אהרון ברק: רק הכנסת יכולה לבטל בחוק יסוד הביקורת השיפוטית על החלטות הכנסת

ברק וריבלין הסכימו: רצוי להגביל בחקיקת יסוד סמכות ביהמ"ש להפעיל ביקורת שיפוטית על חוקים - ולייחדה לעליון

נשיא ביהמ"ש העליון, השופט אהרון ברק, אמר אמש (ד`) בכנסת, כי המצב הקיים שבו כל בית-משפט בישראל יכול להעביר ביקורת שיפוטית חוקתית על החלטות הכנסת - יישאר בעינו עד שהכנסת עצמה תבטל סמכות זו בחוק יסוד.

"הכנסת רשאית לקבוע בחוק יסוד שאין ביקורת שיפוטית חוקתית, ובית-המשפט לא יוכל להפוך קביעה זו", אמר ברק. "אם בית-משפט יפסול חוק בטענה שהוא איננו חוקתי, יכולה הכנסת לגבור על פסילה זו בהפיכת החוק שנפסל לחוק יסוד".

ברק אמר דברים אלה בפורום המשפטנים הבכירים שהתכנס בלשכת יו"ר הכנסת, לדיון שני ביחסי בית-המשפט והכנסת. רוב משתתפי הדיון, ובראשם השופט ברק ונשיא ביהמ"ש העליון לשעבר, מאיר שמגר, הסכימו עם היו"ר, ראובן ריבלין, כי רצוי לעגן בחקיקה, ואפילו בחקיקת יסוד, את סמכות בית-המשפט להפעיל ביקורת שיפוטית על חוקתיות החוקים, אבל לייחד אותה לביהמ"ש העליון.

ברק אמר, כי אפשר להסתפק בחקיקה רגילה, משום שסמכות הביקורת קיימת משנת 95`, בעקבות פסיקת ביהמ"ש העליון בפרשת בנק המזרחי. עם זאת, הוא סבור, כי חקיקת יסוד נפרדת שתהיה במסגרת חוקה, היא חקיקה רצויה.

הפורום דן גם בסוגיית מינוי נשיא ביהמ"ש העליון בעקבות הצעת ריבלין, כי הנשיא ייבחר בוועדה מיוחדת, או בידי שופטי ביהמ"ש העליון עצמם פה אחד.

חלק ממשתתפי הדיון חששו, כי השיטה המוצעת תפלג את שופטי ביהמ"ש העליון למחנות, והעדיפו את השיטה הקיימת על-פי הנוהג שהביאו לדעתם לתוצאות הטובות ביותר.

לדברי ריבלין, מעמדו של נשיא ביהמ"ש, נוכח הגדלת סמכויות המוסד, אינו זהה למעמד של שופט בכיר בלבד. לדעתו, נשיא ביהמ"ש העליון מעצב את המציאות החוקתית, ואסור שבחירתו תהיה טכנית או אוטומטית. "יש לבחור את המועמד הטוב ביותר, ולאו דווקא את הוותיק ביותר", אמר ריבלין.

מפגש שלישי של הפורום יתקיים בקרוב.