10 שנות מאסר לליאוניד רויטמן שגנב 18 מיליון ד' מעולים חדשים

גזר הדין התחשב בעובדה שרויטמן פעל במשך שנים למען הציבור. עם זאת נקבע, כי מדובר באדם מתוחכם במיוחד, "שראה חירות לעצמו לעשות בכספי אחרים כבתוך שלו בדרכים מניפולטיביות, תוך גלגול מיליוני שקלים בדרכים מופקרות על גבם של האחרים".

עוד קבעה צור, כי מעשיו של רויטמן מקבלים חומרה יתירה מאחר שהקורבנות במקרה זה לא היו גופים כלכליים רבי-עוצמה, אלא אוכלוסייה חלשה במיוחד.

רויטמן, בן 39, היה פעיל בשנות ה-90 בקידום ענייני חינוך, תרבות ויהדות בקרב יהודים ברוסיה. הוא הקים את ועד העלייה, והיה אחד מהמנהיגים הבולטים של תנועת הציונות לצעירים ברוסיה. רויטמן עסק בסיוע לארגון נתיב, לסוכנות היהודית ולשגרירות ישראל.

גזר הדין ניתן לאחר שבהכרעת הדין קבעה צור, כי רויטמן ניצל את מצוקתם הקשה של מאות עולים מרוסיה שביקשו לעלות ארצה והבטיח להם, כי רכושם יגיע ארצה בבטחה.

מהכרעת הדין עולה, כי רויטמן השתמש בכספים לעסקיו. הוא פעל תוך כדי ערבוב בין פעילותו הציבורית לפעילותו העסקית הפרטית והשקיע את כספי העולים בהשקעות שהיו חסרות כל אחריות והיגיון כלכלי.

עוד ציינה צור, כי רויטמן לא ניסה לצמצם את הנזקים, אלא המשיך והגדיל את חובותיו ולקח הלוואות. בשנות ה-90 המשיך להציג מצגי שווא כלפי העולים, למרות שידע כי מצבו בכי רע. הוא דאג לעסקיו והמשיך להוריד לטמיון ולהעמיק את קריסת עסקיו, כשהוא מותיר את העולים חסרי אונים וחסרי כל רכוש בהגיעם לארץ.

צור מתחה ביקורת חריפה על תרומות שנתן רויטמן לצדקה, מתוך כספים שנלקחו מעולים, שלעיתים הסכום הפעוט שהיה בידם היה כל רכושם.

עוד קובעת צור, כי דבריו של רויטמן בבית המשפט מקוממים במיוחד. רויטמן ביקש להביא לזכותו את העובדה שהעולים קיבלו מהמדינה פיצוי בשיעור של 75% מכספם, והוסיף וציין שהדולר "קפץ" בשערו באותה תקופה.

את המדינה ייצגו עוה"ד שלמה למברגר וליאורה חילו ואת רויטמן ייצגו עוה"ד עמי אוסנת וקונסטנטין קליימן. (ת.פ 00/1249).