בג"ץ: להעניק תעודות עתונאי לכתבי אל-ג'זירה

בג"ץ הורה היום (א') ללשכת העיתונות הממשלתית להעניק תעודת עיתונאי לכל כתבי תחנות אל-ג'זירה, אם הם יקבלו היתרי כניסה ועבודה לישראל. עוד הורה בג"ץ להאריך את תוקפה של תעודת העיתונאי של אחמד סייף, המועסק על-ידי סוכנות רויטרס בארץ כסגן מנהל הטלוויזיה של הסוכנות.

בדיקות בטחוניות

בג"ץ קבע, עם זאת, כי מתן תעודת העיתונאי מותנה באישור הרשויות לאחר בדיקות בטחוניות לעיתונאים המבקשים. בכך קיבל בג"ץ בהרכב השופטים דליה דורנר, אליעזר ריבלין וסאלים ג'ובראן שתי עתירות שהוגשו בנושא, האחת על-ידי 19 כתבים של רשת הטלוויזיה אל-ג'זירה והשניה של אחמד סייף.

בסוף 2001 החליטה לשכת העיתונות הממשלתית, כי מתחילת 2002 היא לא תוציא עוד תעודות עיתונאי לאנשי תקשורת פלשתינים ולא תאריך את תוקפן של התעודות שהוצאו. בעקבות כך, עתרה רשת אל ג'זירה והכתבים שעבדו ברשותה בבקשה להורות ללשכה להוציא להם תעודות עיתונאי. העתירה נמחקה לאחר שהמדינה הבהירה, כי בקשות הכתבים בעלות תעודות זהות ישראליות יישקלו לגופן וכי לא ניתן לתת תעודת עיתונאי לתושבי השטחים שלהם אין היתר עבודה לעבוד בארץ.

לאחר שלשכת העיתונות סירבה להוציא תעודת עיתונאי גם לאותם תושבי השטחים המחזיקים בהיתרי כניסה לישראל והעבודה בה, הוגשה העתירה. במקביל, עתר אחמד סייף וסוכנות רויטרס בבקשה להאריך לו את תעודת העיתונאי לאחר שהאחרון החזיק בתעודה שהוצאה על ידי לשכת העיתונות במשך 11 שנים.

המדינה נימקה את הסירוב להעניק את התעודות, עקב החשש לפגיעה באישים בממשל בישראל, במהלך מסיבות עיתונאים ובעת סיקור במשרדים ממשלתיים. לטענת המדינה, תעודת העיתונאי מאפשרת הקלה משמעותית בגישה למקומות הללו. עוד הסבירה הלשכה כי בנוסף אין מקום לתת לתושבי השטחים תעודת עיתונאי של הלשכה בשל העימות והקרב המתקיים בין הפלשתינאים לבין ישראל על דעת הקהל העולמית.

כללי המשפט המינהלי

השופטת דליה דורנר, אשר כתבה את פסק הדין, ציינה, כי על לשכת העיתונות בדומה לרשויות שונות במדינה, לקיים את כללי המשפט המינהלי בפעולותיה כלפי העותרים, למרות שהם אינם אזרחי ישראל או תושביה. השופטת קובעת כי ההתנייה למתן התעודה בהיתר כניסה לארץ היא סבירה, אלא שעמדת המדינה המנומקת מטעמי ביטחון שלא לתת תעודות עיתונאי לתושבי הרשות, גם אם יש להם היתרי כניסה ועבודה בארץ ללא צורך בבדיקה פרטנית, איננה נכונה.

השופטת קובעת בפסק הדין, כי הענקת תעודת עיתונאי לעוסקים בעיתונות היא חלק מאינטרס חברתי מוגן לעיתונות חופשית ולסיקור פתוח. "אינטרס זה הוא אינטרס ציבורי כללי המשרת גם את גילוי האמת ואת ההליך הדמוקרטי ואת היציבות החברתית. לכן, על הרשויות להתחשב באינטרס זה ולתת לו משקל הולם. נדרש איזון בין אינטרס השמירה על הביטחון לבין זכויות ואינטרסים מוגנים אחרים המתנגשים בו".

"יחסים מורכבים"

"היחסים בין המדינה לפלשתינים תושבי הרשות הם מורכבים והסירוב הטוטלי להעניק תעודת עיתונאי לפלשתינים תושבי הרשות, לרבות כאלה המחזיקים בהיתרי כניסה לארץ והעבודה בה, מלמד, כי לשכת העיתונות לא איזנה בין שיקולי הביטוי והמידע ושיקולי הביטחון, או האיזון בעניין זה נעשה שלא כדין", מציינת דורנר בהמשך פסק הדין ומוסיפה: "סירוב זה הוא האמצעי הפוגעני ביותר האפשרי. לשאלת הביטחון קובעת השופטת כי ניתן לפתור את העניין על ידי בדיקות בטחוניות אינדיווידואליות.

עוד קובעת דורנר, כי "השרירויתיות שבסירוב הטוטלי מודגמת היטב בעניינם של העותרים".

"בסייף לא דבק רבב בטחוני כלשהו במשך כל שנות עבודתו והעיתונאים מתחנת אל ג'זירה נמצאו בטוחים מספיק לערוך ראיון טלוויזיוני עם נשיא המדינה. לאור האמור התקבלה העתירה.

על המדינה הוטלו 20 אלף שקל הוצאת משפט. (בגץ 02/5627)