שנה מוצלחת לצ'אם: רווח של 14.2 מיליון שקל ב-2003; מתכננת לגייס 15-20 מיליון דולר באג"ח

שי שבי, מנכ"ל החברה: "אנחנו מצפים להמשיך ולגדול במכירות וברווח" *

חברת המזון צ'אם מסכמת שנה מוצלחת נוספת ומתכננת לגייס הון במטרה להביא גם לצמיחה חיצונית באמצעות רכישות.

צ'אם הוקמה ב-1970 על ידי קבוצת יהודים קנדיים שהשקיעו בישראל ממניעים ציוניים. קבוצה זו עדיין מחזיקה ב-50.79% בחברה באמצעות חברת האחזקות אגיס (EGIS - אין קשר לחברת התרופות של מורי ארקין). בעלת המניות השנייה בגודלה בחברה היא משפחת שבי - מיכאל (13.94%), שניהל את החברה עד תחילת 2003, ובנו שי (7.33%), שירש את כיסאו.

לכאורה, צ'אם פועלת בתחום משעמם במיוחד - גידול תרנגולות להטלת ביצים, שיווק ביצים וייצור חומרי גלם לתעשיית המזון, המתבססים בעיקר על ביצים (אך גם מירקות ותבלינים) - תחום שאינו נחשב ל"סקסי", במיוחד בעיני המשקיעים. גם החברה עצמה אינה מתבלטת במיוחד, והנהלתה יושבת במשרדים צנועים מאוד בחדרה.

אולם מתחת למעטה האפרוריות, צ'אם מציגה בשנתיים האחרונות תוצאות מרשימות, עם צמיחה הן בשורת ההכנסות והן עם רווח נקי בשורה התחתונה. ב-2003 לבדה הרוויחה החברה 14.2 מיליון שקל על הכנסות של 496.3 מיליון שקל ורווח תפעולי של 35.2 מיליון שקל. זאת לעומת רווח נקי של 7 מיליון שקל על הכנסות של 401.6 מיליון שקל ורווח תפעולי של 18 מיליון שקל ב-2002. בנוסף, יצרה החברה תזרים שוטף של 16 מיליון שקל אשתקד, בהמשך לתזרים שוטף של 23 מיליון שקל ב-2002.

לצ'אם שלוש פעילויות בישראל: ייצור רכז ואבקת עגבניות, ש-85% ממנה מיועדים ליצוא לאירופה וצפון אמריקה. בנוסף, לחברה שליש מהבעלות על שותפות "צ'אם 2000" לייצור מוצרי ביצים, ששליש ממנה נמכר ב-1998 לתנובה, ושליש לאליעזר פישמן (בעל השליטה ב"גלובס"). הפעילות השלישית היא של מכירת תבליני עלים באמצעות "תבליני הנגב".

כאמור, החברה לא מייעדת את מוצריה לשוק הקמעונאי, אלא לתעשיית המזון כחומרי גלם (בדומה לפעילותה של פרוטרום, למשל).

הפעילות בישראל מהווה כ-9% בלבד מפעילותה של צ'אם כיום, בעוד שעיקר הפעילות נעשית בעולם, בעיקר בארה"ב. ב-1996 רכשה החברה את פעילות חברת Primera, שמייצרת אבקות ביצים. פריימרה מכרה אשתקד בכ-60 מיליון דולר ורשמה רווח של 350 אלף דולר.

בשנת 2000 רכשה החברה את IFP, שמפתחת תוספי מזון, בעיקר אבקות מסיסות, תמורת 10 מיליון דולר. רוב הלקוחות של IFP הן חברות שמשווקות משקאות על בסיס אבקה (כמו שייקים דיאטטיים ועוד). IFP מכרה אשתקד בכ-30 מיליון דולר וייצרה רווח נקי של 1.6 מיליון דולר.

פעילות נוספת של צ'אם היא הפעלת לול מטילות ענק בארה"ב שבו 1.4 מיליון תרנגולות, מהן 1.15 מיליון מטילות. החברה ממיינת בחווה את הביצים לפי גודל, ומשם הן נמכרות לשוק הקמעונאי. החווה מכרה ב-14.6 מיליון דולר ויצרה רווח נקי של כ-1.3 מיליון דולר.

צ'אם פועלת כיום על מנת להגדיל את פעילותה בתעשיית חומרי הגלם, ולצורך כך היא מתעתדת לצאת בהנפקת אג"ח בשוק המקומי. החברה מתכננת לגייס 20-15 מיליון דולר באיגרות חוב שיונפקו לציבור. מבנה ההנפקה ומועדה המדויק טרם נקבעו. טיוטת התשקיף כבר הוגשה לרשות ני"ע, וההנפקה מתוכננת להתבצע בחודש מאי.

אחת המטרות לתמורה שתתקבל היא שדרוג חוות התרנגולות בארה"ב והפיכתה מחווה למיון ביצים לחוות שבירת ביצים (כלומר - לשימוש בביצים כחומר גלם לפעילותה). "הפיכת החווה לחוות שבירה תאפשר לנו אספקה קבועה של חומר גלם ללא תלות בשינויים במחירי השוק", מסביר שי שבי, מנכ"ל החברה.

"בשנה שעברה ראינו מהלך חד בשוק חומרי הגלם. מחירי הביצים והנוזל עלו בצורה דרסטית בארה"ב, ולא בעונתיות הרגילה שקיימת (עליית מחירים לקראת הפסחא וירידתם בחודשי הקיץ)", אומר שבי. "הדבר הביא לשחיקה חדה ברווחיות של פריימרה, כפי שראינו בדו"ח השנתי. הפיכת הלול לשבירה יביא לכך, שלפחות שליש מחומר הגלם ייוצר על ידינו והתלות במחירי השוק תקטן בצורה משמעותית.

"נכון להיום, הלול מפצה את הקבוצה כולה על התנודתיות בשוק - פריימרה דיווחה על ירידה ברווחיות ב-2003 בגלל מחירי הביצים, אבל מצד שני, הלול הגדיל את הרווחיות שלו, ופיצה על חלק מהאובדן".

- ב-2003 הצלחתם להגדיל את ההכנסות והרווחים, אבל בסך הכל מדובר בשיעורי רווחיות מאוד נמוכים - כ-2.9% בלבד מההכנסות.

"הגידול במכירות נבע בעיקר מהגידול במכירות בארה"ב מ-77 מיליון דולר למעל ל-100 מיליון דולר, הן בשל עלייה בכמויות, והן מעלייה במחירי המכירה. הסיבה לשחיקה בשולי הרווח הנקי היא בעיקר העלייה במחירי הביצים, ששחקו את הרווחיות של פעילות אבקות הביצים. כעת השוק חוזר להתנהג בצורה נורמלית, ולכן יהיה שיפור משמעותי בעתיד.

"סיבה שנייה לשחיקת הרווחיות היא הוצאות המימון. הדו"ח שלנו מתואם לדולר מול השקל. המימון שלנו הוא מימון שקלי, בעוד שמרבית הנכסים שלנו הם דולריים. ב-2003 היה ייסוף בשקל מול הדולר, שגרר עלויות מימון חשבונאיות, אך לא תזרימיות של 4.5 מיליון שקל.

"בנוסף, רשמנו הפסד של 1.7 מיליון שקל בפעילות בטורקיה. להערכתנו, מדובר בהפסד חד-פעמי, שנבע משלוש סיבות: הוצאות מימון גבוהות, בשל הפיחות בלירה הטורקית, הריבית הגבוהה, וטעויות ברכישת חומרי גלם, שהביאו לנו הפסד. אבל ראינו את הטעויות שנעשו והפקנו לקחים, כך שאני מניח שברבעונים הבאים יהיה שיפור בתוצאות".

בעיה אחרת שניכרת בדו"חות היא היחלשות בתזרים המזומנים, שנחלש מכ-40 מיליון שקל ב-2001, ל-23 מיליון שקל ב-2002 ול-16 מיליון שקל בלבד אשתקד. היחלשות התזרים ב-2003 נובעת בעיקרה מגידול חד במלאי חומרי הגלם, שהביא להשפעה שלילית של 20.9 מיליון שקל על התזרים, וכן בסעיף הלקוחות, שהביא להשפעה שלילית של 15.9 מיליון שקל".

- איך תהיה 2004?

"אנחנו מצפים להמשיך ולגדול במכירות וברווחיות. כל מה שאני יכול לומר, זה שאני מאוד מאושר מתוצאות הרבעון הראשון, שנגמר עכשיו, אבל אני לא רוצה להתחייב לתוצאות ליתר הרבעונים, ולכן אני מעדיף שלא לנפק תחזיות להמשך".