוכנים לשלם עבורם. גם בישראל מציעים עיתונים כמו "הארץ" ו"גלובס" את שירותי הארכיון שלהם תמורת תשלום, ויצרו על ידי כך מרכזי רווח נוספים.

הטלוויזיה נדחקת לפינה

השפעה נוספת משמעותית של חדירת הפס הרחב היא על עתידו של ענף הטלוויזיה. מחקר שהתפרסם לאחרונה על ידי Yankee Group מראה כי מחצית מתושבי מדינות אירופה המחוברים באמצעות DSL, גולשים יותר משלוש שעות ביום, שזוהי משבצת זמן המשתווה ואף עולה על הזמן הממוצע המוקדש לצפייה בטלוויזיה.

כבר עתה מייצג המחשב הביתי המחובר לאינטרנט המהיר איום זוחל על ענף הטלוויזיה, אשר חוסנו העסקי נובע מאותו רייטינג המייצג את מספר הצופים והמשמש כסרגל העיקרי למחירי הפרסום. אם תופעה זו תלך ותגבר, ויש להניח שהיא אכן תגבר, נהיה עדים למעבר הדרגתי של פרסומות מן הטלוויזיה אל האינטרנט. מאמר שהתפרסם לאחרונה בשבועון אדוורטייזינג אייג', מדווח על הכנסות שיא של מנוע החיפוש ,Yahoo שהגיעו השנה ל-6.1 מיליארד דולר ונבעו בעיקר מפרסום באתר. התחזית היא שבתוך חמש שנים יגיע היקף ההכנסות של מנועי החיפוש ל-8 מיליארד דולר.

הפרסום במנועי החיפוש נעשה בדרך מתוחכמת העונה על הביקושים של הגולש, על-פי מתכון שהומצא על ידי אתר גוגל. כאשר מקלידים מילת מפתח "פרחים" למשל, יוצגו על המסך אתרים ורשתות העוסקות במכירה של פרחים. עסקים אלה משלמים למנועי החיפוש על פי מספר מילות המפתח, היכולות לייצר עבורם מכירות. כך למשל, רשת למכירת פרחים תוכל להופיע על מסך המחשב גם על פי מילות מפתח כמו "יום נישואין", "יום הולדת" וכד'.

היקף הפרסום באינטרנט הולך וגדל בעיקר משום שהוא מייצר תוצאות. שבועון Adweek מדווח, כי על פי סקר שנעשה על ידי חברת נילסן, חברות אשר בעבר הוציאו סכומים גדולים על פרסום בתקשורת ההמונים, עוברות בהדרגה לפרסום באינטרנט. כמעט כל הענפים כבדי הפרסום כמו מכוניות, טלקומוניקציה, קמעונאים ואחרים הגדילו בעשרות מיליוני דולרים את הפרסום שלהם באינטרנט.

על פי חברת TNS מניו יורק, המקיימת מעקב אחר הפרסום באינטרנט, הוא מגיע בששה החודשים הראשונים השנה ל-7.16 מיליארד דולר. *

הכותב הוא יועץ לשיווק. לתגובות sig10inter.net