"גם פורנוגרפיה זכאית להגנה בזכות היסוד לחופש הביטוי"

הרכב של 11 שופטי בית המשפט העליון אישר היום (ד') לשידור את ערוץ "פלייבוי". את פסק הדין כתבה דורנר דליה דורנר, והוא ניתן במעמד פרידתה מבית המשפט העליון ויציאתה לגמלאות.

בפסק הדין קובעת דורנר, כי גם הביטוי הפורנוגרפי מוגן בזכות היסוד לחופש הביטוי. עוד היא קובעת, כי הזכות לחופש העיסוק איננה תלויה בשיפוט תוכני-מוסרי, וכל עיסוק לרבות העיסוק בפורנוגרפיה מכוסה על-ידי חופש העיסוק.

דורנר מציינת עוד, כי בפגיעה ברגשות כשלעצמה, המיוחסת לקיומם של שידורי ערוץ פלייבוי, אין כדי להצדיק פגיעה בחופש הביטוי ובחופש העיסוק, אשר איננה מתחייבת מלשונו הברורה של החוק.

דורנר שקלה את האיזונים שבין הפגיעה בכבוד הנשים והפגיעה ברגשות של ציבורים מסויימים, לבין הפגיעה בחירויות היסוד של האדם. היא קובעת, כי עלינו להיזהר מפני חזרה לימי העבר של הצנזורה האינטנסיבית, אשר איננה מתיישבת עם חברה דמוקרטית ופתוחה המכבדת את זכויות האדם.

פסק הדין שוקל את ההתפתחויות שחלו בשנים האחרונות בעניין, ובכלל זה את ההליכים המשפטיים, אשר בתחילה מנעו את שידורי הערוצים הפורנוגרפיים. לאחר שחברות הכבלים והלוויין פנו למועצת השידורים, החליטה זו ביוני אשתקד לאפשר את שידורו של הערוץ במגבלות מסוימות.

על אישור זה הוגשו שתי עתירות לבג"ץ, כאשר בראש האחת עומדת תנועת ש.י.ן - לשיוויון ייצוג נשים, ובראש השנייה - יו"ר ועדת הכנסת לקידום מעמד האישה, גילה גמליאל.

דורנר מאשרת את הפרשנות שנתנה המועצה לחוק בהחלטתה השנייה, אשר איפשרה את השידורים. מדובר בפרשנות על-פיה עצם הצגתם של יחסי מין או תכנים המיועדים לגירוי מיני, איננו הופך את השידור לאסור.

דורנר אומרת, כי קביעה זו גם מתבקשת מעקרונות היסוד החוקתיים של המדינה. מכאן, ששידורים פורנוגרפיים נכללים בגדר שתי זכויות יסוד: חוק יסוד חופש הביטוי וחוק העיסוק. כל זאת, אם שידורים אלה אינם "תועבה".

דורנר מציינת, כי הביטוי הארוטי והפורנוגרפי מהווה חלק מהיצירה האנושית בתקופה המודרנית. זאת, למרות שהערך החברתי של הפורנוגרפיה הוא נמוך.

עוד נאמר בפסק הדין, כי ייתכן ששידורי הערוץ גורמים לפגיעה ברגשות, אך הערוץ איננו נחשף ל"קהל שבוי" וכי אין חובה וכורח לצפות בשידורים. ההיפך הוא הנכון: יש צורך בפעולה אקטיבית ומודעת על מנת לצפות בשידורים הללו.

דורנר מניחה, כי השידורים הפורנוגרפיים, לרבות שידורי פלייבוי, פוגעים בכבוד האישה. אך עם זאת, גם הזכות לכבוד איננה מוחלטת, ויש לבחון את האיזון החוקתי בין זכות האישה לכבוד לבין הזכויות לחופש הביטוי ולחופש העיסוק.

לאור הזמינות הקלה של הפורנוגרפיה באמצעים אחרים, כגון ספרים, עיתונים, קלטות וידאו ותקליטורים ודי.וי.די המצויים "במכונות אוטומטיות הממוקמות תחת כל עץ רענן", הרי שהפגיעה בכבוד הנשים מתוספת בכבלים ובלוויין של ערוץ ארוטי ופורנוגרפי בודד, בעל תכנים קלים יחסית, איננה יכולה להיות קשה במיוחד.

דורנר קובעת, כי התרת שידורי הערוץ מגשימה את האיזונים החוקתיים במסגרת המגבלות על שעות השידור, אופי שיווקו ומכירתו וההיחשפות אליו שהטילה המועצה.

כל השופטים האחרים - תיאודור אור, אליהו מצא, איילה פרוקצ'יה, אשר גרוניס, מישאל חשין, יעקב טירקל, דורית בייניש, ואליעזר ריבלין - הסכימו עם פסק הדין, כאשר כל אחד מהם העיר הערות משלו.

כך למשל מציין חשין, כי פורנוגרפיה היא עניין של גיאוגרפיה, והשקפותיה של החברה מעת לעת הן שיכריעו. (בג"ץ 03/5432)