אגרה יקרה מפז

מכיוון שהמחוקק הטיל אגרה בשיעור 2.5 אחוז על עררים העולים על סכום של כ-480 אלף שקל (הסכום מתעדכן מדי פעם על-פי המדד), החליטה חברת פז לצמצם את הערר לסכום של 479 אלף שקל בלבד, תוך שהיא מציינת, שהיא שומרת על זכותה להגדילו אחר כך כדי מלוא תביעתה, לאחר שיתבררו "הסוגיות המשפטיות המהוות תשתית לתביעת העוררת ולערר דנן".

לשון אחר, חברת פז היתה מעונינת לדחות את ההכרעה בדבר תשלום האגרה לאחר שתדע את הכרעת הוועדה בשאלות המשפטיות העקרוניות.

הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה רמת גן, באמצעות עו"ד יוסי גרנות, טענה, מנגד, כי אין בידי חברת פז (שיוצגה ע"י עו"ד נעמי וייל) הזכות לשמור על זכותה להגדלת סכום הפיצויים בעתיד, ומכיוון שהוגש ערר על סכום של 479 אלף שקל בלבד, הרי שבכך מוצתה זכות העוררת להגשתו והיא מנועה מלהגיש ערר על סכום נוסף. לעמדת הוועדה הצטרפה גם חברת נתיבי איילון (באמצעות עו"ד גדעון שפק), שגם היא בעלת עניין בתיק.

יו"ר ועדת הערר, עו"ד עפרה פרידמן, החליטה (ביום 9.2.04), לאחר שקראה את טיעוני הצדדים, כי אכן אין מקום לשמור את הזכות לשנות את סכום הערר בעתיד, מכיוון שזכות זו כלל אינה קיימת ועושה פלסתר את כוונתו של המחוקק למסות עררים שהם מעבר לרף שנקבע.

עו"ד פרידמן מוסיפה, כי על-פי דברי ההסבר לחקיקה שקבעה את האגרה, הרי שהמטרה היא להרתיע סכומי ערר מופרזים והיא קובעת, כי "דברי הסבר אלו יפים לבקשה הנדונה בפנינו. באם סבורה העוררת כי אין ביכולתה להוכיח את תביעתה בגובה של 11 מיליון שקל, תתכבד נא ותגיש תביעה על הסכום הנראה בעיניה כסכום סביר ובר הוכחה".

עם זאת איפשרה עו"ד פרידמן לפז לתקן את הערר, טרם התחלת הדיון בו, על ידי הגדלת הסכום ותשלום האגרה כמתחייב מהגדלתו.

עו"ד פרידמן אף מצטרפת, בהחלטתה, לדברי הביקורת הרבים שנמתחו על שיטת החיוב באגרה (פטור מלא על ערר שסכומו עד 480 אלף שקל וחיוב מלוא האגרה החל מהשקל הראשון על עררים העולים, ולו בשקל אחד, על אותו סכום).