אין לי תחושת ניצחון

ואילו בקריקטורה שהופיעה אתמול בעיתון "הארץ", נראה טננבוים יושב מול חוקרו, משלב ידיים ושותק. החוקר, נוטף זיעה מהניסיונות לשכנע אותו לדבר, אוחז בידו דף האמור להיות ההסכם שנחתם עם טננבוים. בניסיון אחרון לשכנעו, מציע לו החוקר עוד צ'ופר: רשיון למונית.

רחוב על שמו ופרס ישראל, טננבוים אולי לא יקבל; רישיון למונית - אי אפשר לדעת. אבל גם כך, התחושה הציבורית היא שטננבוים "שומן" הרבה מעבר למה שצריך תמורת מה שהיה חייב לעשות ממילא: לספר הכל ולספר אמת.

עסקת השבויים, במסגרתה הוחזר טננבוים משבי החיזבאללה, לאחר שנקלע לשם בסיטואציה פרטית ומפוקפקת, ספגה ביקורת עוד לפני שנסגרה. חזרתו של טננבוים כשהוא בריא ושלם, ללא שריטה, גרמה להתעצמות הביקורת. זו הגיעה לשיא לאור שתיקתו של טננבוים בחקירה וההסכם שנחתם עמו, כדי שימסור את גירסתו האמיתית באשר לנסיבות היקלעותו לשבי, ובאשר לתוכן הדברים שגילה לשוביו.

מי שניצח על "קרנבל" טננבוים, הוא עו"ד אלי זהר, המשמש כפרקליטו בהתנדבות, וניהל בשמו את כל המגעים, מול גורמי הפרקליטות, ובראשם היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, שנתן אור ירוק לחתימה על העסקה עם טננבוים.

בנסיבות אחרת, זהר, שהיה אחד המועמדים הבולטים לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, היה עשוי לשבת בצד השני של המיתרס.

* עו"ד אלי זהר, לו היית אתה היועץ המשפטי לממשלה, היית מאשר עסקה כזו?

"ללא ספק. ראיתי את החומר, אני יודע שהיועץ המשפטי לממשלה ראה את החומר, קיבל דיווח, ולפי דעתי שקל את כל השיקולים".

* איך אתה מרגיש היום בעקבות חתימת העסקה?

"הביקורת הציבורית היא קצת טיפוסית לדרך שבה אנחנו שופטים כל דבר לפני שיודעים את העובדות. זה מקרה נדיר שבו אדם ישב בבית סוהר למעלה משלוש שנים, לאחר מכן נשפט ועכשיו הולכים לברר את העובדות. אני חושש שהביקורת הציבורית מוקדמת ומוגזמת. גם אם אני יכול להבין את הביקורת הציבורית האמוציונאלית בשל החשש שהוא גרם לנו נזק והיה מעורב בחטיפתו, הייתי רוצה שנמתין עם חריצת הדין כלפיו עד שנדע את העובדות.

"דבר שני, אני לא יכול להשתחרר מהתחושה שלו היו מביאים אותו על אלונקה - מרוסק ושבור - ואז היתה נעשית העסקה, אחרי יומיים זה היה יורד מהכותרות. היו שוכחים מהעניין ולא היו מתחילים לבוא חשבון, האם המניע היה כזה או אחר.

"דבר שלישי, כמובן חששתי כמו כל עם ישראל, האם הוא סיכן את בטחון ישראל. אני מאמין ומקווה היום שיתברר שלא".

* יש תחושה שהמדינה שילמה פעמיים: פעם אחת, באסירים ששחררה תמורתו. פעם שנייה - בהנחות שעשתה לו לגבי העונש.

"אני לא יכול להשתחרר מההרגשה שהוא כל הזמן נבדק תחת המיקרוסקופ של המחיר ששולם לשחרורו, וזה, עם כל הכבוד, לא הדיון. בזה הוא בוודאי לא אשם. המדינה החליטה - והחליטה נכון, לדעתי, בנסיבות שהיו לפניה - לעשות את עסקת שיחרור האסירים. אי אפשר לשפוט אותה בחוכמה לאחר מעשה, כמו שאנו כרגיל מרבים לעשות".

* עניין המחיר ששולם תמורתו, זה לא פקטור שאפשר להתעלם ממנו.

"הוא לא שוחרר לבד, הובאו גם גופות החיילים החטופים. הם אמנם לא בין החיים, אבל בשביל ההורים שלהם זה היה הכל וכולנו זוכרים את הלחץ שהפעילו המשפחות לאישור העסקה. צריך להפסיק לעסוק כל הזמן במחיר".

* ובכל זאת, אי אפשר להתעלם מהמחיר. האם, לאור זאת, זכותו לשתוק, אינה פחותה משל חשודים אחרים?

"הוא לא שתק. הוא לא סתם את הפה בחקירה. מרגע שהוא ירד מהמטוס, מהמפגש הראשון, אחרי שהסברנו לו מה זכויותיו, אמרנו לו: לדעתנו, בסיטואציה הזו, לך לא שמורה הפריבילגיה לשתוק בחקירה.

"הוא סיפר הכל. חוץ מהשינוי במניע שלו ליציאה מהארץ (בתחילה אמר שנסע לצורך השגת מידע על רון ארד, ורק לאחר מכן הודה כי נסע לצורך עסקת סמים - ה.מ), אין הבדל בגרסה.

"האיש לא סתם את הפה מרגע שהגיע לחקירה. הוא שיתף פעולה באופן מלא והסכים לפוליגרף והעמיד עצמו לרשות החוקרים, בדיוק כמו שייעצנו לו".

* אם הוא דיבר וסיפר, אז למה העסקה? המדינה כל-כך נדיבה כלפיו?

"העסקה נעשתה, כי החוקרים נותרו עם תחושה של חוסר אמון עם מה שאמר. מאחר שכך, ובידיעה שבלאו הכי אין להם שום חומר שעל בסיסו הוא יכול לעמוד לדין, הם החליטו לנסות את הצעד האולטימטיבי, מרחיק הלכת, ולומר לו: אתה תספר הכל, ואם יסתבר מגרסת האמת שלך, שמדובר בעבירות פליליות, אז מחול לך".

* אבל אמרת הרי שאין הבדל בגרסתו, למעט המניע. כלומר, הוא סיפר, לדבריך, מה גילה בחקירתו.

"נכון, אבל הם לא היו בטוחים עדיין ולכן הם אמרו: אנחנו מוכנים לעשות את הדבר האולטימטיבי. זה התחיל להתבשל על רקע הצעקה הציבורית שקמה לפני כמה ימים, מוועדת המשנה לשירותים חשאיים בכנסת, שצעקה שטננבוים בוגד וצריך למצות את החקירה עד שיגלו אם טננבוים בוגד".

* טננבוים קיבל הנחות בחקירה. הוא לא נחקר, כמו חשוד אחר בעבירות ביטחוניות, במיתקן כליאה של השב"כ. הוא זכה בחקירה מעודנת והתאפשר לו להיפגש עם עורך דינו. לנוכח מה שידוע עכשיו, הוא היה ראוי ליחס הזה?

"הוא חזר מהשבי והתייחסו אליו כאל חוזר מהשבי. לקחו אותו מבית חולים, נתנו לו ייעוץ משפטי. לנוכח העובדה שכל הזמן היה שיתוף פעולה, היתה החלטה שזו הדרך הכי נכונה".

* גם לך הוא שיקר.

"גם לי הוא אמר את הגרסה הראשונה, בעוד את השינוי בגרסה שמעתי במהלך העסקה. אצלי זה לא כמו בסרטים האמריקניים, ששמעתי ממנו גרסה אחת ואח"כ ביקשתי ממנו שיספר את הגרסה האמיתית, כדי שאני אומר לו מה לומר. שמעתי ממנו את סיפורו ובעקבות זה אמרתי לו שהוא צריך לשתף פעולה בגלל כל הדברים שציינתי. בדיעבד התברר שהוא לא סיפר לי את האמת. אם עכשיו יתברר שהוא לא אומר את האמת, לא אוכל להמשיך לייצג אותו".

* איך אפשר לתת אמון בגרסאותיו? הוא שיקר כבר פעם אחת. אולי הוא משקר גם הפעם?

"אולי. אך זו ספקולציה, ואין לנו הפריבילגיה לא לבדוק את זה".

* אתה חושש שיבטלו את העסקה? בלחץ ביקורת ציבורית? בלחץ בג"ץ?

"את העסקה הזו אי אפשר לבטל בלחץ ביקורת ציבורית. יכול לבטל אותה רק בג"ץ, ואני בספק אם הוא יעשה זאת".

* בפרשת כלא 6 ביטלו עסקת טיעון עם האסירים.

"מכיוון שמי שחתמו אז על העסקה, לא היו מוסמכים. במקרה הזה, חתמה על העסקה מנהלת המחלקה לעניינים ביטחוניים, באישור היועץ המשפטי לממשלה, ופרקליטת המדינה. קשה להגיד שאלה לא גורמים מוסמכים".

* למה לקחת את התיק הזה בהתנדבות?

"כי טיפלתי במשפחה. זה שיש מישהו שיש לו קשר למערכת הביטחונית, ויודע לסנן, מה אפשר לספר למשפחה ומה אי אפשר, היה חשוב למערכת. הייתי מהצוות שעזר להם לעבור את התקופה כשעמד לחזור. עמדתי להיפרד מהם ואז הם ביקשו שאבוא לסייע להם בתקופת החקירה. שאלתי את הגורמים המעורבים והם אמרו שלרצון יהיה הדבר, ושזה בהחלט יכול לעזור".

* גם היום אתה רואה את טננבוים כקורבן?

"אני רואה אותו באופן הרבה יותר מורכב מאשר רואה אותו הציבור דרך כותרות העיתונים. לא אנתח את אישיותו בתקשורת, אך בהחלט, עם הניסיון הדי רב שנים שלי במקרים כאלה, אני בהחלט יכול לראות איך אדם מגיע לתהומות כל כך נמוכים ומסתבך בהם. צר לי עליו. בסופו של דבר, כאיש צבא הוא היה, כך סיפרו לי חבריו, קצין מצוין וקיבל את הדרגות בתקופת המילואים והיה איש משמעותי. בחייו האזרחיים הוא הסתבך, כך זה נראה".

* להערכתך, יש סיכויי לעתירה בעניינו לבג"ץ?

"אני חושב שלא. אני אפילו לא ראיתי את העתירה שהוגשה".

* יש לך תחושה של ניצחון?

"יש לי תחושה שעזרתי לפתור דבר פרובלמטי. אין לי תחושת ניצחון, כי בסופו של דבר החיים הקשים שלו יתחילו עכשיו, כשייצא לחיים האמיתיים".

* תחושה של חוסר נוחות?

"יש לי תחושת אי נוחות מהיד הקלה של החברה הישראלית, לשפוט אנשים לכף חובה, בחוסר מחשבה ובלי לדעת עובדות. אני מרגיש את זה במקרה של טננבוים, ולא אוהב את זה. פנינו במראה לא יפים".