הבורר לויט - יקר מדי?

בפני שופט בית המשפט המחוזי בדימוס, ישי לויט, מתנהלת בוררות בין בעלי מניות בחברת מקסימל, שמכרה בשנת 2001 את הטכנולוגיה שלה למיקרוסופט, תמורת 7.2 מיליון דולר. אחד המתדיינים, מבקש כעת לשאת רק בשביעית שכר הטירחה של לויט, ואם לא - לעבור לבורר אחר, זול יותר, אולי במוסד לבוררות עסקית. לויט, שגובה 1,700 שקל פלוס מע"מ, על כל שעה, ועד כה קיבל בבוררות הזו כמה עשרות אלפי שקלים, יקיים על כך דיון בקרוב.

הבוררות מתנהלת בין חברת יורם מריעז, בעלת מניות רגילות שבראשה עומד יורם מריעז, ששימש מנכ"ל מקסימל, לבין חלק מבעלי מניות הבכורה בחברה: AIG ושרם, פודים, קלנר. בעלי מניות נוספים במקסימל, הם משה ויזל, מסוכנות סיימון-ויזל, שלמה קרמר, מצ'ק פוינט.

המחלוקות בין הצדדים, נגעו לחלוקת כספי התמורה מעיסקת מייקרוסופט. המחלוקות התגלעו בין AIG מצד אחד, לבין מריעז, בעוד שאר בעלי המניות לא נקטו עמדה אקטיבית. מריעז קיבל 300 אלף דולר במסגרת החלוקה, אך לטענתו יש לחלק את כספי התמורה בהתאם לאחזקה של כל בעל מניות במניות החברה. לפי זה, מגיע לו כ-1.1 מיליון דולר.

AIG ושרם, פודים, קלנר, יוצגו בידי עו"ד אלקס הרטמן, והגישו בקשת פירוק לבית המשפט. לטענתם, לפני המכירה למייקרוסופט, הסכימו כל בעלי המניות לשתף פעולה כדי להביא לפירוק החברה ואילו כעת מנסים בעלי מניות המיעוט להפעיל לחצים פסולים, ופועלים לנסות ולזכות בכספים מהחברה שלא כדין.

מריעז טען מנגד, באמצעות עו"ד טל בננסון, כי בעלי מניות הרוב מבקשים לעשות שימוש בהליכי הפירוק כדי להתעשר שלא כדין על חשבונו, תוך הוצאתו ממעגל חלוקת הכספים. הוא התנגד לפירוק החברה שכן לדעתו זה סעד קיצוני ומיותר. בסופו של דבר החליטו הצדדים להעביר את העניין לגישור בפני לויט. לויט דרש 1,650 שקל לשעה, פלוס מע"מ, אך לא פחות מ-16,500 שקל.

הגישור נכשל, אחרי שלויט קיבל כבר שכר טירחה בגובה כ-20 אלף שקל. הצדדים חזרו לבית המשפט המחוזי, שם הוחלט כי הצדדים ימשיכו אצל לויט, אך בבוררות.

ב-31 במרץ, התקיים אצל לויט הדיון הראשון. באותו דיון הודיע לויט כי שכרו יהיה 1,700 שקל לשעה, פלוס מע"מ, אך לא פחות מ-17 אלף שקל.

מריעז הגיש את כתב התביעה לבורר. בכתב ההגנה שלה הודיעה AIG כי הרטמן מייצג רק אותה, ולא את שרם, פודים, קלנר. שרם, פודים, קלנר לא הגישה כתב הגנה, ו-AIG הגישה בקשה להוציא אותה מהבוררות, בהיעדר עניין. ואילו מריעז ביקש לתת פסק דין, בהיעדר הגנה.

לויט דחה את בקשת AIG למחוק את שרם, פודים, קלנר מהבוררות, אך גם דחה את הבקשה לתת פסק דין נגדה. לקביעתו, מדובר במקרה מיוחד: מדובר באיברים בגוף אחד ולכן קבלת טענת מריעז נגד חלק מהמשיבים, מהווה בהכרח פגיעה בזכויות AIG.

עד לאותו שלב, קיבל לויט בבוררות כ-20 אלף שקל פלוס מע"מ. עוד בטרם התקיים דיון ההוכחות הראשון בתיק, שלח לויט דרישת תשלום נוספת, בגובה כ-35 אלף שקל פלוס מע"מ.

בעקבות זאת, ובעקבות החלטתו של לויט לגבי שרם, פודים, קלנר, ביקש בא כוחו של מריעז, בננסון, לדון בשכר הטירחה של לויט. לטענת מריעז, בישיבת הבוררות שהיתה, סוכם כי תישקל אפשרות ששכר הטירחה של לויט ישולם מקופת החברה. לטענת מריעז, אם שכר הטירחה לא ישולם מכספי החברה, היא מבקשת שחלקה בשכר הטירחה של לויט לא יהיה יותר משביעית, שכן לנוכח ההחלטה יש כעת שבעה מתדיינים.

מריעז טען, כי מאז ההליך המיקדמי, פנו ללויט גורמים שונים שביקשו להצטרף להליך הבוררות, וחלק מהמשיבים בחרו שלא להגיש כתב הגנה. לויט החליט שלא לתת פסק דין נגדם, למרות היעדר כתב הגנה מצידם. ברור, טען מריעז, כי לנוכח קיומם של שבעה צדדים לבוררות, יש לקבוע תשלום שכר הטירחה בהתאמה.

אם הבורר לא מוצא מקום לשינוי בחיובי שכר הטירחה, טען מריעז, כי אז הוא מודיע כי אינו יכול לעמוד בחיובים, ומבקש להעביר את הבוררות לבורר שיוסכם על הצדדים, או לבורר שימונה על ידי יו"ר לישכת עוה"ד, או לבורר מטעם המוסד לבוררות עסקית, שהוא יוכל לעמוד בתעריפיו.

לויט שלח את הבקשה לתגובתו של הרטמן. הרטמן טען, כי הימנעותו של מריעז מתשלום שכר הטירחה מהווה ניסיון נוסף לעכב את הליך הבוררות ולהימנע מבירור המחלוקת והבאת הסכסוך לסיום. בשבוע שעבר, ביקש הרטמן למחוק את כתב התביעה, בטענה שמריעז אינו מקיים צווים והחלטות של הבורר.

באחרונה החליט לויט לעכב את הבוררות עד לתשלום שכר הטירחה, ואילו בשבוע שעבר, החליט כי יקיים דיון בנושא, וזאת במועד הדיון שנקבע מראש.

בתשובה לפניית "גלובס", אמר לויט אמר כי הוא כפוף לסודיות של בעלי הדין ואינו יכול למסור פרטים. לדבריו, יהיה דיון בכל מחלוקת, כולל בנושא שכר טירחה. *