דו"ח המבקר הפנימי של החברה למשק וכלכלה שבבעלות מרכז השלטון המקומי: "חוסר מינהל תקין וחששות כבדים לטוהר המידות; המנכ"ל עושה בחברה כבתוך אחוזתו הפרטית"

"עבודת הביקורת היתה רצופה מכשולים מצד הנהלת החברה, שכללו הפרעה ממשית בעבודתה, הפעלת לחצים, יצירת אווירת שמועות ופנייה לדירקטורים תוך הטעייתם, על מנת שיפעלו להפסקת הביקורת. במהלך עבודתנו התבררה לנו תמונה, שעיקרה חוסר מינהל תקין בנסיבות המעלות חששות כבדים בנושא טוהר המידות, כאשר עיקר הממצאים יוצרים תמונה של מנכ"ל הפועל לבדו והעושה בחברה כבאחוזתו הפרטית, תוך העלמת עובדות מדירקטוריון החברה".

כך כותב רו"ח אורי אילן, המבקר הפנימי של החברה למשק וכלכלה שבשליטת מרכז השלטון המקומי, בדו"ח שערך לגבי פעילות המנכ"ל, יוסי שלי, וכמה מסגניו. בדו"ח נמתחת ביקורת על שורה ארוכה של נושאים הקשורים לתפעול החברה: בנוהלי עבודה, התקשרויות חוזיות, ביצוע פרוייקטים, גיוס כוח אדם, מינהל ועבודה מול הדירקטוריון.

עוד כותב אילן: "המנכ"ל, אשר דלתו פתוחה לרווחה בפני קבלנים, זכיינים ונותני שירותים, ואשר מתערב לא אחת בשיקולים מקצועיים של הרכזים והיועצים, מתעניין באומדנים, מקדם תשלומים לגורמים ומקדם מקורבים, הינו גורם עיקרי לכך שאווירת העבודה בחברה נפגמה... בשיחות שהיו לנו עם עובדים, עלתה כחוט השני אווירת התוהו ובוהו הארגוני, והליקויים הרבים במינהל התקין שמשרה ההנהלה".

"דיווח שקרי לדירקטוריון"

לגבי נהלי עבודה, קובע המבקר: "בחברה אין נוהל כתוב בנושא התקשרויות, למרות שמאז חודש מארס עובדים על כתיבת נוהל חדש. בשנה האחרונה נקבעים היועצים (החיצוניים - ג.ג) כמעט בלעדית על ידי מנכ"ל החברה; נמצאו מקרים רבים, בהם חתם הנ"ל לבדו על חוזים, התחייבויות כספיות והזמנות עבודה, וזאת בניגוד לזכויות החתימה בחברה, ובניגוד להחלטות הדירקטוריון; מקרים אלה מצביעים באופן מובהק על מינהל לא תקין".

אילן טוען, כי במספר מקרים דיווח שלי באופן שקרי לדירקטוריון, "והדבר מהווה ניסיון להעביר החלטות על סמך דיווח כוזב. בסוכנות הביטוח (שבבעלות החברה - ג.ג) נעשה ניסיון לקיים מיכרז ל'ביטוח נאמנות', שלא בפני ועדת המיכרזים של החברה. בפרוטוקול המודפס של ישיבת דירקטוריון הושמט דיון בנושא מינוי עובדים בכירים בחברה. דבר זה, בנוסף למינוי עובדים על ידי המנכ"ל עצמו, מעלה לכאורה את המסקנות הבאות: משינוי מסמך בכוונה תחילה על ידי השמטת קטע שלא נוח למנכ"ל, ועד לניסיון הסתרה וזיוף".

בנושא מינוי יועצים חיצוניים כותב אילן, כי שלי מינה את שמעון אלון כיועצו העסקי, בשכר של למעלה מ-11 אלף שקל לבדו. שלי בלבד חתם על חוזה ההתקשרות עם אלון, בניגוד לכללי מינהל תקין.

עוד אומר אילן, כי מינוי יועצים בעלי כישורים לא ברורים או בעלי כישורים שאינם רלוונטיים לתחום אליו נשכרו, מהווה במקרה הטוב מינהל לא תקין, ובמקרה האחר - העדפת מקורבים וחלוקת טובות הנאה מתוך קופת החברה.

אילן מצא, כי עו"ד יוסי שפרלינג מועסק בחברה בלפחות שני פרויקטים, ללא החלטה של הדירקטוריון ועל פי החלטתם הבלעדית של שלי ואחד מסגניו, וללא החלטה של הדירקטוריון.

"עידוד ותמיכה חריגים"

במקרה אחר מצא המבקר, כי עו"ד פרופ' יוסי גרוס מונה לטפל בהקמת סוכנות ביטוח, בשכר טרחה של 10,000 דולר לחודש. לאחר שיו"ר הדירקטוריון, גבי ללוש, קבע שהסוכנות חייבת להיות חברת-בת, שונתה ההחלטה, ופעילותו של גרוס שונתה להכנת חוזה עם היועץ יעקב כהן, כאשר שכר הטירחה הגבוה נותר בעינו. אילן קובע, כי מינוי יועצים משפטיים מחייב אישור הדירקטוריון.

בנושא התקשרויות חריגות, עוסק אילן בזכיית חברת קונפינו נתיב בטוח במיכרז לסימון כבישים ואספקת שלטים ותמרורים. לדבריו, "החברה זוכה לעידוד ותמיכה חריגים מצד מנהלים בכירים בחברה.

"בעיריית רמלה ביצעה החברה עבודות תשתית, וטפסי ההתקשרות אוחדו לצורך 'התאמתם' על ידי החברה למשק לעבודה שביצעה חברת קונפינו. אופן עריכת המסמכים על ידי החברה נגוע בלפחות חוסר תום לב, אם לא למעלה מכך". לדברי אילן, בבירור הנושא עם המבקר והיועץ המשפטי של עיריית רמלה, העלו האחרונים בפניו את "חששותיהם וחשדם לכך שנקשר קשר לביצוע מעשה פלילי".

במועצה המקומית עילוט עשתה קונפינו ניסיון לקבל עבודת תשתית, תוך הטעיה ושימוש בעובדה שהיא זכיין של החברה למשק וכלכלה. בכפר קרע נעשה ניסיון מצד שלי למסור לאותה חברה עבודה בתחום הצביעה, למרות שהוגשה הצעה זולה יותר מזכיין אחר.

לסיכום נקודה זו קובע אילן: "התמונה העולה מפרשת קונפינו, הינה של קנוניה בין גורמים בחברה להעסקת קבלן בעבודה שלא זכה בה, ואשר חסר אישורים לבצעה, תוך שימוש במינהל לא תקין, דרך הפרת אמונים כלפי החברה למשק, דרך מירמה, כאשר החברה למשק הינה שלוחת של העירייה וחבה לה אמונים, וכלה בפעולה בניגוד לאישור שר הפנים להתקשרויות במיכרזים, בנסיבות המהוות מירמה כלפי משרד הפנים. לדעת המבקר, קיים חשש למשבר אמון בין החברה למשק ומשרד הפנים, דבר העלול לכרות את הגזע העסקי עליו נשענת החברה".

"שיקולים תמוהים"

חברת דגש רם מועסקת על ידי החברה למשק וכולה במספר נושאים. היא קיבלה מקדמה מהחברה בסכום של 180 אלף שקל, ללא הזמנת עבודה. בפרוייקט שביצע הקבלן זכריה דרוקר קיבלה החברה 90 אלף שקל, למרות שבכתב המינוי לא נקבע גובה השכר.

דגש רם קיבלה, כיזם כנס היובל, 30 אלף דולר, ללא כל חוזה, הזמנת עבודה או מסמך התקשרות חתום, כאשר בסך הכל היא אמורה לקבל 120 אלף דולר. אילן קובע, כי לא ברור כיצד והיכן נתקבלו ההחלטות בנושא כנס היובל, בעלות של מיליון דולר, כאשר לדירקטוריון לא נמסר דיווח על כך.

עוד אומר אילן, כי מסירת עבודה בהיקף כזה לחברה לא מוכרת, בתנאים בלתי סבירים ועל רקע ביצוע תשלומים נדיבים ללא מסמך חוזי כלשהו, מעלה חשש של הוצאת כספים מהחברה ללא קבלת תמורה ברורה. הוא מציין, כי החברה למשק וכלכלה מקיימת עם דגש רם התקשרויות בתחומים שונים, על רקע דומה - "חוסר כישורים מחד ותשלומים נדיבים מאידך".

אילן מצא מקרים רבים, בהם חברות שונות קיבלו מאות אלפי שקלים מהחברה למשק וכלכלה, ללא חוזים, ללא ביצוע עבודות, ועל סמך החלטתה בלבדית של שלי, וללא דיווח לדירקטוריון. במהלך הביקורת התגלו יועצים ונותני שירותים נוספים שפעלו בחברה ללא חוזה וללא הזמנת עבודה, ואלה נקבעים בלעדית על ידי שלי, "משיקולים תמוהים. במיוחד אמורים המקרים לגבי יועצים ומפקחים אשר נדחו בעבר בשל חוסר התאמה, ומונו כעת על ידי המנכ"ל".

אילן מצא "מקרים רבים בהם מנכ"ל החברה חתם לבדו על חוזים והזמנות עבודה, ולא היתה הקפדה על חתימות בהתאם לזכויות חתימה, כולל חותמת החברה. מקרים אלה, בהם פועל ופעל המנכ"ל, שלא על דעת החלטות הדירקטוריון, מצביעים באופן מובהק על מינהל לא תקין"