מנכ"ל החברה לישראל, יוסי רוזן: "סביר שכי"ל תיסחר בוול סטריט ב-2005"

זה נראה כמו שיפור מרשים בתוצאות של חברת ההשקעות הוותיקה, אבל חלק משמעותי מהרווח ברבעון נובע ממהלך חשבונאי. החברה לישראל ביטלה ברבעון זה חלק מהפרשה שנעשתה בעבר בגין השקעתה ביצרנית השבבים טאואר והכירה בעצם בגין פעולה זו, ברווח של 46 מיליון שקל. סכום זה, רק בסימן הפוך, הפסד, כללה החברה לישראל כתוצאה מרישום חלקה בתוצאות טאואר בה היא מחזיקה בכ-27.3%, כך שבשורה התחתונה לא היתה לפעילות של טאואר השפעה על תוצאות הרבעון השלישי של החברה לישראל.

המצב אמור להשתנות: ברבעונים הבאים צפויה טאואר לחזור ולהיות אחת מהמשפיעות הגדולות על התוצאות של החברה לישראל. בפועל, למרות שטאואר היא בהחלט לא ההשקעה הגדולה של החברה לישראל, שמחזיקה גם בכימיקלים לישראל, בתי הזיקוק (בז"ן) וצים, נראה שהיא מספקת את הפוטנציאל הגדול ביותר, לטוב ולרע.

טאואר אמנם סיימה את הרבעון השלישי בהפסד של כ-165 מיליון שקל ואת שלושת הרבעונים הראשונים של השנה בהפסד ענק של כ-303 מיליון שקל, אבל לאחרונה, במקביל למומנטום החיובי בשוק השבבים העולמי, היא החלה לייצר שבבים מהמפעל החדש (2 FAB) וההכנסות צפויות לעלות בהדרגה ברבעונים הבאים. על רקע זה, הכפילה מניית החברה את מחירה בשלושה החודשים האחרונים ובחברה מנצלים זאת להנפקת מניות בסכום של כ-100 מיליון דולר.

מעבר לכך, נראה שלפחות חלק מהצרות המימוניות של החברה נפתרו. לפני כשבועיים הודיעה טאואר על הסדרי השקעה ומימון חדשים מול המשקיעים האסטרטגים והבנקים. בהסכם המתוקן נקבע שהמשקיעים האסטרטגיים של טאואר: סנדיסק, אליאנס סמיקונדקטור, מקרוניס ובעלת המניות הגדולה בחברה, החברה לישראל, ישלימו את התשלום בגין אבן הדרך החמישית והאחרונה של פרוייקט 2 Fab בסך כולל של כ-24.6 מיליון דולר, זאת בנוסף לתשלום של 15.7 מיליון דולר שכבר הועבר על ידי משקיעים אלה בגין אבן הדרך החמישית.

מדובר על הקדמת תשלום של המשקיעים בגין מניות טאואר, והדבר נעשה על מנת שחברת השבבים תוכל לעמוד בתנאי ההלוואות שקיבלה מהבנקים, תזכה למימון נוסף, ותדחה את החזר ההלוואה. במקביל להסכם מול המשקיעים, הושלם הסכם האשראי של 2 Fab עם הבנקים, כך שמועד תחילת ההחזר בגין ההלוואה נדחה ל-2007.

במקביל, דחו הבנקים את התחייבויותיה של טאואר לגיוס כספים נוספים. על פי ההסכם המעודכן טאואר התחייבה לגייס סך כולל של 152 מיליון דולר עד תום 2005. אם טאואר תיכשל, תשקיע החברה לישראל סכום של 50 מיליון דולר במניות טאואר, במסגרת הנפקת זכויות.

"אנחנו סומכים על ההנהלה של טאואר", אומר היום יוסי רוזן, מנכ"ל החברה לישראל, "אנחנו כבעלי מניות גיבשנו, יחד עם הנהלת החברה, תוכנית עסקית מעודכנת שכוללת הסדר מימון להמשך הקמת ה-FAB. התחייבנו להשקיע 50 מיליון דולר בחברה, אם יידרש, במסגרת הנפקת זכויות וזה בעצם מעיד על האמון שאנחנו מביעים בחברה ובהנהלתה. הסדרנו את העניינים הכספיים ועכשיו הנהלת טאואר, שהיא אופטימית מאוד, מתפנה להתעסק בייצור ובשיווק ולא כל הזמן במימון".

- מתי להערכתך טאואר תונפק בוול סטריט?

"אם רשות ניירות ערך האמריקנית (ה-SEC) תבדוק את התשקיף שהוגש, וכנראה שתהיה בדיקה, אז זה צפוי להיות בינואר. אם לא, ההנפקה תהיה כנראה בדצמבר".

במקביל להנפקה הצפויה, תרד אחזקתה של החברה לישראל בטאואר מ-27.3% ל-21.3% וכנראה שהחברה לישראל תכיר ברווח הון. "צריך לחכות להנפקה. אנחנו עוד לא יודעים באיזה מחיר זה יהיה. בכל מקרה, רווח ההון לא יהיה משמעותי", טוען רוזן, אבל נראה שאם המחיר של מניית טאואר ישאר באזור הנוכחי מדובר על רווח של עד כמה עשרות מיליונים בודדים.

בנוסף לטאואר, מחזיקה החברה לישראל בשליטה בכימיקלים לישראל שסיימה את הרבעון השלישי ברווח של כ-128.8 מיליון שקל, לעומת כ-127.7 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. בפועל, נרשם גידול בביקושים למוצרי החברה, כשמנגד חלה עלייה במחירי ההובלה הימית והתייקרות במחירי האנרגיה, שהשפיעה כמובן על ההוצאות.

- בעבר דיברתם על הנפקת כי"ל בוול סטריט. זה חזר להיות רלבנטי על רקע ההתאוששות בבורסה האמריקנית?

"זה נכון שדיברנו על כך ויש בהחלט כוונה לשקול את זה. אנחנו לא ממהרים בהחלטה שלנו ונעשה את זה רק אם זה יהיה לנו כדאי ונקבל את מה שאנחנו חושבים שמגיע לכי"ל. החברה כיום נסחרת בכ-1.6 מיליארד דולר ואילו החברה הקנדית שמקבילה לה מבחינת פעילות, PCS, נסחרת בוול סטריט ומרוויחה פחות, נסחרת בכ-4 מיליארד דולר".

- אתה מעריך שתוכלו להשביח את הערך של כי"ל אם היא תונפק בוול סטריט?

"צריך לשקול מתי המועד המתאים. ככל ששוקי ההון יהיו טובים יותר, כך ננטה לעשות זאת. עדיין לא התקבלה החלטה, אם כי אנחנו צפויים לקבל החלטה בקרוב".

- למה בעצם לא להנפיק?

"נעשה זאת רק אם נקבל את הערך שאנחנו חושבים שמגיע לנו".

- אתה מעריך שב-2004 כי"ל תסחר בוול סטריט?

"אני לא בטוח. ב-2005 זה כבר סביר".

* * *

ובחזרה לתוצאות הרבעון השלישי. "התוצאות ברבעון מבטאות את ההתאוששות בביצועים של החברות המוחזקות", אומר רוזן, "בצים היה לנו רבעון טוב מאוד אבל אני לא רוצה ליצור אשליה שזה יהיה כך מכאן ואילך".

צים הרוויחה ברבעון כ-102.7 מיליון שקל, לעומת כ-15.1 מיליון שקל ברבעון השני ורווח של כמיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. בתשעת החודשים הראשונים של השנה הרוויחה צים כ-128.1 מיליון שקל לעומת הפסד של כ-63.7 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.

ההכנסות ברבעון השלישי הסתכמו בכ-2.4 מיליארד שקל, לעומת כ-1.9 מיליארד שקל ברבעון המקביל. ההכנסות בתשעת החודשים הראשונים הסתכמו בכ-6.7 מיליארד שקל לעומת כ-5.3 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. בתקופת הדו"ח התקשרה צים בחוזים לחכירת שתי אוניות מכולה לתקופה של עשר שנים, עם אופציה להארכת התקופה וכן לרכישת אוניה אחת. האוניות תכנסנה לשרות במהלך השנים 2004 ו-2005.

"יש שיפור בכלכלה וזה מתבטא בשיפור בצים", אומר רוזן, "אחוזי התפוסה טובים יותר במיוחד בסחר למזרח הרחוק והמשמעות היא הכנסות גדולות יותר. אבל, התוצאות הטובות הן גם ביטוי של השיטה החשבונאית להכרה בהכנסות. אנחנו נוהגים לזקוף הכנסה ורווח כאשר מסתיימת הפלגה, ויכול להיות שברבעון אחד באופן מקרי יסתיימו הרבה הפלגות, לכן צריך לקחת ממוצע של כמה רבעונים בפעילות צים. אי אפשר להסיק מרבעון אחד לגבי ההמשך. הרבעון השלישי היה רבעון מצוין אבל זה מבטא ריכוז של הפלגות רבות שהסתיימו וברבעון הבא זה יכול להיות שונה".

- כלומר, יסתיימו פחות הפלגות מהממוצע והתוצאות יהיו מתחת לממוצע?

"אני לא יכול לומר כמה הפלגות מסתיימות ברבעון הבא, אבל בעיקרון יהיה שינוי לעומת הרבעון השלישי".

בעוד שצים מרוויחה, הפסידה בז"ן ברבעון השלישי כ-47.9 מיליון שקל, לעומת הפסד של כ-81.2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. בתשעת החודשים הראשונים של השנה הרוויחה בז"ן, אשר נשלטת על ידי המדינה (74%) כ-163.1 מיליון שקל, לעומת הפסד של כ-149.8 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הנהלת החברה מדגישה שלראשונה מאז האירועים הביטחוניים שהחלו בספטמבר 2000 והתגברות המיתון בשוק המקומי, חלה עליה בצריכת הדלקים בשיעור של כ-2.2%.

"יש לנו הסכם עם הממשלה ואני יכול לומר שהממשלה פנתה אלינו בהצעה להיענות להחלטתה לפצל את בתי הזיקוק ואנחנו הסכמנו", אומר רוזן, "הם בעלי המניות הגדולים ואנחנו פתוחים לשתף פעולה, למרות שלא התלהבנו מהפיצול. עכשיו אנחנו מחכים ליישום ההחלטות האלה על ידי הממשלה. בעבר רצינו לממש את האופציה כי עדיין לא פנו אלינו בקשר לפיצול. עכשיו אנחנו מחכים, כל הסדר שיאפשר ניהול של בז"ן כחברה עסקית ולא חברה ממשלתית יהיה מקובל עלינו".

* * *

- בשנים האחרונות החברה לישראל לא רשמה השקעות דומיננטיות בתחומים חדשים. המגמה הזו תימשך?

"עברנו שינוי מהותי בשנים 1999 ו-2000. החברה לישראל מכרה אז עסקים ב-200 מיליון דולר ומאז אנחנו מתרכזים בארבע חברות עיקריות. עם זאת, אנחנו משקיעים די הרבה דרך החברות האלה, כי"ל וצים. כרגע אין לנו כוונה להיכנס לתחומים חדשים אלא להתרכז בתחומים שבהם אנחנו נמצאים".

בהמשך לדבריו של רוזן, לחברה לישראל יש גם פעילות מעבר לאותן ארבע השקעות גדולות. אחת מהן היא PSINet העוסקת בתחום הבילינג. החברה לישראל העבירה לאחרונה כ-6.5 מיליון דולר לחברה זו, כהלוואת בעלים, ולאחר תקופת הדו"ח רכשה את מניות השותפים כך שבסופו של המהלך לחברה לישראל כ-61.4% מחברה זו.

"מדובר על חברה בתחום התקשורת שפועלת באנגליה ואירופה", מעדכן רוזן, "השקענו בה בעבר יחד עם שותפים ועכשיו חילקנו בעצם את הנכסים. השותפים יקבלו את הנדל"ן ואנחנו את פעילות התקשורת שיש לה בתחום הבילינג לקווי תקשורת סלולריים".

- מה היקף הפעילות של החברה?

"היקף הפעילות שלה כ-20 מיליון דולר בשנה אבל זה הולך ומתרחב".

- ובשורה התחתונה?

"היא רווחית, אבל לא מדובר על היקפים גדולים. אנחנו מרחיבים את העסק ובמקביל הרווחיות גדלה".

- אתם מתכוונים למכור או להנפיק את החברה?

"כרגע לא. אנחנו מדברים על המשך ההתייעלות בחברה והמשך ההתרחבות, אבל תחום התקשורת גמיש וההתפתחויות בו מהירות".

לסיום מדבר רוזן על העתיד: "בחו"ל אנחנו בפירוש רואים התאוששות בשווקים שבהם אנחנו פועלים. בישראל אנחנו שומעים על אינדיקציות ואני מקווה שהן מוכחות. שומעים מבנק ישראל ומהאוצר נתונים בתחום המקרו, אבל בתחום המיקרו אנחנו לא רואים יציאה מהמיתון. הביקושים כאן נמוכים כתוצאה מרמת הכנסה נמוכה, אבל יכול להיות שזה ישתנה.

"מבחינתנו , עיקר הפעילות שלנו בחו"ל. המקום היחידי שמושפע מהפעילות בארץ הוא בז"ן, שם אנחנו מרגישים את המיתון אבל אני מקווה שנצא ממנו. אנחנו צופים שבשנה הבאה תתחיל התפנית בארץ. בעולם זה קורה כבר השנה".