התלבטות בבגדאד: האם להתיר חזרת יהודים לעיראק?

במשך כמה שבועות התחבטו חברי מועצת הממשל בעיראק בשאלה האם להתיר חזרתם של רבבות יהודיים עיראקיים שנמלטו מהמדינה בשנות ה-50 ובמועדים מאוחרים יותר. בשלב זה, נראה שהתשובה היא לא.

בסוף 2003, אישרה מועצת הממשל בבגדאד, הפועלת בחסות שלטונות הכיבוש האמריקניים, הצעת חוק שתתיר שובם של אלפי עיראקים שנמלטו או גורשו מעיראק ותחדש את אזרחותם העיראקית. אבל יהודים הוצאו מכלל זכאי השיבה, לפי כתבה שפורסמה בסוף השבוע בניו יורק טיימס.

הצעת החוק לא הזכירה אמנם במפורש יהודים, אך ניסוחה לא היה מאפשר חידוש האזרחים של אלפי היהודים שנמלטו בעיראק ושרובם נקלטו בישראל.

"תחושתי היא, שכל עוד הבעיה הפלשתינית קיימת כל עוד נמשך מצב המלחמה (בין ישראל לפלשתינים), איננו צריכים להתיר ליהודים לשוב", אמר מוחמד באהאדין סאלאדין , חבר במועצת הממשל, שמצוטט בטיימס. "שר הביטחון בישראל הוא עיראק יהודי (כך לדברי סאלאדין; למעשה, שאול מופז הוא יליד איראן. ייתכן שהוא התכוון ליצחק מרדכי, שר הביטחון לשעבר, שנולד בחבל הכורדי בצפון עיראק, ר.ד.).

בכל זאת, ההצעה לא קיבלה תוקף של חוק מפני שראה שמינהל האזרחי של ארה"ב בעיראק, פול ברמר, סירב לחתום עליה. כך, לפחות, טוענים חברי המועצה. אבל דוברו של ברמר, דן סנור, אמר, כי ברמר מעולם לא ראה מסמך כזה.

אך כמה עיראקים טוענים שנציגי ארה"ב ניסו לסייע בפתרון בעיית יהודי עיראק. כמה מחברי המועצה אומרים שנפגשו עם ברמר לדיון על הצעת החוק. פעיל בקהילת יהודי עיראק בארה"ב אמר לטיימס כי ביקר בעיראק ודן באפשרות חזרת יהודים למדינה עם אנשי ממשל ארה"ב.

כיום מונה הקהילה היהודית בעיראק 13 חברים, אך ב-1948 חיו בעיראק 120 אלף יהודים. ב-1950 חוקקו השלטונות חוק שחייב את כל היהודים שיצאו מעיראק לוותר על אזרחותם העיראקית. בין 250 אלף ל-400 אלף יהודים מעיראק וצאצאיהם חיים כיום בישראל ו-40 אלף במקומות אחרים, בעיקר באמריקה הצפונית, בריטניה ואוסטרליה.