מנכ"ל משרד התמ"ת מתחייב: בסוף רק הצרכן יחליט

דינור, הנחשב למקצוען ולרציני, עובד שעות ארוכות, ולראשונה מנהיג במשרד התמ"ת שיטות למדידה כמותית של תוצאות ופעילות, לפי אשכולות של תחומים. אבל בשבועות האחרונים הוא חטף מקלחת של ביקורת ציבורית בסדרי גודל שטרם נתקל בהם מאז שנכנס לתפקידו. עוד לא הספיקו לדעוך הדי פרשת המענק לקוקה-קולה, ודינור ספג ביקורת על שורת מינויים פוליטיים ברשות לעסקים קטנים, על ייקור מחירי הלחם, וביקורת חריפה ביותר על הניסוי שהוא מתכנן לבדיקת שינוי שיטת סימון המחירים.

* הניסוי מאיים על מה שנחשב לאחד ההישגים הצרכניים הגדולים בישראל. השיטה הנוכחית היא היחידה המאפשרת השוואה על המדף בחנות, בקופה, ולאחר הקנייה בבית.

"אנחנו רוצים לבצע ניסוי גדול שיבחן את התשובות הצרכניות בשורה של נושאים, שלחלקם אין מענה בשיטת הסימון הקיימת, כמו המחיר ביחס ליחידת נפח או משקל. הניסוי יתבצע בעשרה סופרמרקטים של כמה רשתות, במשך מספר חודשים.

"את שאלות המבחן תכין המועצה לצרכנות (יו"ר המועצה, גלית אבישי, מתנגדת נחרצות לשינוי השיטה הנוכחית, ה.מ.). ניצור מתודולוגיה שתנטרל הטעיה ואני אומר חד-משמעית: אנחנו נכנסים לניסוי הזה ללא כל התחייבות מוקדמת. את השיטה הסופית יבחרו הצרכנים, בתהליך בדיקה מבוקר, ולא אני או פרשנים אחרים שמתיימרים לייצג אותם. השיטה תיקבע על-פי תוצאות-אמת ולא על-פי תחושות אינטואיטיביות. במקביל, אנחנו רוצים גם להקים רשות להגנת הצרכן, כדי לחזק משמעותית את הסמכויות בתחום הצרכנות, למען הצרכנים".

* האם קיימת אפשרות שבתום הניסוי תחליטו לא לבטל את שיטת סימון המחירים הקיימת, אלא להוסיף מחויבויות על היצרנים?

"אני מבטיח לך שנפיק מסקנות על בסיס מקצועי ביותר ולא מתוך גישה פופוליסטית כזו או אחרת".

כך נגן על הצרכן

דינור העלה הצעה, שלפיה במקום פיקוח על מחירי הלחם והקמח יעבור המשרד לשיטת מעקב רבעוני. במקביל, בוחן התמ"ת הכנסתם לפיקוח של מוצרי מונופולים נוספים, כמו משקאות קוקה-קולה, סכיני גילוח של ג'ילט וקפה שחור של עלית.

* אין סתירה בין שני הרעיונות האלה?

"תכליתו של הפיקוח על המחירים היא הגנה על הצרכן במקומות שבהם אין הגנה טבעית עליו. אנחנו בודקים אם אפשר לעבור משיטת פיקוח, שבה התמ"ת קובע מחיר, לבקרה רבעונית שמשמעה קביעת המחיר על-ידי כוחות השוק, תוך התערבות שלנו רק במקרים של חריגה, שתיקבע לפי קריטריונים שקופים וקבועים מראש.

"לעומת זאת, בדיקת מחירי המונופולים, מיועדת לקבוע אם מונופול מנצל את כוחו לקבוע מחיר גבוה מהראוי. עד היום בדקנו רק על-פי נוסחת סוארי, שבודקת את התייקרות עלות התשומות, רווח על הון פעיל, התייעלות וכדומה. הבדיקה המתבצעת כעת, כוללת השוואה למחירי אותם מוצרים בחו"ל, ביחס לכוח הקנייה.

"התחלנו לקבל את מחירי המוצרים מהנספחים המסחריים בחו"ל, אבל אין לנתונים האלה שום משמעות לפני שנסיים בדיקה יסודית של המחיר ביחס לכוח הקנייה. כשנקבל את המסקנות, נבחן ונחליט אם בכלל צריך פיקוח על מחירי מוצרים אלה, ורק אחר-כך נחליט על שיטת הפיקוח".

כך נקדם עסקים

מהלך שהובל על-ידי דינור, בגיבוי השר אולמרט, הביא לשינוי תקנון הרשות לעסקים קטנים כך שהשר הוא שיקבע בה את המינויים הבכירים. במסגרת זו ביצעו דינור-את-אולמרט שורת מינויים פוליטיים, בהם של מקורבי יו"ר ועדת הכספים, ח"כ אברהם הירשזון, אשר לחץ והשיג תוספת לתקציב העסקים הקטנים.

ליו"ר הרשות מונה ד"ר שמואל רוזנמן, לשעבר מנכ"ל קופ"ח לאומית, שאולץ להתפטר עקב גירעונות ענק. הוא מונה במקום ח"כ הליכוד לשעבר, גדעון שגיא, שקיבל בינתיים תפקיד נשיא כבוד. למנכ"ל הרשות מונה עמירם בוקשפן, מראשי עמותת בית-ז'בוטינסקי. לסמנכ"ל מונתה לילך נחמיה, שגם היא וגם הירשזון מכחישים אמנם כי היא חברתו, אך גם להגדרת הירשזון, היא "ידידה אישית קרובה".

* הייתה הגזמה בכל המינויים האלה?

"ביצענו בדיקה יסודית של תפקוד הרשות לעסקים קטנים באמצעות יועצת ארגונית, ואנחנו מיישמים את המלצותיה לשינוי מקיף. השגנו תוספת תקציב, אבל כדי לקדם את התחום אנחנו נוקטים במהלך כולל שצריכים להוביל אותו אנשים שאנחנו סומכים עליהם כאנשי מקצוע טובים.

"ד"ר רוזנמן הוא מומחה ארגוני מעולה. לילך היא עורכת-דין, התרשמתי ממנה לטובה וכלל לא ידעתי על הקשר בינה לבין הירשזון. לדעתי הם אנשי מקצוע. המבחן יהיה התוצאות.

"בתוכנית הכוללת לקידום העסקים הקטנים והבינוניים בישראל, אנחנו מקימים בימים אלו מרכז שלישי במשרד, לצד מרכז ההשקעות והמדען הראשי. המרכז, שייקרא 'המרכז לחדשנות ופיתוח עסקי', יעסוק בטיפול בעסקים קטנים ובינוניים ובראשו יעמוד יוחנן לוי (המשנה למנכ"ל התמ"ת, ה.מ.). התקציב הכולל יהיה 51 מיליון שקל, מתוכם 21 מיליון שקל יופנו ככלי סיוע למפעלים קטנים ובינוניים ולחונכות בתחומים עסקיים.

"המרכז הזה ירכז את כל מפעלי החונכות העסקית והשיווקית, הקרן להלוואות לעסקים קטנים וכן תוכנית 'ניצוץ' לתהליך מובנה של 'בריינסטורמינג' בחברות, קביעת יעדים אסטרטגיים וחדשנות, המיועדת לניעור חברות מסטגנציה.

"הרשות לעסקים קטנים תפעל, למעשה, ככלי הביצוע של המרכז לחדשנות ופיתוח עסקי, בתקציב של 30 מיליון שקל השנה, לעומת 12 מיליון שקל שתוקצבו מלכתחילה בידי האוצר. מיצוב המרכז מעיד על שדרוג חשיבות העסקים הקטנים והבינוניים בתמ"ת, תחום שעד היום קיבל משקל קטן מדי. אנחנו הולכים לתת לו מקום חשוב".

כך ניצור תעסוקה

* משרד התעשייה והמסחר היה עד היום בעיקר משרד התעשייה.

"באמת עד היום הפיתוח המסחרי ומספר תחומי מסחר, לא קיבלו טיפול ותשומת לב ראויים. אחד מתחומי הפעילות המסחריים שאנחנו בודקים כעת, בשיתוף משרד הפנים, הוא הסבת שטחי תעשייה בערים שהתב"ע שלהן מאפשר זאת ושיש בהן עודף בשטחי תעשייה, לשטחי מסחר.

"מטרת התוכנית לשלב יזמים פרטיים שישלימו הקמת אזורי פיתוח שנתקעו בגלל חוסר תקציב. היום יש לממשלה, באמצעות התמ"ת, נכסים ומגרשים שפותחו וטרם שווקו בהיקף של 1.5 מיליארד שקל. אזורי תעשייה רבים תקועים ואין לנו תקציב לשלם לחברות המפתחות את הסכומים הנדרשים להשלמת פיתוחם. המבחן המרכזי שלי היום הוא תוספת לתעסוקה, והתוכנית תאפשר זאת".

* איך תיצרו כדאיות ליזמים בתקופת ביקושי הנדל"ן הנוכחית?

"אנחנו עורכים מיפוי של כל אזורי התעשייה בארץ, שיקבע היכן תהיה התוכנית אפשרית, כמה השלמה דרושה וכדומה. בתום הבדיקה, בעוד חצי שנה, נפרסם מכרזים של אשכולות אזוריים, שישלבו אזורים אטרקטיביים עם אזורים פחות מבוקשים.

"יזמים פרטיים יעשו זאת ביעילות גבוהה יותר מהממשלה, והתמריץ שלהם יהיה קבלת הנחה במכירת שטחים מפותחים. לפי החלטת הממשלה לסובסידיה האפשרית באזורי תעשייה, היזמים יקבלו על כל מכירת מגרש הנחה של 50 אלף שקל לדונם, ויתחלקו בה עם הרוכשים. אנחנו מעריכים, שהכנסת יזמות עסקית היא הסיכוי האמיתי והמהיר לאזורי התעשייה, ועל מרבית הנקודות בתוכנית יש לנו כבר הסכמה עם האוצר".

* דיברת קודם על הסכמה עם האוצר. באחרונה היו לכם אי-הסכמות מהותיות איתם, בנוסף לתקציב, בנושאי קוקה-קולה, ייקור מחירי הלחם, החוק לעידוד השקעות הון ועוד.

"האמון בין התמ"ת לפקידות האוצר היום, הרבה יותר גדול מבעבר. אנחנו אפילו על סף סיכום החוק לעידוד השקעות הון, למרות שיש עוד כמה מחלוקות מהותיות. בין ההסכמות, מסלול 0% מס ו-0% דיבידנד להשקעות ענק של חברות בינלאומיות, אם כי יש מחלוקת על סף ההשקעה שיזכה במסלול".

* מהי התוכנית החדשה ל'תאגוד שווקים'?

"אחד התחומים המרכזיים שאיתרנו לטיפול במסחר הוא השווקים בארץ, משוק מחנה-יהודה ועד שוק רמלה-לוד, שמתנהלים ללא יד מכוונת. בכל מקום מרכזי באירופה חוויית שוק היא חוויה מאוד אסתטית וחשובה מסחרית ותיירותית. בישראל, לעומת זאת, אומרים 'אתה מדבר כמו בשוק', וזה משקף את הדימוי המזרחי שלנו על שווקים. בחלק מהשווקים לא נעים להסתובב ולא פעם יש גם בעיות במונחי ביטחון, אבטחה וחניה.

"זו תוצאה מכך שהממשלה לא יצרה להם שום הכוונה. אבל לנו יש תוכנית. הפרויקט יכלול בניית שווקים מקורים והשקעה בשווקים היומיים הנודדים. הוא ימומן בהשתתפות תקציבית של התמ"ת והרשויות, אך לצורך מימושו אנחנו גם מפתחים כלי מימוני שיועבר באמצעות בעלי הדוכנים, שיסתייעו בקרן להלוואות להון חוזר לעסקים קטנים.

"כדי לאפשר עמידה בתקציבי הפיתוח, נתחיל בארבע רשויות: מגדל-העמק, רמלה, עפולה ובאר-שבע. שווקים מרכזיים כמחנה-יהודה והכרמל אינם על הפרק כרגע, אלא רק שווקים בפריפריה, כדי לסייע לתעסוקה באזורים אלה. ברגע שניצור מסגרת לעידוד השווקים, הם יוכלו לקלוט עסקים ועובדים רבים נוספים".

כך היכרתי את אולמרט

עד מינוי אולמרט למנכ"ל התמ"ת לפני כשנה, כיהן דינור שבע שנים כמנכ"ל העירייה ו-12 שנים כבכיר בה. לפני כן היה מנכ"ל טלעד, מנהל הפיתוח של אדיונטיקס ויו"ר המועצה הציבורית לקולנוע וטלוויזיה.

* מה מקור החברות הקרובה עם אולמרט?

"הפעם הראשונה שנפגשנו הייתה כשהייתי מנכ"ל טלעד, ורוני מילוא היה יו"ר מטה ההסברה של הליכוד. סרטי רול זכו לבצע את תשדירי הבחירות של הליכוד, ואני ניסיתי לזהות מי בליכוד אינטליגנטי מספיק כדי שישפוט אותנו עניינית וינסה לשנות את הגזירה. באסרטיביות של בן 33 או 34, הלכתי לאולמרט, שהיה אז עו"ד פרטי וח"כ, שינסה להתערב למען טלעד. הוא ניסה להתערב אבל בסופו של דבר לא אנחנו עשינו את התשדירים.

"הפעם השנייה שבה נפגשנו הייתה ב-1992, אחרי תפקידו כשר בריאות ולפני ההתמודדות על ראשות העיר ירושלים. אני הייתי אז ראש אגף תרבות בעירייה, והוא בא כחבר עם גדליה בסר ויהושוע סובול, והתחלנו לעבוד יחד על פרויקט תיאטרון החאן. אח"כ הוא זכה בבחירות לראשות ירושלים ומצא אותי בעירייה. "זמן קצר אחרי שהתמנה, הוא אסף את כל מנהלי האגפים ואמר להם 'אני ממנה חברי מועצה והם יהיו בעלי סמכויות כמו שרים עם תיקים בממשלה'. תדהמה אחזה במנהלי המחלקות, כי בשירות המוניציפאלי זה לא קיים. אחד מהם קם ואמר לו: 'אתה טועה. חברי מועצה הם לא מיניסטרים'. זו הייתה ההערה היחידה שמישהו העז להעיר לו. זה הייתי אני. הוא ענה: 'זה אולי לא מקובל, אבל ככה זה יפעל'. זה עבד כך רק חודשים ספורים, הוא הבין לבד שהוא טעה. ב-1995 הוא מינה אותי למנכ"ל".

* למה החלטת לעבור איתו למשרד התמ"ת?

"הרבה לפני הבחירות לכנסת, ביוני 2002, ביקשתי מאהוד לסיים את תפקידי כמנכ"ל העירייה, כי זה תפקיד שאין בו יום ואין בו לילה. היה לי כבר ג'וב במגזר הפרטי. אבל כשהוא הציע לי את תפקיד מנכ"ל התמ"ת, לא עמדתי בפיתוי, כי אני נורא אוהב לעבוד איתו ובגלל האתגר בעבודה במגזר הציבורי".

* איפה מצאת יעילות גדולה יותר, בשלטון המוניציפלי או הממשלתי?

"גיליתי שהשלטון המקומי בערים הגדולות מפותח יותר מהשירות הממשלתי. דברים אלמנטריים שהיו חלק מהעבודה בעירייה, כמו תוכניות עבודה ותשתית ניהולית, לא היו עד היום במשרד התמ"ת.

"אחד הדברים שדופקים את הממשלה הוא חוסר יציבות ניהולית ותקציבית, שעוצר תכנון לטווח ארוך. לכן התחלנו את תוכנית האשכולות שיוצרת עבודת צוותים, מוטת שליטה, יכולת לבנות מעגלי שירות, יכולת לזהות את החסר ולא רק את הקיים ובניית יעדים מדידים. מבחינה זאת, לא ידעתי עד כמה השלטון הממשלתי הוא אתגר. מצד שני, רמת המנהלים שמצאתי בתמ"ת גבוהה מהמנהלים במקום עבודתי הקודם, וגם במספר משרדי ממשלה אחרים שאני מכיר".