מינהל מקרקעי ישראל חוייב להשיב 1.5 מיליון שקל ל-56 דיירים - זכאי משרד השיכון, בגין גבייה לא חוקית של דמי היתר. מדובר, בקבוצת דיירים בפרויקט בנה ביתך בכפר סבא, ששילמו כ-50 אלף שקל עבור דמי היתר בגין הרחבה לדירותיהן.
הדיירים שילמו את הכסף למינהל, למרות שב-1997 נתקבלה החלטה במינהל מקרקעי ישראל הקובעת, כי הוא לא יגבה דמי היתר מחוכרי דירות בבנייה עירונית רוויה, בגין תוספות בנייה שיבוצעו.
מינהל מקרקעי ישראל טען, כי החלטה זו אינה חלה על זכאים מטעם משרד השיכון. השופטת, יהודית שבח, קבעה כי הוצאת זכאי משרד השיכון מהחלטת המינהל, ללא תימוכין מהווה אפליה בלתי אפשרית.
התובעים קיבלו מהמדינה סיוע לרכישת דירות של 3-4 חדרים והם הגישו בקשה להרחבת הדירה. המינהל היתנה את הסכמתו לתוספת הבנייה בתשלום דמי היתר לפי חישוב של 91% מערך כל מ"ר בנוי, בהתאם להערכת השמאי הממשלתי.
התובעים שילמו את דמי ההיתר, וטענו באמצעות עוה"ד דוד גולדבלט-לוי, כי דמי ההיתר נגבו שלא כדין בניגוד להחלטת מינהל מקרקעי ישראל. המינהל טען, כי הפטור ניתן רק לחוכרים רגילים ואינו חל על חוכרים שהם זכאי משרד השיכון.
ביהמ"ש השלום בת"א קבע, כי ההחלטה חלה גם על זכאי משרד השיכון ולכן הורה למינהל להשיב את תשלומי דמי ההיתר בתוספת הפרשי הצמדה.
בנוסף לכך בהסכם פשרה, שקיבל תוקף של פס"ד, ישלם מינהל מקרקעי ישראל 14 מיליון שקל לשלוש חברות בנייה יזמיות: חברת הבונים בקריית משה, חברת הבונים בגוש 3653 וחברת הבונים בגוש 3652.
ביוני 2003 הגישו החברות תביעה של 16.6 מיליון שקל נגד המינהל. החברות ביקשו שהמינהל ישיב את כל הכספים ששילמו במסגרת פרויקט פינוי-בינוי בשכונת קריית משה ברחובות, פרויקט שלא הגיע לידי מימוש.
המינהל טען, כי האחריות למצב אליו נקלע הפרויקט רובצת על כתפי התובעות בלבד ואין הן יכולות לטעון כיום כי יש לבטל את ההסכם ולהשיב את הכסף.
לטענת המינהל, התובעות טעו בכדאיות העסקה ולאחר שנכשלו להביא לשיפור העסקה מבחינתן, הן עותרות לביטול ולהשבת כספן.
(תיק אזרחי 213628/02, ת.א. 1768/03).
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
