לראשונה: משרד האוצר יחלט ערבות שהפקיד קונסורציום שביטל הקמת מתקן התפלה

על-פי החלטת ביין, המחלוקת בין הצדדים היא חוזית רגילה, ולכן אין שום מניעה לבצע את החילוט לאחר שהקונסורציום הודיע שלא יבצע את הפרויקט.

תהיה זו הפעם הראשונה שבה יחלט משרד האוצר ערבות שהופקדה בפרויקט ההתפלה. את האוצר והחשב הכללי ייצגו עו"ד יוסי לוי ורונית תושיה ממשרד האוצר. יצויין, ששאר הפרויקטים להתפלה מתקדמים לפי שעה כמתוכנן.

משרד האוצר פירסם במאי 2001 מכרז להקמת מספר מתקנים לייצור 30 מיליון מ"ק מים כל אחד לאורך חוף הים התיכון. המכרז כלל שני שלבים. בשלב הראשון התבקשו המציעים להציע אתרים להקמת המתקן.

בשלב השני התבקשו לקבוע את מחיר ההתפלה, תוך הצגת יכולת פיננסית. בשלב זה התבקשו המשתתפים גם להציג ערבות בנקאית עד לסגירה הפיננסית. ההסכמים להקמת ארבעה מתקנים, ובהם המתקן של כרמל במפרץ חיפה, נחתמו בסוף אוקטובר 2002.

מהחלטתו של ביין עולה, שבראשית אפריל 2004, לאחר שקיבלה הארכה, הודיעה כרמל שהיא מבטלת את זכייתה במכרז. לטענתה, לא הצליחה להשיג רשיונות והיתרים, לרבות היתר בנייה, להקמת המתקן.

במקביל טענה כרמל, שאי הצלחתה לעמוד בהתחייבותה נובעת בשל נסיבות מיוחדות, בין השאר, משום ש"המדינה פעלה בחוסר תום לב קיצוני וממניעים זרים, תוך נקמנות ורצון ללמד לקח למען יראו וייראו".

עוד טענה כרמל, שנכנסה להסכם בטעות שנגרמה על-ידי מצג שווא של המדינה, הנוגע לתנאי הרישוי וההתאמה של האתר מבחינה סטטוטורית, וכי מצג השווא הוצג ברשלנות ובחוסר תום לב.

עוד טען הקונסורציום, שהניח שיוכל להקים את המתקן בהליכים פשוטים יחסית. להפתעתו התברר לו, שלא יוכל לעשות זאת בעקבות התקדמות תוכנית מתאר, שחייבה אותו להכין תוכנית מפורטת.

בין דחה את טענות הנקמנות, לאחר שהחשב הכללי הצליח להוכיח שדווקא ניסה לסייע ליזמים להשיג אישור לשימוש חורג.

לדעת ביין, מתעוררות שאלות קשות, שעיקרן על מי היתה מוטלת החובה לוודא שאין מניעה סטטוטורית להקים את המתקן בזמן סביר, כאשר לדעתו, אין ספק שאנשי המקצוע שהעסיק הקונסורציום ידעו זאת.