חיסול השייח יאסין צפוי לעמוד במרכז שיחות השר שלום היום בוושינגטון

שיחות אלה תהיינה ההזדמנות הראשונה של ישראל למסור לממשל בוש, במגע רם-דרג, את גרסתה על ההתנקשות ועל הצעדים שנקטה, ותנקוט, למניעת התלקחות בעזה ובגדה. הממשל יבקש לשמוע מה תהיה השפעת ההתנקשות על תכנית ההתנתקות של ראה"מ אריאל שרון. שלום קיבל דיווחים ראשוניים על החיסול וצפוי לשוחח במשך היום עם שרון.

זמן קצר לאחר ההתנקשות, קצת לפני חצות בחוף המזרחי, אמר דובר תורן במשרד החוץ האמריקני, כי וושינגטון מודעת לדיווחים על מות יאסין וכי הממשל חוקר את נסיבות ההתנקשות בחייו.

הדובר, לו פינטור, ציין כי ארה"ב מקיימת מגעים עם פקידים ישראליים ופלשתיניים ואמר, שממשל בוש קורא לשני הצדדים לנהוג באיפוק.

לפי הערכות ראשוניות, לא צפוי הממשל למתוח ביקורת על ישראל בגין חיסול יאסין, אך עלול לחזור על קביעתו שישראל צרירה לשקול את השלכות פעולותיה על יחסיה העתידים עם הפלשתינים. חמאס על שתי זרועותיו, הצבאית והמדינית, נמצא ברשימת ארגוני הטרור של משרד החוץ האמריקני ודוברי הממשל אמרו לעיתים קרובות שישראל זכאית להגן על עצמה מפני פעולות טרור.

מלכתחילה היו שלם אמור לדון עם בני שיחו על התמורה שישראל מצפה לקבל מארה"ב תמורת פינוי עזה. הנושע צפוי לעלות בדיונים, בצד חילופי הדעות על חיסול יאסין. לדברי מקורות בוושינגטון, ישראל שוב אינה מצפה לקבל מהאמריקנים הכרזה, או אפילו הבנה, שגושי ההתנחלויות הגדולים יישארו בחזקתה עד שיהיה אפשר להידבר עם הפלשתינים.

לדברי המקורות, מנסה עתה ישראל לקבל מארה"ב מה שהיא מכנה "ביטוח מדיני". המשמעות המעשית היא הסכמה של הממשל שלשטחים השנויים במחלוקת שבידי ישראל יוקנו מעמדות (status) שונים. "לא הרי מעלה אדומים ככדים", כדברי אחד המקורות. במילים אחרות, ישראל תנסה ליצור ריבוד שיבדיל בין שטחים שגורלם נחרץ, שטחים "מתנדנדים" ושטחים ש"יוקפו בקו אדום", ותשאף שארה"ב תסמוך ידה על ריבוד כזה.

יחד עם זאת, ישראל לא תלחץ לקבוע קווי חיתוך ברורים ותהיה מוכנה להסתפק בעמימות מכוונת, שתיתן כיסוי לשני הצדדים, לדברי אותם מקורות.

הדחיפות הישראלית בסוגיה זו נובעת מקולות שנשמעים באירופה ובעולם הערבי על נסיגה לקווי 67. לכן חייבת ישראל לקבל גיבוי אמריקני לעמדתה ששטחים מסוימים --- גושי היישובים העירוניים הגדולים מעבר לקו הירוק יישארו בידיה. המקורות מציינים, שגם הנשיא לשעבר ביל קלינטון תמך בכך. "הביטוח המדיני" יבטיח לישראל שרק מפת הדרכים לפי חזון בוש תהיה מנוחת על השולחן בבוא העת ושלא יהיה מקום לשום תכניות חלופיות, כגון תכנית ז'נווה, או התכנית הסעודית.

לפי המקורות, ישראל תהיה מוכנה להסתפק ב"ביטוח המדיני" ובשלב זה, ככל הנראה, לא תעלה כלל את שאלת "הביטוח הכלכלי", שיפוי להוצאות הכרוכות בפינוי התנחלויות מעזה ובחלק קטן מהגדה, כמתוכנן.

לדברי המקורות, יש סבירות שבשיחות בוושינגטון תועלה גם דרישה ישראלית, ברוח אחת מדרישותיו של שר האוצר, בנימין נתניהו, שארה"ב תצא בהצהרה חד-משמעית על התנגדותה למה שהפלשתינים מכנים "זכות השיבה" כתמורה נוספת ליציאה המתוכננת של ישראל מעזה. שר החוץ האמריקני, קולין פאואל, אמר דברים ברוח זו בנאום מדיני בלואיוויל, קנטאקי, ובוש עצמו דיבר על ישראל כמדינה יהודית בפסגת עקבה, אך ישראל היתה רוצה לשמוע הכרזה ברורה וחותכת דווקא עכשיו, לפני הפינוי המתוכנן.

בשלב זה הציפיות הן ששרון יגיע לביקורו המתוכנן בוושינגטון רק אחרי הפסח, באמצע אפריל, כדי לאפשר לשתי המדינות מספיק זמן לגבש נוסחה מקובלת על התמורה שמבקשת ישראל.

מחר (ג') יגיע לשיחות בוושינגטון דב וייסגלס, ראש לשכת שרון. הוא ייפגש עם רייס וצוות המועצה לביטחון לאומי.