"אם לא נתקרב כלכלית לאירופה, ייפגעו היחסים"

אם ישראל לא תנצל את חלון ההזדמנויות להתקרבות כלכלית לקהילייה האירופית, עלול האיחוד האירופי יגיע למסקנה המוטעית, כי שדרוג היחסים בין שני הצדדים אינו עומד בראש מעייניה של ישראל. כך אמרה עו"ד נלי מונין, בראיון שהתפרסם אתמול (א') ברבעון הישראלי למיסים, שהוא פרסום רשמי של משרד האוצר.

עו"ד מונין היתה בעבר נספחת כלכלית של ישראל באיחוד האירופי וסגנית היועצת המשפטית במינהל הכנסות המדינה במשרד האוצר.

מונין מקווה, שמקבלי ההחלטות יגבשו בהקדם הצעה לתוכנית פעולה מול האיחוד האירופי. "לתוכנית זו מרכיב חשוב במיוחד לגבי ישראל, והוא היכולת להתנתק מהמודל האיזורי של תהליך ברצלונה, הטומן בחובו את בידודה של ישראל מהבחינה המדינית, ולאפשר לה להתקרב לאיחוד האירופי מבחינה כלכלית. וזאת, בלי לשלם את המחיר המדיני של כפיפות מוחלטת למוסדותיו ולתהליכי קבלת ההחלטות בו", אומרת מונין.

מונין סוקרת בהרחבה את יוזמת האיחוד האירופי להשקת תוכנית נרחבת של שכנות טובה עם מדינות הגובלות באיחוד האירופי, הפותחת בפני ישראל אפשרות לשדרג את יחסיה עם האיחוד האירופי. זאת, תוך תפירת "חליפה ייחודית" לישראל, המתחשבת במאפיינים הכלכליים המיוחדים וביתרונות היחסים של ישראל.

במאמר אחר שכתבה מרשה הרפז, נבחנות השלכות קריסת דיוני ארגון הסחר העולמי שנערכו בקנקון שבמקסיקו, בספטמבר 2003, על סחר החוץ של ישראל. לדברי הרפז, התמוטטות השיחות נבעה בעיקר מחוסר היכולת להגיע להסכמה לגבי דרישת המדינות העניות לבטל את הסובסידיות לחקלאות במדינות העשירות.

מצב זו פוגע בהמשך תהליך הליברליזציה בסחר העולמי, שהיה צפוי להביא לרווח עצום בכלכלה העולמית בכלל ולמשק הישראלי בפרט, לאור תלותו הרבה בסחר החוץ. הרפז מעריכה, כי מדינות רבות עלולות להגיב לכשלון השיחות בצורה קיצונית, תוך ניסיון להגן על התעשייה המקומית שלהן על-ידי הטלת מגבלות "לא מכסיות", שימנעו כניסה של ייבוא מתחרה אליהן.