בן-ארי, לשעבר רכזת הכתבים ב"ידיעות אחרונות", זוכתה מחלק מהעבירות בפרשת האזנות הסתר

הורשעה בשימוש בקלטת מהאזנת סתר ליודקובסקי וזוכתה מהאזנת סתר לפלאפון של נמרודי

בית המשפט המחוזי בתל אביב זיכה היום (א') את רות בן-ארי, לשעבר רכזת הכתבים של העיתון ידיעות אחרונות, מחלק מהעבירות בהן הורשעה בפרשת האזנות הסתר. בית המשפט הותיר על כנו את הרשעתה של בן-ארי בשימוש בקלטת שהופקה מהאזנת סתר לקו הטלפון בביתו של העיתונאי דב יודקובסקי, וזיכה אותה משותפות להאזנת סתר ליודקובקי. כן זוכתה בן-ארי מהאזנה לקלטת שהופקה מהאזנת סתר לפלאפון של מו"ל מעריב, עופר נמרודי.

בן-ארי הורשעה על ידי שופטת השלום יהודית אמסטרדם בהאזנה לשתי קלטות, שהופקו במסגרת האזנות סתר שבוצעו לבקשת בן-ארי על ידי החוקרים הפרטיים יעקב בק ואמיר בן-אשר.

הקלטת הראשונה הוקלטה במסגרת האזנה בלתי חוקית לקו הטלפון בביתו של יודקובסקי. בקלטת זו נשמעת רעייתו של יודקובסקי מתריסה כנגד מינויה של בן-ארי לתפקיד רכזת הכתבים של העיתון. קלטת זו זכתה לכינוי "קלטת קליגולה", מאחר שהדוברת השוותה את מינויה של בן-ארי למעשה שעשה הקיסר קליגולה, שמינה את סוסו לקונסול.

בן-ארי הודתה כי התפתתה לשמוע קלטת זו, וכי השמיעה אותה באוזניו של עורך העיתון דאז, משה ורדי. על כן החליטו השופטים יהושע גרוס, יהושע בן-שלמה ומיכל רובינשטיין, להשאיר על כנה את הרשעתה בעבירה של האזנה לקלטת זו.

בית המשפט החליט לבטל את העונש של 3 חודשי עבודות שירות שהוטל עליה, להפחית במחצית את תקופת המאסר על תנאי (6 חודשים במקום שנה אחת), ולהותיר על כנו את הקנס בסך 10,000 שקל.

הקלטת הנוספת בה עסקה הרשעתה של בן-ארי הופקה במסגרת האזנה לפלאפון של מו"ל מעריב, עופר נמרודי, ובה שיחת עבודה שיגרתית בין נמרודי לנוני מוזס, העורך הראשי של ידיעות, וכן שיחה פרטית בין נמרודי לבחורה כלשהי.

השופטים קבעו בנוגע להחלטתם לזכות את בן-ארי מעבירה של האזנת סתר בכל הנוגע לקלטת הנוספת, כי לא היתה קיימת תמימות דעים בין הפוסקים בסוגיית חוקיותה של האזנה למכשיר פלאפון באמצעות סורק תדרים. סוגייה זו איבדה בינתיים את טעמה עם התיקון בחוק בעניין חוקיות האזנה לפלאפון באמצעות סורק תדרים.

במקרה הנדון, הם השתכנעו, כי מאחר שהעבירה המיוחסת לבן-ארי בוצעה לפני התיקון לחוק, הקובע, כי האזנה לפלאפון מהווה האזנת סתר, וכי המצב המשפטי היה מעורפל באותה תקופה, יש לקבל את הערעור ולזכותה מאישום זה. (ע.פ 518/98)